KFC ישראל עולה למכירה: 21 יום להצעות, חובות של 50 מיליון שקל

מי שרוצה לקנות את KFC בישראל צריך להזדרז: בית המשפט המחוזי בבאר שבע אישר לנאמני הרשת, עו"ד עמית לדרמן ורו"ח עליזה שרון, לפרסם הזמנה להגשת הצעות לרכישת החברה המפעילה או את הפעילות שלה, ומרגע הפרסום יעמדו לרשות המתעניינים 21 יום. הבקשה הוגשה בהסכמת הממונה על הליכי חדלות פירעון, ולפי הדיווח של הנאמנים לבית המשפט, כמה גורמים כבר פנו והביעו עניין ברשת.

החברה שעל המדף היא סמארט סרוויס קי אנד קי, הזכיינית שמפעילה 12 סניפים בתל אביב, גבעתיים, פתח תקווה, ראשון לציון, כפר סבא, נתניה, אשדוד, קריית עקרון, חיפה וקריית ביאליק, ומעסיקה כ-120 עובדים. החובות שלה מגיעים לכ-50 מיליון שקל. רובם, כ-37 מיליון שקל, הם הלוואות שהעמידו הבעלים, ועוד כ-9.5 מיליון שקל הם חובות רגילים, בעיקר לספקים ולנותני שירותים. לעובדים היא חייבת כ-1.9 מיליון שקל, ולרשויות כ-1.2 מיליון שקל. מנגד עומדים נכסים של כ-3.3 מיליון שקל, ומחציתם פיקדונות שנמצאים בידי בעלי הנכסים שמשכירים לה את הסניפים.

קונה שירכוש את הפעילות, הכוללת את הסניפים, הציוד, חוזי השכירות שיוסבו אליו והעובדים, יכול לקבל אותה בדרך כלל נקייה מהחובות הישנים, שנשארים בחברה ומשולמים מתוך התמורה לפי סדר הנשייה. רכישה של החברה עצמה מתאימה לרוב למי שמוכן להיכנס להסדר חוב מול הנושים. בכל מקרה, התמורה צפויה להיות נמוכה בהרבה מסך החובות, וייתכן שהבעלים, שהלוו לחברה את רוב הכסף, יראו חלק קטן ממנו בחזרה. שבוע וחצי קודם לכן מינה השופט יעקב פרסקי את הנאמנים לזכיינית KFC, ובהחלטה ביקש מהם כבר אז להתייחס לאפשרות למכור את הרשת.

הבעלים, אנשי העסקים הרוסים קונסטנטין קוטוב ואנדריי אוסקולקוב, מוכרים בעיקר בזכות עסקה גדולה בהרבה. ב-2023, כשיאם ברנדס, החברה האם של KFC, החליטה לצאת מרוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה, הם קנו ממנה את כל פעילות הרשת במדינה, כאלף מסעדות, ומיתגו אותן מחדש בשם Rostic's. בישראל הם נתקלו בבעיה אחרת: הסנקציות על מוסדות פיננסיים ברוסיה חסמו את העברת הכסף, והבעלים כבר לא יכלו להזרים לחברה הון נוסף. לפני שפנו לבית המשפט הם חיפשו משקיע אסטרטגי או קונה, ולמרות התעניינות, עסקה לא נחתמה.

ב-2024 עלה מחזור הרשת ב-12% לכ-71 מיליון שקל, אבל ההפסד קפץ ל-9.4 מיליון שקל, אחרי 2.5 מיליון ו-1.8 מיליון שקל בשנתיים שקדמו לכך. החברה מייחסת את ההידרדרות למלחמה ולסבבי ההסלמה מול איראן, שבהם סניפים נסגרו או עבדו בהיקף מצומצם בזמן ששכר הדירה וההוצאות הקבועות המשיכו לרוץ. בבקשה נטען גם שהנחיות של יאם ברנדס אסרו פרסום בתקופות של לחימה, ושמאז 2023 הפעילות השיווקית נעצרה כמעט לגמרי. בחודשיים שקדמו להליך הרשת כבר לא שילמה שכר דירה, ובעלי שישה נכסים החלו לפעול נגדה, כולל ביטול חוזי שכירות. גם ההאטה בהוצאות הצרכנים פגעה בהכנסות, שנשענות על לקוחות מזדמנים ועל תיירים.

המצב התפעולי היה רעוע עד כדי כך שבימים הראשונים של ההליך החברה ביקשה מבית המשפט אישור לשלם כ-100 אלף שקל לספקים, מחשש שהעוף והמלאי בסניפים ייגמרו. הנאמנים נפגשו מאז עם ההנהלה, עם נציגי העובדים ועם ספקי העוף, הקמח, הלחמניות והמשקאות, ומנסים לשמור על הסניפים פתוחים עד שיימצא קונה. הנאמנים מקדמים את המכירה במקביל לייצוב, משום שרשת שממשיכה למכור עוף שווה לקונה הרבה יותר מסניפים סגורים. עובדים שלא יקבלו את מלוא שכרם יוכלו לתבוע חלק ממנו מהביטוח הלאומי, עד התקרה הקבועה בחוק.

הקונה, אם יימצא, יצטרך גם את אישור יאם ברנדס, שמחזיקה בזכויות למותג ומעניקה את הזיכיון. KFC עצמה מנסה להצליח בישראל כבר כמעט ארבעה עשורים. הניסיון הראשון היה סניף בודד בתל אביב בסוף שנות ה-80, ב-1993 הרשת חזרה דרך כלל סחר, וב-2003 עבר הזיכיון לדור אלון ולאודי שמאי. המעבר לכשרות, שחייב להחליף את אבקת החלב בציפוי בסויה ולעבור לעוף בשחיטה כשרה, פגע בטעם ובמכירות, והסניף האחרון נסגר ב-2012. בחזרה של 2020, שהחלה בנצרת, הרשת ויתרה על הכשרות כדי לשמור על המתכון המקורי, והגיעה לכ-20 סניפים. ב-2025 סגרה הזכיינית השנייה, מפקו, שמונה סניפים שהיו כ-40% מהרשת, והותירה את 12 הסניפים של סמארט סרוויס.