תבע מהפניקס 2.85 מיליון שקל, ותאונות העבר קיצצו את הפיצוי

נפגע תאונת דרכים שתבע מהפניקס כ-2.85 מיליון שקל יקבל פיצוי של 1.19 מיליון שקל, לפני ניכויים. אחרי שיקוזזו קצבאות ביטוח לאומי, התשלומים התכופים שכבר קיבל ושכר טרחה של מומחה, יעברו אליו בפועל כ-530 אלף שקל. השופטת אירית קלמן ברום מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה שחלק מהמגבלות שהוא מייחס לתאונה ליוו אותו עוד לפניה, אחרי שתי תאונות דרכים קודמות.

התובע, יליד 1966, נפגע במאי 2018 כשנסע ברכב שהיה מבוטח בפניקס. הנהג איבד שליטה והרכב פגע במחסום. הוא סבל משברים באגן, בברך ימין ובחוליות הגב והצוואר, וגם מחתך עמוק בזרת של יד שמאל, ואושפז קרוב לשלושה חודשים בבית החולים ובמוסד שיקומי. חברת הביטוח לא כפרה בחבותה, והמחלוקת כולה נסבה על גובה הנזק.

כמה נכות נשארה אחרי שלוש תאונות?

לפי חוות הדעת שהגיש, הנכות הרפואית המשוקללת שלו עמדה על 52%: נכות אורתופדית של 33% שקבע פרופ' משה סלעי ז"ל, נכות פסיכיאטרית של 12% בגין הפרעת דחק פוסט-טראומטית, ונכות בתחום הכאב בשיעור 17.5%. "התאונה היא הגורם המרכזי והדומיננטי לנכויותיו", טען התובע, ושלל כל חפיפה בין נכות הכאב לנכות האורתופדית.

הפניקס הציגה תמונה אחרת. לטענתה, לתובע "עבר רפואי 'עשיר' ומשמעותי": תאונת דרכים ב-2010 שבה נפגע בצוואר, תאונה נוספת ב-2013, כשעבד כנהג מונית, שבה נפגע בצליפת שוט, כאבי גב כרוניים שבגללם נאלץ להחליף עבודה עוד לפני התאונה, בעיות בברכיים וטיפולי פיזיותרפיה ממושכים. חברת הביטוח טענה גם שהמומחים צמצמו את קביעותיהם בחקירה הנגדית, ושהתובע נמנע מלהביא לעדות מעסיקים ובני משפחה שיכלו לתמוך בגרסתו.

השופטת קיבלה חלק מהטענות. פרופ' סלעי הודה בחקירתו שנכון לנכות "בין רבע לשליש" בגין מצב קודם בצוואר ובגב, והשופטת העמידה את הנכות האורתופדית על 32%, בתווך בין ניכוי של רבע לניכוי של שליש. מומחה הכאב, ד"ר ארנולד שטיין, שינה את עמדתו בחקירה ואישר חפיפה מלאה, משום שמקור הגבלות התנועה הוא כאב ולא בעיה מכנית, ולכן לא נפסקה נכות כאב נפרדת. בזרת, לעומת זאת, התמונה הייתה שונה. "לפיכך לא מצאתי כי ביחס לזרת מתקיימת חפיפה בין הנכויות", כתבה, והוסיפה נכות של 1%. הנכות הרפואית הסופית נקבעה על 40.76%.

האם 75% נכות תפקודית משקפים את המצב?

התובע עתר לנכות תפקודית של "לכל הפחות 75%". לפני התאונה עבד כפקיד קבלה במשרה מלאה במלון של קיבוץ והשתכר כ-9,290 שקל נטו בחודש. היום הוא עובד כנהג הסעות מיניבוס במשרה חלקית ומרוויח 3,500 עד 4,200 שקל, ירידה של יותר מ-60%. הוא בן 59.5, בלי השכלה פורמלית, ולדבריו אלה מובילים לגריעה עמוקה ומתמשכת מכושר ההשתכרות. ביטוח לאומי קבע לו דרגת אי-כושר של 65%.

השופטת התרשמה מעדותו, אבל לא עד הסוף. "הרושם המצטייר ממכלול הראיות והעדויות מעלה תמונה לפיה מגבלותיו התפקודיות והתעסוקתיות של התובע אינן מבוטלות אך אינן 'כצעקתה'", כתבה. לדבריה, "חלק מהמגבלות בגב ובצוואר היו קיימות עוד לפני התאונה והובילו אותו לעזוב את עבודתו כנהג מונית", וכל המומחים קבעו שהוא כשיר לעבודה משרדית בישיבה. השופטת ציינה עוד שאין בידיו אישור מרופא תעסוקתי שמגביל את כושרו, ושההימנעות מעבודה מלאה נובעת לכאורה מבחירה אישית. הנכות התפקודית נקבעה על 40%, בדומה לנכות הרפואית.

