אדם שעבר תאונה צילום: AI
אדם שעבר תאונה צילום: AI

קיבל 311 אלף שקל מביטוח לאומי, ו"שכח" לספר לבית המשפט

בית המשפט לענייני משפחה באשדוד דחה את כמעט כל תביעות האב, פסק לאם 60 אלף שקל הוצאות משפט, וקבע שהאב "ניסה לייצר מצג מטעה" לגבי הכנסותיו. "חלק ניכר מטענות האב הועלו באופן שהיה בו להאריך את בירורן שלא לצורך", קבע השופט

עוזי גרסטמן |

כשאב לשני ילדים קטנים הגיע לבית המשפט לענייני משפחה וטען שאין לו כסף לשלם מזונות גבוהים, כי הוא נפגע בתאונת עבודה וכושרו נפגע - השופט לא מיהר לאמין לו. החקירה הנגדית חשפה בדיוק למה. במרכז הסיפר הבא נמצא הליך גירושים שהסתיים באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד: זוג שנישא ב-2017 ונפרד ביוני 2022, הורים לשני בנים קטנים. שלוש תביעות הוגשו במקביל - רכושית, מזונות וחזקת ילדים - ובפסק דין דחה השופט רמי בז'ה את מרבית הטענות של האב, וחייב אותו ב-60 אלף שקל הוצאות משפט.


הנקודה שהפכה את כל המהלך של האב לאחור היתה פשוטה: בנובמבר 2021, עוד לפני שהוגשו התביעות, נפגע האב בתאונת עבודה. הוא עצמו הודה בכך, אך לא מיהר לספר לבית המשפט את המשך הסיפור. רק בחקירה נגדית התברר שהמוסד לביטוח לאומי שילם לו כ-234,931 שקל לאורך שנתיים - תשלומי אי-כושר עבודה. וזה לא הכל: הראל שילמה לו עוד 76,216 שקל בגין תביעת אובדן כושר עבודה. בסך הכל מדובר בכ-311 אלף שקל שהאב לא הזכיר בתצהיריו ולא גילה אותם מיוזמתו.


"האב בחר לנקוט בעמימות מכוונת בכל הקשור לגובה הכנסותיו", קבע השופט בז'ה, וחישב שחלוקת הסכום על פני 18 חודשים מביאה לכ-17,285 שקל ברוטו לחודש - מה שלמעשה שמר על רמת הכנסתו גם בתקופת מחלתו. הכנסתו השוטפת הוגדרה לצורכי המזונות על 18 אלף שקל נטו לחודש, עם הכנסה פנויה של כ-13 אלף שקל.


כמה ישלם האב?


הבן הצעיר (יליד 2020) עדיין לא הגיע לגיל 6, ולכן הדין העברי מטיל על האב חובה מוחלטת לפרנסתו ללא קשר להכנסת האם. בית המשפט קבע שהאב ישלם 2,480 שקל לחודש עד דצמבר 2026 - המועד שבו ימלאו לבן 6. לגבי הבן הבכור (יליד 2018), שכבר עבר את גיל 6, חל חישוב שוויוני בין ההורים לפי יחס הכנסותיהם (70% האב, 30% האם), בניכוי זמני השהות. בסיכומו של החישוב, האב ישלם 500 שקל בחודש בלבד. האם מרוויחה 9,816 שקל נטו לחודש עם הכנסה פנויה של 5,800 שקל. לאחר דצמבר 2026, כשגם הקטן יגיע לגיל 6, יירד החיוב עבורו ל-750 שקל לחודש.


גם בתיק הרכושי האב ניסה לבצע מהלך נועז: הוא טען שהשקיע כ-720 אלף שקל ברכישת הדירה ושיפוצה, לעומת 150 אלף שקל של האם, ולכן הוא דרש שהיא תשלם לו 500 אלף שקל כתשלום איזון. בית המשפט לא קיבל את הגרסה הזו. "הזכויות בדירת המגורים נרשמו, מעת רכישתה, על שם שני הצדדים בחלקים שווים - ובכך הביעו הצדדים הסכמה מפורשת כי מדובר בנכס משותף", כתב השופט בהחלטתו. הוסיף כי, "ככל שהאב סבר שסכומי ההשקעה המקוריים רלוונטיים - היה עליו לעמוד על כך שהזכויות לא יירשמו בחלקים שווים".


גם נושא כלי הרכב עורר תמיהות. האב מכר שני כלי רכב ב-11 אלף שקל וטען שהכסף שימש לצורכי הבית בגלל "מצב כלכלי קשה". אך באותה נשימה הוא חתם על עסקת ליסינג תפעולי ושילם מקדמה של 30 אלף שקל על רכב חדש, בתוספת תשלומים חודשיים של 1,500-1,250 שקל. "התרשמתי כי התקשרות בעסקת ליסינג כנ"ל אינה עולה בקנה אחד - בלשון המעטה - עם טענותיו בדבר הצורך למכור את הרכבים בשל חסרון כיס", כתב השופט. גם בחקירה הודה האב שיתרת חשבון הבנק שלו היתה 55-35 אלף שקל באותה התקופה.


הילדים לא ישהו בחלקים שווים


גם בנושא המשמורת האב לא קיבל מה שרצה. הוא עתר לחלוקת זמנים שווה (7:7), אך עובדת הסוציאלית לסדרי דין המליצה על המתכונת הנוכחית - שמונה ימים לאם ושישה לאב בכל שבועיים - ובית המשפט קיבל את המלצתה. "עתירתו של האב להרחבת זמני השהות הועלתה מתוך דפוס ההתנצחות ולא מתוך שיקולים עניינים הנוגעים לטובת הקטינים", קבע השופט בפסק הדין שפורסם.

קיראו עוד ב"משפט"


בסיכום החלק הרכושי, האב יעביר לאם: 23,173 שקל לאיזון נכסים נזילים, 6,770 שקל בגין כלי הרכב, ו-30.8 אלף שקל עבור משיכות מזומן שביצע ימים ספורים לפני פנייה לגישור. בסך הכל מדובר בכ-60,743 שקל בתוספת הצמדה וריבית. בנוסף לכל אלה, ישלם האיש גם 60 אלף שקל הוצאות משפט. "נוכח התוצאה אליה הגעתי, ובשים לב שחלקן הארי של טענות האב נדחה ומרבית טענות האם התקבלו", כתב השופט בז'ה, "מצאתי שחלק ניכר מטענות האב הועלו באופן שהיה בו להאריך את בירורן שלא לצורך".

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה