צעדים פשוטים וישימים להפחתת העומס בבתי המשפט
הבעיה המרכזית היא ריבוי עורכי הדין, אבל אפשר לעשות הרבה גם בתוך המערכת הקיימת: שופטים בדימוס כמגשרים, העלאת ההוצאות במקרים המתאימים, קיצור פסקי הדין ועוד ועוד
מיליון תיקים חדשים בבתי המשפט בשנה. שוב: מיליון תיקים. לכל תיק יש לפחות שני צדדים, שזה אומר שכל ישראלי חמישי מעורב בתיק כלשהו. מותר להניח, כי גם בנטרול מאות אלפי התיקים הפליליים בהם צד אחד הוא המדינה, המספר גדול עוד יותר. המספר רק הולך ועולה, הרבה מעבר לגידול באוכלוסייה: 7.8% במספר התיקים ב-2025 לעומת 1.1% בתושבים. פי שבעה.
שיא של 982,000 תיקים חדשים בבתי המשפט ב-2025 - עלייה של 7.8%
מבט על העומס בבתי המשפט: נתונים, סיבות ופתרונות
המשמעות היא כמובן המתנה של חודשים ואף שנים לפסק דין, והאמירה בת המאה ה-19 מעולם לא הייתה נכונה יותר: Justice delayed is justice denied. בצד החיובי, הציבור מביע אמון מלא בבתי המשפט ובראשם בית המשפט העליון - למרות הסחבת ולמרות ההכפשות. אבל אין זה אומר שהמצב הנוכחי צריך ויכול להימשך.
הפתרון המקובל הוא לומר: תוסיפו שופטים. זה נכון, במיוחד כאשר אשתקד לא היו מאוישים כמעט 5% מהתקנים (מחסור של למעלה מ-40 שופטים) וכאשר בבית המשפט העליון חסרים ארבעה מתוך 15. אבל זה לא יפתור את הבעיה היסודית, כי כמו בכל מערכת - דווקא שיפור השירות מגביר את השימוש בה. מעבר לכך, תוספת שופטים מצריכה תקציבים משמעותיים, ולא בטוח שהדבר אפשרי לנוכח ההוצאות הבטחוניות הגואות והגרעון הגדל.
למה דו"ח 2025 מתפרסם בנובמבר 2026?
הבעיה הבסיסית היא עודף עורכי דין, שרבים מהם פשוט אינם טובים די הצורך (בלשון המעטה). הם יוצרים הליכים מיותרים - גם בשל רמתם המקצועית הנמוכה וגם לצורכי פרנסה - ואת המחיר משלמים כולנו. במקום להוריד את ציון המעבר בבחינות הלשכה ל-55, כפי שעשה לאחרונה השר יריב לוין לאחרונה, הוא צריך להיות הרבה יותר גבוה. אפשר גם לשקול מכסה שנתית של רשיונות; המצב הנוכחי הוא כשל שוק המצדיק פגיעה מידתית בחופש העיסוק.
מעבר לכך, ניתן לבצע שורה ארוכה של צעדים במערכת הקיימת. חלקם מצריכים שינויי חקיקה פשוטים, בחלקם די בהנחיות נשיא בית המשפט העליון, ואחרים הם עניין של שינוי תפיסה בקרב השופטים. הקו המנחה צריך להיות ברור: המצב הנוכחי פסול מעיקרו וחייב להשתנות מיסודו.
לפני כן, ובשולי הדברים, שתי הערות להנהלת בתי המשפט על הדו"ח לשנת 2025. הוא פורסם ב-7 בנובמבר 2026 - שבעה שבועות לפני תום השנה העוקבת. חברות ענק בינלאומיות וישראליות מפרסמות את הדו"חות שלהן בתוך שבועות ולעיתים ימים מסוף השנה. אין שום סיבה שיידרשו למעלה מעשרה חודשים לפרסם את דו"ח הרשות השופטת. וחייבים לתת בו מספרי השוואה לשנה הקודמת; הוא די חסר משמעות בלעדיהם.
וכעת לגופם של דברים. הנה ההצעות של הח"מ, המבוססות על מאות ביקורים באולמות בכל רחבי הארץ וכמעט בכל הערכאות (למעט משפחה) ב-15 השנים האחרונות.
