הוא לא אוהב אותנו יותר? איך זה ישפיע על הכלכלה?

יותר מ-40 מושבים בבית הנבחרים ולפחות שבעה בסנאט הפסידו הרפובליקנים בבחירות האמצע, ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ מצא לכך שני הסברים בראיון לתוכנית 60 דקות: המלחמה באיראן ומחירי הדלק, וסלידה גדולה מישראל בקרב הבוחרים. באותו ראיון אמר שבלי ארה"ב ישראל לא הייתה קיימת, ושהמדינות שארה"ב הגנה עליהן יצטרכו לשלם על עלויות המלחמה.

לכלכלה הישראלית המשפט האחרון חשוב יותר מהטון. ישראל מקבלת כ-3.8 מיליארד דולר בשנה סיוע ביטחוני במסגרת מזכר ההבנות שנחתם ב-2016 ומסתיים ב-2028, והמשא ומתן על ההסכם הבא אמור להתחיל בשנים הקרובות. נשיא שמציג את ישראל כנטל פוליטי, וקונגרס שהדמוקרטים שולטים בו מעכשיו, עשויים להקשות על הארכה באותם תנאים. השאלה מאיפה יבוא הכסף אם הסיוע יצטמצם כבר עלתה, וכל שקל שיחסר יצטרך לבוא מתקציב הביטחון המקומי, ובפועל מהגירעון, מהמסים או מקיצוץ בתחומים אחרים.

הדרישה לשלם על המלחמה פתוחה לפרשנות. ייתכן שמדובר ברכש מוגבר של תחמושת ומערכות מארה"ב, וייתכן שבסוף היא תישאר אמירה פוליטית. בכל מקרה, במשרד האוצר ובחברות הדירוג יבחנו אותה, משום שהגב האמריקאי הוא אחד המרכיבים בדירוג האשראי של ישראל ובפרמיית הסיכון שמשקיעים דורשים על האג"ח שלה.

גם הסחר עשוי לעלות על השולחן. ארה"ב היא יעד הייצוא הגדול ביותר של ישראל, עם יצוא סחורות של כ-17 מיליארד דולר בשנה, ומאז 2025 מוטל על רוב הסחורות הישראליות מכס של כ-15%. נשיא שמחפש מי ישלם על המלחמה עשוי לראות בסחר עוד מנוף, ויצואנים בתעשייה, בחקלאות ובמכשור הרפואי חשופים לכך יותר מאחרים. ההייטק, שמוכר בעיקר תוכנה ושירותים ללקוחות אמריקאים, פחות חשוף למכסים, אבל רגיש לאווירה בוושינגטון ובקרב קרנות ההון סיכון האמריקאיות, שמממנות חלק גדול מהסטארט-אפים הישראליים.

בשוק, לפחות בינתיים, אין סימני דאגה. השקל התחזק לכ-3.17 שקלים לדולר, ובתל אביב העיניים נשואות להרכבת הממשלה. המקום שבו שינוי ביחס של וושינגטון ייראה ראשון הוא פער התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח האמריקאיות, מדד מקובל לסיכון של המדינה, ובשערי החליפין של השקל. גם כאן טראמפ השאיר דלת פתוחה: לדבריו, גדי איזנקוט, שקיבל את המנדט, דומה מאוד לבנימין נתניהו בעמדותיו, ומה שיקרה ביניהם עוד ייראה.

אי אפשר להתעלם מהנשיא החזק, מלך העולם, שהתהפך ביחס אלינו. זה סנטימנט שלילי שמתחזק ודבוק לדעת העם האמריקני. אנחנו רוצים להיות חזקים, עצמאיים, אבל חייבים להודות - בלי תמיכה ומימון מארה"ב היינו כנראה נמצאים במקום מאוד רע. אי אפשר להתעלם מהמסרים שהנשיא זורק בחודש האחרון, הם מסרים של העם האמריקני ואנחנו עלולים לשלם על זה מאוד בכלכלה. כלכלה עולה ויורדת על סנטימנט, הערכות ומגמות. ארה"ב והתמיכה שלה היו עוגן לכלכלה ולבורסה בשנים האחרונות, אם זה ייחלש, הבורסה עלולה להמשיך להיחלש. זה גם פרמיית הסיכון האשורית שתחזור לעלות וזה גם הקושי של עסקים ישראליים לעשות עסקים בחו"ל. צריך תרופה למכה, כי בסוף זה אנשים - וטראמפ בדרכו המזגזגת, מגביר את המסרים השליליים כלפינו. 

כשמדברים על סיכונים, צריך לזכור שהסיכון המיידי נמצא עדיין באיראן. טראמפ אמר שאם יידרש יתקוף שוב, אבל גם שאינו מחפש הסלמה. מלחמה היא סיכון מיידי, אבל היא דווקא מטרה אסטרטגית ישראלית. הסכם עם איראן עלול להיות ההפסד הגדול שלנו. איראן שתקבל הקלות מהסנקציות וחזרה לחיק העמים, תתאושש בהדרגה ותהיה איום גדול יותר.