צפירה מיותרת בתל אביב תעלה 250 שקל: מערכת המיקרופונים יוצאת לדרך
נהג שצופר בפקק ליד כיכר רבין עשוי לקבל בעוד כמה חודשים דוח של 250 שקל בדואר, בלי שאף פקח עמד לידו ברחוב. עיריית תל אביב-יפו בחרה בחודש שעבר בחברה שתפעיל מערך של מיקרופונים ומצלמות לזיהוי צפירות, והאכיפה צפויה להתחיל ברבעון הראשון של 2027. מי שייתפס פעם נוספת ישלם 500 שקל.
המערכת נשענת על עשרות מיקרופונים שמכוילים לצליל של צופר ומאתרים את הכיוון שממנו הגיע. את מפת הקול מצמידים לצילום הווידאו של הצומת, וכך אפשר לשייך את הצפירה לרכב מסוים ולמספר הרישוי שלו. ההכרעה נשארת בידי אדם: פקח עירוני צופה בתיעוד, בוחן מה קרה בכביש ומחליט אם לשלוח דוח לבעל הרכב. שימוש בצופר מותר כדי להזהיר מפני סכנה מיידית, ולכן הבדיקה של הפקח היא השלב שקובע אם הצפירה הייתה מוצדקת או סתם ביטוי של עצבים בפקק.
11 המוקדים פזורים ברחבי העיר, ובהם הסביבה של כיכר רבין ורחובות בוגרשוב וטשרניחובסקי. מדובר באזורי מגורים צפופים, עם בתי קפה, מעברי חצייה רבים ותנועה איטית בשעות העומס, שבהם הצופר הוא אחד ממקורות הרעש הקבועים. רעש תנועה נחשב באירופה לגורם הסביבתי השני בחומרתו לבריאות, אחרי זיהום האוויר, וכחמישית מתושבי האיחוד האירופי חשופים לרעש כבישים ברמות שמוגדרות מזיקות. החשיפה הממושכת קשורה בהפרעות שינה, בעלייה בלחץ הדם ובמחלות לב, ולכן ערים רבות מתייחסות אליה כעניין של בריאות הציבור ולא כמטרד בלבד.
ברכב שרשום על שם חברה הקנס גבוה פי שניים: 500 שקל בפעם הראשונה ו-1,000 שקל בעבירה חוזרת. הסכום הזה חל כשהנהג בוחר שלא להודות והחברה משלמת במקומו. ההבחנה נוגעת לצי גדול של רכבי ליסינג ורכבי חברה שנעים בעיר מדי יום. כמו במצלמות המהירות, האחריות מוטלת קודם כול על בעל הרכב, ומי שנהג בפועל צריך להיות מזוהה כדי שהדוח יעבור אליו.
הדרך לכאן הייתה ארוכה. ניסויים בטכנולוגיה החלו בארץ כבר לפני כמה שנים, אבל כדי שהצפירה תהפוך לעבירת קנס שבעל הרכב אחראי לה, העירייה נדרשה לתקן את חוק העזר שלה למניעת רעש. תיקון כזה עובר את מועצת העיר, את משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ואת ועדת החוקה של הכנסת. האכיפה באמצעים אלקטרוניים מתאפשרת אחרי שהתיקון מתפרסם ברשומות.
האכיפה בעיניים אלקטרוניות מתרחבת בכל הארץ. מצלמות האכיפה בנתב"ג קפצו מ-6,300 דוחות בשנה לכמעט 51 אלף, ובכבישים הבין-עירוניים המצלמות הכתומות נשארות עד 2029, ובמקביל האכיפה מתרחבת. מערכת שמאזינה לרחוב מעוררת גם שאלות של פרטיות ושל שימוש במידע. בית המשפט כבר קבע שהמשטרה השתמשה שלא כחוק במצלמות של עיריית תל אביב, והגבולות של מערך חדש כזה ייבחנו כשהדוחות יתחילו להגיע.
בעולם הניסיון מעורב. ניו יורק מפעילה מאז 2022 מצלמות רעש שמכוונות בעיקר נגד מכוניות ואופנועים עם מפלטים רועשים, והקנסות שם יכולים להגיע לכ-2,500 דולר לעבריינים חוזרים. פריז ניסתה מכ"ם קולי נגד כלי רכב רועשים, ואדמונטון שבקנדה הפעילה פיילוט דומה בין 2018 ל-2021 שחשף פערים בדיוק המערכת. בסינגפור, לעומת זאת, הרשות לאיכות הסביבה בחנה מצלמות אקוסטיות והגיעה למסקנה שבמעברי גבול עמוסים קשה להן לשייך את הרעש לרכב אחד ברמת ודאות מספקת. בצמתים הצפופים של מרכז תל אביב, שבהם כמה נהגים צופרים כמעט באותה שנייה, הדיוק הזה יעמוד במבחן כבר ברבעון הראשון של 2027.
