החשמלית נראית זולה - עד שמגיעים לביטוח, לצמיגים ולמכירה

הרכב החשמלי הגיע לשוק עם הבטחה פשוטה: חשמל זול מבנזין, פחות טיפולים ומנוע עם פחות חלקים נעים. ההבטחה הזאת עדיין נכונה בחלק גדול מהמקרים, אבל ככל שהשוק מתבגר מתברר שהחשבון האמיתי רחב יותר מרק עלות האנרגיה.

החיסכון באנרגיה עצמו גדול ומדיד. מיכל של 50 ליטר בנזין 95 עולה היום כ-405 שקלים לפי מחיר של 8.09 שקלים לליטר, וטעינה ביתית מלאה של סוללה בנפח 60 קילוואט-שעה עולה כ-38 שקלים לפי תעריף החשמל הביתי שעומד מיולי על 63.52 אגורות לקילוואט-שעה. ההשוואה הישירה הזו עדיין מטעה, כי מיכל מלא מספיק לטווח ארוך יותר מטעינה אחת, ולכן החישוב הנכון הוא לפי מרחק. רכב בנזין שעושה 14 קילומטר בליטר מוציא כ-58 שקלים על כל 100 קילומטר. חשמלית שעושה 6 קילומטר לקילוואט-שעה מוציאה כ-11 שקלים על אותו מרחק כשהיא נטענת בבית, וכ-42 שקלים כשהיא נטענת בעמדה ציבורית מהירה בתעריף של 2.5 שקלים לקילוואט-שעה. הפער בטעינה ביתית הוא פי חמישה בערך, והטעינה הציבורית מוחקת את רובו.

סקרים בארה"ב מראים שהבעלים של רכבים חשמליים פחות מרוצים מבעבר. העסקאות נעשו פחות אטרקטיביות, בעיקר בעקבות ירידה בתמריצים, עלייה במחירים ופערים גדולים בין מחיר רכב חדש למחירו בשוק המשומשות. חלקם עברו לרכב היברידי, אחרים חיפשו חשמליות משומשות במחיר נמוך יותר, ובעלי רכבים על דלק עדיין מדגישים את היתרונות של נסיעה שקטה, ביצועים חזקים ותחזוקה שוטפת זולה.

ירידת הערך יכולה למחוק שנים של חיסכון

בישראל התופעה בולטת במיוחד בגלל קצב הכניסה של מותגים סיניים, מבצעי יבואנים ומכירות אפס קילומטר. חשמלית שנרכשה לפני שנתיים ב-170 אלף שקל "מתחרה" מול דגם חדש, מאובזר יותר, עם טווח גדול יותר ובמחיר של 140-150 אלף שקל. ברגע שמחיר החדש יורד, שווי הרכב המשומש מתעדכן כמעט מיד.

ירידות הערך של המכוניות החשמליות המשומשות מגיעות לכ-40%-50% בחלק מהדגמים בתוך 36 חודשים, לעומת סדר גודל של כ-30% ברכבי בנזין. בדיקה של עלות הבעלות הכוללת מצאה כי חשמלית עדיין יכולה להיות הזולה מבין החלופות, אך הפער מצטמצם משמעותית כאשר מכניסים לחישוב את ירידת הערך.

הגורם המרכזי הוא קצב ההתפתחות. דגם שהציע לפני שלוש שנים טווח של 350-400 ק"מ יכול להתמודד היום מול מכוניות שמציעות 500 ק"מ ויותר, טעינה מהירה יותר, תוכנה משופרת ומחיר נמוך יותר. מבחינת הקונה בשוק היד השנייה, המכונית הקודמת מזדקנת מהר יותר.

מי שמחליף רכב כל שנתיים או שלוש נפגע יותר. חיסכון של כמה מאות שקלים בחודש באנרגיה מצטבר לאלפי שקלים בשנה, אבל ירידת ערך נוספת של 30-40 אלף שקל יכולה למחוק את היתרון הזה. מי שמחזיק את הרכב שש או שמונה שנים מפזר את ירידת הערך על פני תקופה ארוכה יותר.

הסוללה פחות מפחידה, אבל היא עדיין משפיעה על המחיר

שוק היד השנייה החשמלי דורש בדיקות אחרות. לצד קילומטראז', תאונות והיסטוריית טיפולים, הקונה בוחן גם את בריאות הסוללה, כלומר כמה מהקיבולת המקורית נשארה.

בפועל, הנתונים מהשנים האחרונות מצביעים על שחיקה מתונה יחסית ברוב הסוללות המודרניות, ורוב היצרנים מעניקים אחריות ארוכה. בארה"ב מקובל לראות אחריות של שמונה שנים או 100 אלף מייל על הסוללה.

• 1,340 ק"מ בטעינה אחת: איך הירידות האריכו את הטווח של האאודי החשמלית
• סוזוקי רוצה לפתח רכב בשנתיים במקום בארבע - הסינים שינו את הקצב

ועדיין, הקונה יודע שתיקון או החלפה מחוץ לאחריות יכולים להיות יקרים. החשש הזה משפיע על המחיר גם כשמצב הסוללה בפועל טוב. ברכישת חשמלית משומשת כדאי לבדוק את מצב הסוללה, האחריות שנותרה, מערכת הקירור ורצפת הרכב.

הביטוח והתיקונים הם הוצאה מסוג אחר

היתרון של חשמלית בתחזוקה השוטפת נשאר ברור. אין שמן מנוע, מערכת ההנעה פשוטה יותר והבלמים נשחקים פחות בזכות בלימה רגנרטיבית.

הבעיה מתחילה בתאונה. סוללה גדולה מתחת לרצפה, מערכות מתח גבוה, מצלמות, חיישנים ורכיבים אלקטרוניים יכולים להפוך פגיעה מקומית לתיקון יקר.

זו אחת הסיבות לכך שבחלק מהשווקים הביטוח לחשמליות יקר יותר. השוואות בארה"ב מצביעות על פערים של עשרות % בחלק מהדגמים, בעיקר בגלל מחיר החלקים, זמינות חלפים ומספר מוגבל יותר של מוקדים שמסוגלים לבצע תיקונים מורכבים.

גם צמיגים נכנסים לחשבון. חשמליות כבדות יותר בדרך כלל בגלל הסוללה ומייצרות מומנט גבוה כבר בתחילת הנסיעה. השילוב הזה יכול להאיץ שחיקת צמיגים, במיוחד בדגמים חזקים וכבדים. סט צמיגים נוסף במהלך תקופת הבעלות מוסיף אלפי שקלים להוצאה.

• 20 אלף חניות מול 90 אלף נוסעים ביום: נתב"ג סגר את החניונים
• כבר לא צריך ששוטר יעצור אתכם: מהפכת דוחות המהירות יוצאת לדרך

מי שטוען בבית ומי שטוען בחוץ קונים בפועל מוצר כלכלי אחר

הפער הגדול ביותר בין בעלי חשמליות נמצא לעיתים בעמדת הטעינה. נהג עם חניה פרטית ועמדה ביתית נהנה מהמודל הכלכלי החזק ביותר: טעינה זולה, זמינה ונוחה.

מי שתלוי בטעינה ציבורית משלם הרבה יותר לקוט"ש ולעיתים גם מבזבז זמן. בישראל, טעינה ציבורית יכולה להגיע לכ-1.5-2.5 שקל לקוט"ש בחלק מהעמדות והמסלולים, לעומת תעריף ביתי נמוך משמעותית.

החיסכון בעלויות ההפעלה של רכב חשמלי גדל מאוד כאשר רוב הטעינה מתבצעת בבית. שימוש נרחב בטעינה מהירה ציבורית מצמצם את הפער מול רכב היברידי.

גם הזמן הוא חלק מהעלות. טעינה ביתית כמעט שקופה מבחינת הנהג. טעינה בדרך כוללת הגעה לעמדה, המתנה ולעיתים תור. בנסיעות ארוכות מצטרפים גם מזג האוויר, מהירות הנסיעה ועומס הנוסעים, שמשפיעים על הטווח בפועל.

ההיברידיות חוזרות למרכז

הבעיות האלה מסבירות את העלייה מחדש בביקוש להיברידיות ולפלאג-אין. הנהג מקבל חיסכון בדלק, בלי תלות מלאה בתשתית טעינה ועם אפשרות לתדלק בתוך דקות.

המשמעות היא שהשאלה אם רכב חשמלי משתלם תלויה כיום בעיקר בפרופיל השימוש. נהג שנוסע 20-25 אלף ק"מ בשנה, טוען בבית ומחזיק את המכונית לאורך זמן עדיין יכול ליהנות מחיסכון משמעותי. אצל נהג שנוסע מעט, נשען על טעינה ציבורית ומחליף רכב אחרי שלוש שנים, ירידת הערך, הביטוח והטעינה מקבלים משקל הרבה יותר גדול.

לכן החיסכון בדלק כבר הפך לסעיף אחד בתוך חשבון רחב יותר. מחיר הקנייה, מחיר המכירה, תנאי המימון, עלות הביטוח, מצב הסוללה וזמינות הטעינה הם שקובעים אם החשמלית באמת זולה יותר לאורך זמן. כל הכתבות על רכב חשמלי.