המאבק בין עולם הבנקאות לפינטק (עיבוד: AI)
המאבק בין עולם הבנקאות לפינטק (עיבוד: AI)

הבנקים בסכנה? הפינטק עשוי להתחרות על 40% מהכנסות הענף

מחקר חדש של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים בחן כ-9,000 בנקים ביותר מ-150 מדינות ומציג תרחיש שבו מודלים פיננסיים מבוססי טכנולוגיה יתחרו בתוך עשור על כ-40% ממאגר ההכנסות של הבנקאות. הבנקים הוותיקים צפויים להחזיק ברוב הנכסים, אבל התשלומים, העמלות והקשר עם הלקוח עוברים בהדרגה לזירה הדיגיטלית. בישראל, הרישיון המותנה שקיבלה רבולוט הופך את התרחיש לרלוונטי במיוחד

מירב ארד |

הבנקים יכולים להמשיך להחזיק בפיקדונות, להעמיד את ההלוואות ולשאת בסיכוני האשראי, בזמן שחברות אחרות לוקחות לעצמן חלק הולך וגדל מההכנסה שנוצרת סביב הלקוח. זה אחד התרחישים המרכזיים שעולים ממחקר חדש של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים, BIS, שפורסם בתחילת נובמבר ובוחן כיצד עשויה להיראות מערכת הבנקאות בעוד עשור.

המחקר, שנערך על ידי כריסטיאן שמידר, רנצו קוריאס ואוליבר ונש, בחן נתונים של כ-9,000 בנקים ביותר מ-150 מדינות לאורך שני עשורים. החוקרים ניתחו כיצד התפתחויות טכנולוגיות, רגולציה, העדפות צרכנים ותנאים כלכליים עשויים לשנות את מבנה המערכת הפיננסית בעשר השנים הקרובות.


הממצא המרכזי הוא שהאיום על הבנקים אינו בהכרח אובדן הפיקדונות וההלוואות, אלא אובדן הפעילויות שמייצרות הכנסות סביבם. חברות פינטק יכולות לספק שירותי תשלום, להפנות לקוחות להלוואות, לנהל השקעות ולהציע שירותים פיננסיים, גם כאשר הבנק המסורתי ממשיך להחזיק בכסף ולשאת בחלק ניכר מהסיכונים.

במילים אחרות, הבנקים עשויים להמשיך לספק את התשתית הפיננסית, בעוד שחברות אחרות ירוויחו מהקשר הישיר עם הלקוח.

עד 27% מהנכסים, אבל נתח גדול בהרבה מההכנסות

החוקרים בחנו ארבעה תרחישים אפשריים להתפתחות הענף: שינוי טכנולוגי איטי, האצה טכנולוגית, התחזקות פלטפורמות דיגיטליות ואי-ודאות פוליטית ורגולטורית.

9,000

בנקים שנותחו במחקר

150+

מדינות ותחומי שיפוט

27%

נתח נכסים אפשרי למודלים חדשים

כ-40%

ממאגר הכנסות הבנקאות עשוי להיות נתון לתחרות

מקור: BIS Working Paper No. 1391, נובמבר 2026. מדובר בתרחישים לניתוח סיכונים, ולא בתחזיות ודאיות.

Bank for International Settlements

לפי המחקר, נתח הנכסים של מודלים בנקאיים מבוססי טכנולוגיה עשוי לנוע בין 3% ל-27% בעוד עשור, בהתאם להתפתחות הטכנולוגית והרגולטורית. בתרחיש המשך המגמות הקיימות, הנתון עומד על כ-3.5%.

גם בתרחישים שבהם חברות הטכנולוגיה מתחזקות, הבנקים המסורתיים צפויים להחזיק בכשלושה רבעים מנכסי מערכת הבנקאות. אלא שהחוקרים מדגישים כי נתח הנכסים אינו משקף את מלוא השינוי העסקי.

לדוגמה, בנק עשוי להמשיך להעמיד הלוואות מכספי הפיקדונות של לקוחותיו, בעוד שפלטפורמה דיגיטלית חיצונית תהיה זו שתאתר את הלווים, תשווה הצעות, תנהל את חוויית הלקוח ותגבה עמלה על השירות. הבנק ימשיך לשאת בסיכון האשראי, אך חלק מההכנסות יועבר למתווך הטכנולוגי.

המשמעות היא שמודל הבנקאות המסורתי, המבוסס בין היתר על הפער בין הריבית שהבנק מקבל מהלוואות לריבית שהוא משלם על פיקדונות, עשוי להתמודד עם תחרות גוברת מצד הכנסות מבוססות עמלות, פלטפורמות ושירותים דיגיטליים.

החוקרים מזהירים כי השינוי עשוי גם להפוך את הכנסות הבנקים לתנודתיות יותר ולהפעיל לחץ על הרווחיות, במיוחד בקרב בנקים בינוניים שאין להם יתרונות לגודל כמו למתחרים הגדולים.


Bank for International Settlements


האיום החדש: משיכת פיקדונות בלחיצת כפתור

מעבר לשינוי במודל ההכנסות, החוקרים מצביעים על סיכון נוסף שמערכת הבנקאות תידרש להתמודד איתו: היכולת של לקוחות להעביר כסף במהירות בין מוסדות פיננסיים.

בעבר, משיכת פיקדונות מבנק חייבה לעיתים הגעה לסניף או ביצוע תהליכים ממושכים. כיום, באמצעות אפליקציות בנקאיות, ניתן להעביר סכומים גדולים בתוך זמן קצר. ככל ששירותי הבנקאות הדיגיטליים מתרחבים, כך גדלה גם המהירות שבה משבר אמון בבנק מסוים עלול להפוך למשבר נזילות.

קיראו עוד ב"גלובל"

החוקרים מתריעים כי הפער בין מהירות משיכת הפיקדונות לבין יכולתם של הבנקים לממש נכסים או לגייס מקורות מימון חלופיים עלול להגדיל את הסיכון למשברים. במצב כזה, קושי זמני בנזילות עשוי להתפתח במהירות ללחץ על ההון ועל יציבות הבנק.

המחקר מדגיש גם את התלות הגוברת של הבנקים בחברות טכנולוגיה חיצוניות, בתשתיות מחשוב ובפלטפורמות דיגיטליות. תקלה משמעותית אצל ספק שירותים מרכזי עלולה להשפיע על כמה מוסדות פיננסיים במקביל, גם אם מצבם הפיננסי תקין.

בעקבות הממצאים מציעים החוקרים לרגולטורים לבחון מחדש את ההנחות לגבי קצב משיכת הפיקדונות, לחזק את הפיקוח על ספקי טכנולוגיה חיצוניים ולהתייחס לשחיקה ממושכת ברווחיות כאל גורם שעלול לפגוע ביציבות הבנקים, ולא רק בביצועיהם העסקיים

בישראל, התרחיש מקבל המחשה כמעט בזמן אמת. ב-10 בנובמבר העניק בנק ישראל לרבולוט רישיון מותנה להקמת "בנק רבולוט ישראל". זהו הרישיון השלישי שניתן לבנק חדש מאז דצמבר 2019, אחרי תקופה של כ-40 שנה שבה כמעט כל הפעילות נשענה על קבוצת בנקים ותיקה. בנק ישראל אישר את הקמת בנק רבולוט ישראל, והחברה נדרשת כעת להשלים את ההיערכות הרגולטורית, הטכנולוגית והתפעולית.

רבולוט ממחישה היטב את המודל שעליו מדבר המחקר. החברה צמחה סביב תשלומים, מטבע חוץ, כרטיסים ואפליקציה, ורק בהמשך הרחיבה את פעילותה לפיקדונות ואשראי. הכניסה של רבולוט כבר מעוררת שאלות לגבי הרווחיות הגבוהה של הבנקים בישראל, במיוחד בתחומים שבהם לקוחות יכולים לעבור בין ספקים בקלות יחסית.

במקביל, רמי לוי קיבל רישיון בתחום האשראי ובוחן הרחבת פעילות פיננסית, וחברות תשלומים נוספות פועלות תחת מסגרת רגולטורית חדשה. עבור הבנקים, התחרות הבאה יכולה להגיע גם משחקנים שמתחילים בכרטיס, בארנק דיגיטלי או בהמרת מטבע, ובהמשך מרחיבים את הקשר עם הלקוח.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
telegram