474 אלף שקל על העבר, 305 אלף על העתיד

גם בסיס השכר שנוי במחלוקת. הפניקס טענה שהתובע הרוויח לפני התאונה כ-8,500 שקל נטו, על סמך שכר שנתי ברוטו של כ-107 אלף שקל ב-2017. השופטת חישבה את השכר לפי תלושי ינואר עד מאי 2018: ממוצע של 9,041 שקל לחודש, שמשוערך היום ל-10,295 שקל נטו. על 9 חודשים ניתן פיצוי מלא, על 3 חודשים מחצית, ועל 89 החודשים הבאים 40%. הפסד ההשתכרות בעבר הסתכם ב-474,600 שקל, לעומת 833 אלף שקל שדרש. על העתיד, עד גיל 67, נפסקו 304,969 שקל, ועוד 97,446 שקל בגין הפסדי פנסיה.

מה נשאר מ-669 אלף שקל לעזרת הזולת?

הפער הגדול ביותר נרשם בעזרת צד שלישי. התובע דרש 668,839 שקל וטען שהוא "תלוי בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות היום יום ברוב שעות היממה". הפניקס הפנתה לחוות דעתו של פרופ' סלעי: "אינני רואה סיבה אורגנית לשימוש בשני קביים ולציון קשיים כולל ב-ADL". השופטת ציינה שבתצהירו התובע עצמו כתב שכבר אינו "אדם סיעודי מורכב" ומסוגל לבצע חלק מהפעולות הבסיסיות לבד, ופסקה סכום גלובלי של 100 אלף שקל.

• 20 קומות מאחורי בית סוקולוב: המגדל של הפניקס וריאליטי בדרך להיתר
• קפצה על קופסה ונחתה על מכשיר חתירה: הסטודיו והמאמן ישלמו כ-213 אלף שקל

בהוצאות הרפואיות דרש התובע 281,115 שקל, בין השאר עבור קנאביס רפואי ותרופות, ועוד 50 אלף שקל לטיפולים נפשיים. הפניקס טענה שרישיון הקנאביס שלו היה בתוקף רק מנובמבר 2019 עד מאי 2020, ושלא ניתן לפצות על טיפול שאינו עוזר. "לא מצאתי כי עלה בידי התובע לשכנע בדבר היקף דרישתו לפיצוי בגין הוצאותיו הרפואיות כאשר מנגד קיים טעם בטענות הנתבעת", כתבה השופטת, ופסקה 70 אלף שקל לטיפולים פסיכולוגיים מעבר לסל הבריאות. בהוצאות הניידות ירד הסכום מ-40 אלף ל-20 אלף שקל. "יצוין כי התובע לא צירף לראיותיו קבלות המעידות על הוצאות בפועל עבור נסיעות", נכתב בפסק הדין. על כאב וסבל, לפי 82 ימי אשפוז ושיעור הנכות, נפסקו 120,370 שקל.

585 אלף שקל מביטוח לאומי יורדים מהחשבון

מהסכום הכולל, 1,187,385 שקל, ינוכה ערך הקצבאות שהתובע מקבל מביטוח לאומי בגין התאונה. לפי חוות דעת אקטוארית שהגישה הפניקס, הסכום משוערך היום ל-584,811 שקל. השופטת התירה לה להגיש חוות דעת מעודכנת תוך 14 ימים אם יתגלה פער. ינוכו גם תשלומים תכופים של 34,566 שקל ב-2018 ו-20 אלף שקל ב-2021, שמשוערכים ל-65,039 שקל. בנוסף ינוכו 5,265 שקל, שכר הטרחה של המומחה הנוירולוג, שחוות דעתו שללה נכות נוירולוגית. ניכוי תגמולי ביטוח לאומי מפיצויי נזיקין נועד למנוע מצב שבו נפגע מקבל פיצוי כפול על אותו נזק.

על הסכום תוסיף הפניקס שכר טרחת עורך דין בשיעור 15.34%, שהם 13% ועוד מע"מ. התובע בן 59.5, כשבע שנים וחצי לפני גיל 67 שעד אליו חושב הפיצוי לעתיד, ומאותו גיל תעלה גם השאלה מה קורה לקצבת הנכות בגיל פרישה.