- שיא של 982,000 תיקים חדשים בבתי המשפט ב-2025 - עלייה של 7.8%
- העירייה קיזזה יותר ממיליון שקל מהפיצוי - בית המשפט הורה להחזיר את הכסף
שימו לב לתביעות הפח והתביעות הקטנות
הוצאות ממשיות. זו מצות המחוקק, שכמעט תמיד אינה מקוימת. כאשר מדובר בהליך סרק, כאשר אחד הצדדים דוחה הצעות פשרה וייעול - עליו לשלם. כאשר עותרים נגד מכרזי ענק, שומות מס חיובי ארנונה - האגרה וההוצאות (לשני הצדדים) צריכים להיגזר מהסכומים שבמחלוקת.
תביעות ייצוגיות. המכשיר הצרכני החשוב הזה הפך במידה רבה לכלי סחיטה. התיקון לחוק שימנע תביעות ייצוגיות נגד עסקים קטנים הוא חשוב מאוד. ביהמ"ש העליון הורה לחייב בהוצאות גבוהות את מי שמגישים בקשות סרק, היישום כבר החל וצריך להגבירו מאוד.
תביעות פח. זהו הכינוי לתביעות על נזקים בתאונות דרכים, על שם פח המכונית - אבל בפועל זהו גם המקום אליו הולך הזמן השיפוטי. מדובר ברבבות תביעות בשנה, כמעט כולן הרחק מתחת לרף של תביעה קטנה (40,000 שקל). הן נמצאות בבתי המשפט רק משום שזה כדאי לעורכי הדין. חייבים להוציא אותן מהמערכת ולהעבירן להתחשבנות בין חברות הביטוח.
תביעות קטנות. יש מקום לבחינה מעמיקה של התביעות הללו, כדי לראות האם יש להגביל את העילות בגינן ניתן לתבוע ולהעלות משמעותית את האגרות. צריך גם להפעיל מזכירות פרואקטיבית, אשר תוודא עם שני הצדדים שהם מגיעים בזמן ולמקום הנכון, ולהיות יותר בררני בביטול פסקי דין הניתנים במעמד צד אחד בשל העדר התייצבות או העדר כתב הגנה.
ייצוג בפלילים. דיונים רבים בתחום הפלילי, בעיקר בימי מוקד, נדחים שוב ושוב, כי הסניגור "קיבל רק אתמול את הייצוג" או "לא הספיק לשוחח עם התביעה". ייכבדו הסניגורים ויקבלו את הייצוג מוקדם יותר וייכבדו שני הצדדים וישוחחו לפני הדיון. אי מתן תגובה לכתב האישום צריך להיחשב ככפירה וייקבע מיד מועד להוכחות, ללא דיון מוקדם נוסף.
שחרור בערבות. למשטרה יש סמכות לשחרר חשודים בתנאים שקובע קצין. במקרים רבים, היא מסכימה בבית המשפט לתנאים שבסמכותה, ולכן צריך להרחיב את השימוש בכלי זה.
לצמצם את זכות העמידה
גישור בתיקי עבודה. האפשרות הזאת קיימת, אך בהיקף קטן מדי. צריך להרחיב אותה מאוד, במיוחד בתיקים שבדיון מהיר או שבסמכות רשם, בהם הסכומים קטנים והמחלוקות אינן עקרוניות.
שופטים בדימוס כמגשרים. הליכים חילופיים - גישור, פישור, בוררות - יעילים יותר אבל יקרים הרבה יותר. אפשר להפעיל שופטים בדימוס כמגשרים בבית המשפט, בתשלום סמלי או אפילו בהתנדבות בתמורה לפנסיה הנדיבה שהם מקבלים.
זכות העמידה. כיום יכול כמעט כל אדם לעתור (לבג"ץ או לבית המשפט המחוזי) כעותר ציבורי. צריך לאזן בין זכות זו לבין העומס, גם לנוכח העובדה שבחלק מן המקרים מדובר בעתירות סרק. אפשר למשל לקבוע, שרק עמותה/חל"צ בעלת ותק מסוים ואישור ניהול תקין תוכל להיות עותרת שכזאת; ולהקפיד יותר על זכות עמידה לעותר ציבורי רק כאשר אין מי שנפגע במישרין.
פסקי הדין. רבים מהם ארוכים מאוד וללא הצדקה. לא צריך להזכיר בכל פסק דין את עקרונות לשון הרע וחופש הביטוי, את הפסיקה בנוגע לשימועים והתארגנות עובדים או את חובת השוויון במכרזים; די בהפניה קצרה לשניים-שלושה פסקי דין מנחים.
