יונדאי איוניק 3 חסכונית ושקטה, אבל הנוחות בעיר והראות לאחור פחות טובה

היונדאי איוניק 3 לא מנסה להיות מכונית ספורט, אלא חשמלית נוחה ושימושית ליום-יום. הבעיות מתחילות בעיקר בתוך העיר, שם השיבושים בכביש מורגשים יותר ממה שהייתם מצפים, הראות לאחור מוגבלת וחלק מהפעולות במסך דורשות יותר מדי התעסקות.

האיוניק 3 ממוקמת באמצע משפחת החשמליות של יונדאי. היא קטנה מהאיוניק 5 וגדולה מהאינסטר. האורך שלה עומד על כ-4.16 מטרים, הרוחב 1.80 מטר ובסיס הגלגלים 2.68 מטרים. היא גם ארוכה בכ-23 ס"מ מרנו 5, אחת המתחרות שלה, ובזכות זה יש מקום טוב גם לנוסעים במושב האחורי. מבוגרים יכולים לשבת שם בנוחות יחסית, אבל החלונות האחוריים קטנים ולכן התחושה מאחור קצת יותר סגורה וחשוכה.

יש שתי גרסאות, ובשתיהן מנוע חשמלי שמניע את הגלגלים הקדמיים. גרסת הבסיס מגיעה עם סוללת 42.2 קוט"ש ומנוע שמפיק 147 כוחות סוס, בעוד שדווקא לגרסה עם הסוללה הגדולה יותר, 61 קוט"ש, יש 135 כוחות סוס. התאוצה ל-100 קמ"ש אורכת 9 שניות בגרסה עם הסוללה הקטנה ו-9.6 שניות בגרסה הגדולה. הטווח הרשמי עומד על כ-344 ק"מ בגרסת הבסיס ועד כ-497 ק"מ בגרסה עם הסוללה הגדולה, וטעינה מהירה מ-10% ל-80% אורכת כחצי שעה.

איך היא מרגישה על הכביש?

איוניק 3 מגיבה בצורה חלקה ולא מתקשה להשתלב בתנועה. במהירויות גבוהות יותר כבר מרגישים שהיא פחות נמרצת, ולחיצה חזקה על הדוושה לא נותנת את אותה תחושת דחיפה שמרגישים בתחילת הנסיעה. מצב ספורט מחדד מעט את התגובות, אבל לא משנה את האופי של הרכב. מי שמחפש מכונית רגועה ונעימה לשימוש יומיומי כנראה יהיה מרוצה, ומי שמחפש ביצועים חזקים ימצא אופציות מהירות יותר.

מחוץ לעיר היא מרגישה הרבה יותר טוב. היא שומרת על יציבות, לא מתנדנדת יותר מדי על כבישים גליים, ורעשי הכביש נשארים ברמה נמוכה יחסית. יש מעט רעשי רוח במהירויות גבוהות, אבל לא משהו חריג. בכבישים מפותלים היא פחות חדה ופחות זריזה בתחושה מרנו 5, והיא מרגישה כמו רכב שמכוון יותר לנוחות ולשקט מאשר לנהיגה ספורטיבית.

הפשרות מורגשות בעיר 

הגרסאות עם חישוקי 18 אינץ' יש שיבושים קטנים, בורות ופסי האטה מורגשים יותר, כך שהנסיעה פחות חלקה ממה שחלק מהנהגים מצפים לקבל ממכונית חשמלית. זאת לא מכונית לא נוחה, אבל היא גם לא מצטיינת בספיגה של כבישים עירוניים שבורים.

גם סביב ההגה הדעות חלוקות. בחלק ממבחני הנהיגה הוא הרגיש מעט כבד, בעוד שבמבחנים אחרים דווקא אהבו את התחושה שהוא נותן. הבלמים מקבלים בדרך כלל ביקורות טובות יותר, עם תגובה הדרגתית ונוחה לשליטה. בנוסף, אפשר לקבוע בעזרת המנופים שמאחורי ההגה כמה הרכב יאט ברגע שעוזבים את דוושת התאוצה.

בפנים יש לא מעט מקום

הישיבה מלפנים נוחה, ואיכות החומרים טובה ביחס לרכב בגודל הזה. יונדאי השאירה גם כפתורים לפעולות שימושיות, כך שלא הכול עבר למסך המרכזי. ועדיין, חלק מהתפריטים עמוסים מדי ולא תמיד קל למצוא מיד את מה שמחפשים. לפעמים צריך לעבור בין כמה מסכים בשביל לבצע פעולה פשוטה, וזה יכול להיות פחות נוח בזמן נהיגה.

כדאי לשים לב גם להבדלים בין רמות האבזור. לוח מחוונים מול הנהג, למשל, לא קיים בכל הגרסאות, ולכן מה שמקבלים בגרסה אחת לא בהכרח יהיה קיים בגרסה אחרת.

צריכת החשמל היא אחת מנקודות החוזקה של האיוניק 3. בנסיעות מבחן נמדדו כ-6.1 ק"מ לקוט"ש בגרסת N Line עם הסוללה הגדולה, וכ-7.1 ק"מ לקוט"ש בגרסת הבסיס הקלה יותר. צריך לזכור שגם חישוקים גדולים יותר וגם תוספות אבזור מוסיפים משקל, ולכן לא תמיד הגרסה היקרה יותר תהיה זאת שתציע את הטווח הטוב ביותר בפועל.

תא המטען מציע נפח כולל של 441 ליטר, 322 ליטר נמצאים בתא המטען הראשי ועוד 119 ליטר נמצאים בתא שמתחת לרצפה. החלק התחתון שימושי במיוחד לכבלי טעינה ולציוד שרוצים לשמור בנפרד, אבל כשצריך להכניס עגלת ילדים או מזוודה גדולה, מה שבאמת קובע הוא המקום בתא המטען העליון.