החלוקה בין אחים אינה בהכרח שווה (תמונת AI)
החלוקה בין אחים אינה בהכרח שווה (תמונת AI)

אב כבן 89 העביר את הדירה לבנו, ואחותו ערערה - "מה איתי?"

על העברת נכסים בגיל מבוגר, על השפעה בלתי הוגנת ועל מריבות ירושה
עוזי גרסטמן |

דירה קטנה שנקנתה מעמידר לפני כ-20 שנה ב-82,350 שקל הפכה לסכסוך של חמש שנים בין שניים מעשרת ילדיו של זוג קשישים. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה בשבוע שעבר את ערעורה של אחת הבנות, שביקשה לבטל את העברת הזכויות בדירה לאחיה. היא טענה שחתימות האב זויפו, ולחלופין שהאב, שהיה אז כבן 89, לא הבין על מה הוא חותם. שלושת השופטים, סגנית הנשיאה ורדה פלאוט, צבי ויצמן ומוטי פירר, השאירו את הדירה אצל האח וחייבו את האחות בהוצאות נוספות של 7,000 שקל.

הערעור הוגש על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, שכבר דחה את התביעה וחייב את האחות לשלם לאחיה 40 אלף שקל בתוספת מע"מ. פרטי הצדדים הושמטו מפסק הדין, שהותר לפרסום בלי פרטים מזהים.

מי שילם את רוב מחיר הדירה?

לפי העובדות שנקבעו, ההורים רכשו ב-2006 את הזכויות בדירה מעמידר, והן נרשמו על שם שניהם. הבן, המשיב בערעור, גר עם משפחתו בדירה יחד עם ההורים לאורך כל השנים. האם נפטרה ב-2008. מהראיות עלה שהבן שילם מכיסו 53 אלף שקל מתוך 82,350 השקלים ששולמו לעמידר, בשיקים ובהעברות בנקאיות.

ביולי 2010 ערך האב צוואה במשרד עורך דין, ובה הוריש לבן את כל זכויותיו בדירה, בתנאי שאחת האחיות תקבל זכות מגורים בה לכל ימי חייה. ב-2015 ניתן צו ירושה אחר עיזבון האם, ולפיו מחצית מעיזבונה עברה לאב והמחצית השנייה התחלקה בין עשרת הילדים. בספטמבר 2015 חתמו האב ושתיים מבנותיו על תצהירי העברה ללא תמורה, וכך עברו לבן זכויות בהיקף של 80% מהדירה. האב נפטר כעבור שנה. כשהבן פעל לרשום את ההעברה בלשכת רישום המקרקעין, אחותו התנגדה והגישה תביעה לביטולה.

חוות הדעת הגרפולוגית: כמה משקל יש לה?

בית המשפט לענייני משפחה מינה מומחית לכתבי יד. היא קבעה שבסבירות גבוהה החתימות של האב על הצוואה מ-2010 ועל תצהיר ההעברה מ-2015 אמיתיות. האחות תקפה את חוות הדעת בערעור. לטענתה, המומחית יצאה מהנחה שגויה לגבי השפה שבה נכתבה החתימה ולא התחשבה בכך שהאב לא ידע לקרוא עברית.

השופטים לא קיבלו את הטענות. "חוות דעת של מומחה לכתבי יד היא ראיה ככל ראיה, ואין בה כדי להעביר את סמכות ההכרעה מבית המשפט למומחה", נכתב בפסק הדין. לפי ההרכב, בית המשפט קמא לא נשען בעיקר על הגרפולוגיה. הוא נשען על עדויות ישירות של מי שנכחו במעמד החתימה: עורך הדין שערך את הצוואה ואימת את החתימות, וגם בני משפחה שהיו בחדר.

השופטים הוסיפו נתון שלדבריהם מחזק את המסקנה. מפגש משפחתי שבו הודיע האב על כוונתו נערך בבית, צולם בווידאו ותועד בתמלילים. בית המשפט קמא קבע שהמפגש לא נעשה "בהחבא או במרמה" אלא "בריש גלי".

הידעת?מי צריך להוכיח שאדם לא היה כשיר לחתום?
חוק הכשרות המשפטית קובע שכל אדם כשר לפעולות משפטיות, אלא אם הכשרות נשללה או הוגבלה. מי שטוען שהחותם לא הבין את המסמך נושא בנטל להוכיח זאת, בדרך כלל בחוות דעת רפואית.

האם אב בן 89 יכול לחתום על מתנה?

לפי האחות, אביה היה במועד החתימה "חולה קשה במחלות רבות וקשות, עיוור, לא שומע, תלוי לחלוטין בעזרת הזולת". היא טענה שהבן ניצל את מצבו, השפיע עליו באופן בלתי הוגן ודאג שאחיו האחרים יתרחקו מהאב. האח ביקש מבית המשפט לדחות את הערעור "על הסף ולחלופין לגופו של עניין", וטען שמדובר בניסיון להתערב בממצאי עובדה ומהימנות.

השופטים הזכירו את נקודת המוצא שקבע המחוקק בחוק הכשרות המשפטית: "כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו". את הטענה שאדם לא היה כשיר צריך להוכיח, וכאן לא הוגשה שום חוות דעת רפואית. בית המשפט קמא מינה מומחה פסיכוגריאטרי, אבל לפי פסק הדין האחות לא הסדירה את חלקה בשכר הטרחה שלו, ובכך למעשה זנחה את הבירור.

מנגד, היו ראיות שהצביעו על הבנה. חודשיים לפני החתימה על תצהירי ההעברה חתם האב על מסמך בבית החולים, ועובדת סוציאלית אישרה בחתימתה שהתרשמה "כי הוא מבין את משמעות המסמך".

מה הייתה הכוונה של האב?

בית המשפט קמא קבע שהרצון של האב היה עקבי לאורך שנים. כבר בצוואה מ-2010 הסביר שהבן "סייע לו ועזר לו בכספים במימון רכישת הבית" ושיתר ילדיו "גדולים יותר ומסודרים". לפי השופטים, העובדה שהבן גר עם האב וטיפל בו אינה מספיקה כדי להוכיח השפעה בלתי הוגנת. גם מבחני הפסיקה שהתפתחו סביב סעיף 30 לחוק הירושה, שעוסק בצוואה שנעשתה מתוך השפעה כזו, לא הובילו למסקנה אחרת.

הידעת?האם חוות דעת של גרפולוג מכריעה בתיק זיוף?
לא בהכרח. בתי המשפט רואים בחוות דעת של מומחה לכתבי יד ראיה אחת מתוך כלל הראיות. עדויות ישירות של מי שנכח בחתימה, כמו עורך הדין שאימת אותה, מקבלות לעתים משקל גבוה יותר.

ההרכב הוסיף נקודה שמצמצמת מראש את הסיכוי של הערעור. טענת הזיוף כוונה רק לחתימות של האב. גם אילו התקבלה, היא לא הייתה מבטלת את ההעברה כולה, משום שלא נגעה לחלקן של שתי הבנות שחתמו על תצהירי ההעברה. מעבר

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה