מרצדס  (מאתר היצרן)
מרצדס (מאתר היצרן)

אחזקה סינית של 9.98% עלולה לחסום את מרצדס מהשוק האמריקאי

הצעת חוק דו-מפלגתית מבקשת לאסור ייצור, יבוא ומכירה של כלי רכב חדשים שיש בהם זיקה הונית לממשלות "אויב זר". מרצדס, שמכרה בארה"ב 303,200 מכוניות בשנה האחרונה, נמצאת בצד הלא נכון של הנוסחה - בגלל באיק הסינית הממשלתית ואחזקה נוספת של מייסד ג'ילי

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה מרצדס

מרצדס-בנץ מפעילה שני מפעלי הרכבה בארה"ב, מעסיקה יותר מ-10,000 עובדים ומייצרת במפעל טסקלוסה שבאלבמה מאז 1997. אבל הצעת חוק שמתקדמת בבית הנבחרים עשויה להציב אותה בקו אחד עם מה שהמחוקקים מנסים לעצור: חדירה של השפעה סינית לתעשיית הרכב האמריקאית. אם מבנה האחזקות של מרצדס לא יתעדכן, החברה עלולה להיחסם מהשוק בכל הנוגע לכלי רכב חדשים.

הסעיף שמסבך את מרצדס נוגע לבעלות. באיק, יצרנית רכב סינית בבעלות המדינה, מחזיקה 9.98% ממניות מרצדס-בנץ גרופ - האחזקה הגדולה ביותר מבין בעלי המניות הבודדים. לצדה, לי שופו, מייסד ויו"ר ג'ילי הסינית, מחזיק דרך חברת השקעות 9.69%. יחד - 19.67%. החריגים שמופיעים בהצעה, שמיועדים בין היתר לחברות שמייצרות בארה"ב לפחות חמש שנים לפני ינואר 2026, לא צפויים לסייע למרצדס אם מתקיימת בעלות ממשלתית סינית, גם מתחת ל-10%.

בהצעת החוק מופיע גם רכיב "שליטה" שמוגדר באמצעות רף של 15% בידי "אדם או שילוב של אנשים זרים". זה יוצר אזור אפור: גם אם באיק לבדה מתחת ל-10%, הצירוף עם אחזקת לי שופו, והאופן שבו יפורש המונח "שילוב", עלול להפוך את הסיפור מסבוך לבעייתי.

19.67% ששני צדדים סיניים מחזיקים

מרצדס לא נכנסה לעימות פומבי מול המחוקקים. החברה נמנעה מהתייחסות ישירה להצעה, אך הדגישה את הנוכחות המקומית: במפעל טסקלוסה יוצרו יותר מ-5 מיליון כלי רכב, ובמפעל נוסף בדרום קרוליינה - יותר מ-450 אלף רכבי ואן מאז 2006.

בוושינגטון יש קונצנזוס הולך ומתרחב סביב הגבלת חדירה סינית לתחומים רגישים. במקביל מקודמות יוזמות נוספות בתחום אבטחת כלי רכב מקושרים, מתוך תפיסה שמכוניות חדשות הן מחשבים על גלגלים - עם חיבוריות, עדכוני תוכנה ואיסוף מידע. כבר קיימות מגבלות על רכבים מקושרים עם תוכנה ממדינות כמו סין החל מדגמי 2027, ועם רכיבי חומרה החל מדגמי 2030.

הסיכון של מרצדס, לעומת יצרניות בבעלות סינית מלאה, נתפס אצל חלק מהגורמים כמשני. אחד המומחים שהתייחס לנושא בארה"ב טען שמדובר כנראה בתוצאה לא מכוונת שעלולה לפגוע בעובדים ובפעילות כלכלית אמריקאית. אבל הסעיפים כתובים כך שהם אמורים לנעול את הדלת גם בפני מסלולי עקיפה דרך אחזקות מיעוט.

לשם השוואה, וולוו מכרה בארה"ב 121,600 כלי רכב ונמצאת בעצמה במוקד הדיון בגלל בעלות ג'ילי. וולוו אף קיבלה אישור ייעודי מהממשל האמריקאי לעקוף מגבלות פדרליות מסוימות, מה שמחדד עד כמה הכל תלוי בפרשנות הרגולטורית ובחריגים פרטניים.

שינוי אחזקות של בעלת מניות כמו באיק אינו מהלך פשוט, במיוחד אם אין רצון למכור או אם השוק אינו מתמחר את העסקה בתנאים נוחים. הסתמכות על כך שהחקיקה "תתוקן" גם היא אינה בטוחה, כי האקלים הפוליטי בארה"ב נוטה להקשחה מול כל זיקה סינית - גם ברמת אחזקה ולא שליטה תפעולית. כל מילה בנוסח הסופי וכל חריג שיוכנס או לא יכולים להפוך בעיה תיאורטית למגבלה תפעולית על ייצור מקומי במפעלים קיימים.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה