נץ הולנדי מול יונה ספרדית: מי יחליף את לגארד כשהאינפלציה ב-4%

האינפלציה בגוש האירו עלתה באוקטובר ל-4%, הרמה הגבוהה ביותר מזה שלוש שנים, וזה הרקע שבו נפתח המרוץ על הכיסא הבכיר בפרנקפורט. כריסטין לגארד הודיעה בסוף החודש שעבר שתעזוב את הבנק המרכזי של גוש האירו בתחילת פברואר 2027, כתשעה חודשים לפני תום הקדנציה שלה, ומי שיחליף אותה ייכנס לתפקיד באמצע מחזור של העלאות ריבית.

על המשרה מתמודדים שניים: ההולנדי קלאס קנוט, שעמד בראש הבנק המרכזי של הולנד בין 2011 ל-2025 ושימש יו"ר המועצה ליציבות פיננסית של ה-G20, והספרדי פבלו הרננדס דה-קוס, נגיד בנק ספרד בין 2018 ל-2024 וכיום המנהל הכללי של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) בבזל. הולנד וספרד הגישו את המועמדויות עד המועד שנקבע, ואף מדינה אחרת לא הציעה שם. מועמד מפתיע עדיין יכול לצוץ, כפי שקרה ב-2019, כשלגארד עצמה נבחרה בלי שנחשבה מועמדת מובילה.

קנוט נחשב בשוק לנץ פרגמטי, ובעבר יצא בגלוי נגד חבילת ההקלות של ספטמבר 2019, שכללה רכישות אג"ח בלי מועד סיום. דה קוס נחשב ליונה מתונה, לפחות בהשוואה ללגארד, שנתפסת כניטרלית. נץ מוניטרי מעדיף ריבית גבוהה שתבלום את עליית המחירים, גם במחיר של האטה בצמיחה, ויונה נותנת משקל רב יותר לפעילות הכלכלית ולתעסוקה ונוטה להקל מוקדם יותר.

קנוט אמר בשבועות האחרונים שה-ECB יפעיל את ארגז הכלים שלו למשברים אם יהיה בכך צורך, אמירה שנשמעה יונית יחסית לסטנדרטים שלו ושבשוק פירשו כחלק ממסע השכנוע. דה קוס, מנגד, קרא לערנות מול האינפלציה.

ריבית הפיקדון של ה-ECB עומדת על 2.5%, אחרי העלאה של רבע אחוז בספטמבר, ובאוקטובר הותירו אותה הנגידים ללא שינוי. אינפלציית האנרגיה בגוש עברה את ה-20%, והשווקים מעריכים שבדצמבר עשויה להגיע העלאה נוספת. מחירי הנפט, שהזינו את האינפלציה, נסוגו בשבועות האחרונים: הברנט יורד מתחת ל-94 דולר אחרי צניחה שבועית של כ-16%. להרחבה: הזהב חוזר לסביבת 4,100 דולר: ירידת הנפט והיחלשות הדולר תומכות במתכת.

שרי האוצר של גוש האירו דנו במועמדים השבוע, אבל לא גיבשו המלצה. לפי הכללים באיחוד, השרים ממליצים על מועמד, הוא עובר שימוע בפרלמנט האירופי, וראשי המדינות מכריעים. הכוונה היא לסגור את המינוי עד סוף השנה, אבל בפועל ההחלטה נקבעת ברמת המנהיגים. שר האוצר ההולנדי, אלקו היינן, דרש שהבחירה תיעשה לפי כישורים ולא כמאבק בין צפון לדרום אירופה, וגם לא כקלף מיקוח במשא ומתן על תקציב האיחוד הרב-שנתי. שר הכלכלה הספרדי, קרלוס קוארפו, אמר שהוא אופטימי וציין את שלושים שנות הניסיון של דה קוס בבנקאות מרכזית.

הכיסא של לגארד הוא אחד משלושה שמתפנים בהנהלה בת שישה החברים. איזבל שנאבל, האחראית על פעולות השוק, עוזבת בתחילת ינואר לטובת תפקיד בכיר בקרן המטבע הבינלאומית, וכהונתו של הכלכלן הראשי פיליפ ליין מסתיימת במאי 2027. כנראה ששלושת המינויים ייסגרו כחבילה אחת בין צרפת, גרמניה, ספרד והולנד, ולכן ההעדפות של ברלין ופריז לגבי שני התפקידים האחרים עשויות להכריע גם את שאלת הנשיאות.

לגארד הסבירה את העזיבה המוקדמת ברצון להתבטא בחופשיות בנושאים שמעבר למדיניות המוניטרית, דבר שהניטרליות הנדרשת מנשיאת הבנק אינה מאפשרת. השמועות על כך החלו כבר בפברואר, עם דיווחים שהיא שוקלת לפרוש לפני הבחירות לנשיאות צרפת ב-2027, כך שעמנואל מקרון יוכל להשפיע על בחירת המחליף. היא הגיעה לתפקיד כעורכת דין, שרת אוצר ומנכ"לית קרן המטבע, ובמרץ 2020 הציתה מהומה בשוק האג"ח האיטלקי כשאמרה שצמצום פערי התשואות בין המדינות אינו מתפקידו של הבנק. שני המועמדים הנוכחיים הם בנקאים מרכזיים ותיקים, ושניהם ישבו במועצת הנגידים של ה-ECB. לגארד תנהל עוד את ישיבת הריבית של פברואר ותעזוב מיד אחריה.