
לאחר סחבת של שנים: בג"ץ הורה להקים תחנת "טיפת חלב" בשועפאט
משרד הבריאות והעירייה חויבו להפעיל תחנה זמנית עד חודש מארס הקרוב, ותחנה קבועה - החל מחודש יולי. העתירה הראשונה בנוגע להקמת התחנה הוגשה ב-2001, והנוכחית - בשנת 2021
על משרד הבריאות ועיריית ירושלים להפעיל החל ממארס הקרוב תחנת "טיפת חלב" זמנית בשכונת שועפאט שבמזרח ירושלים, ומחודש יולי - תחנה קבועה. כך קובעת שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, לאחר חמש שנים של דיון בעתירה בנושא, ולאחר שהמשרד והעירייה לא התקדמו בפתרון הבעיה.
עתירה ראשונה בנושא הוגשה כבר בשנת 2001, ואז הודיע משרד הבריאות שבאותה שנה תוקם תחנת "טיפת חלב" בצפון-מזרח ירושלים, ובהמשך - בשכונות שועפאט ועיסאוויה. לאורך השנים אכן הוקמו מספר תחנות במזרח ירושלים, אך לא נמצא פתרון לתושבי שועפאט וסביבותיה. בשנים 2019 ו-2020 מסר משרד הבריאות שהוא תומך בהקמת תחנה בשכונה, אך דבר לא נעשה.
בעתירה שהוגשה בנובמבר 2021 ציינו תושבות בשכונה והאגודה לזכויות האזרח, כי מבין 32 תחנות "טיפת חלב" בירושלים - רק חמש ממוקמות בשכונות הערביות, ועוד שלוש מספקות שירות גם לשכונות אלה. משרד הבריאות השיב, כי הוא מכיר בצורך להקים תחנה בשועפאט, אך טען שקיימים קשיים באיתור מבנה מתאים וכוח אדם. העירייה מסרה, כי היא מקימה מתחם של מבני ציבור בשכונה, בו תהיה גם תחנת "טיפת חלב", ולכן טענה שאין עילה להתערבות שיפוטית.
לאורך שנות הטיפול בעתירה הוגשו כ-15 הודעות עדכון, שהשורה התחתונה שלהן הייתה שלא חלה כל התקדמות. בין היתר, אמנם פורסם מכרז להקמת התחנה והפעלתה, אך הוא התארך ולבסוף בוטל לאחר שלוש שנים בשל בעיות ביטוח. לפני שנה הודיע המשרד שהוא נערך למתן השירות באמצעות העירייה, בהמשך מסר על תוכנית להקמת תחנה זמנית - אך דבר לא נעשה.
ברק-ארז מתארת על פני עמודים רבים את התגלגלות ההליך והתשובות שסיפקו משרד הבריאות ועיריית ירושלים, ואומרת: "ראוי לפתוח את הדיון במקרה שבפנינו, ובמידה רבה גם לסיימו, באמירה: עד כאן". היא מזכירה את זכות היסוד לקבלת שירותי בריאות ומציינת, כי במקרה זה לא מדובר בהשקעת תקציבים משמעותיים אלא "בשירותים השייכים לרובד הבסיסי של שירותי הבריאות במדינת ישראל, כאלה שנוהגים בה כעניין של שגרה משחר הקמתה".
"פגיעה בלתי מוצדקת בזכות לבריאות"
המשרד והעירייה לא חלקו על חובתם להקים תחנת "טיפת חלב" בשכונות אלה, והמחלוקת הייתה האם הם עושים די הצורך - מציינת ברק-ארז. תשובתה שלילית: "התוכניות למתן מענה הולם לשירותי טיפת חלב במזרח ירושלים בכלל ובמחנה הפליטים שועפאט בפרט נמשכות זה יותר מ-20 שנה, ומכל מקום כבר מספר שנים חלפו מאז הגשת העתירה הנוכחית. התנהלות זו של הרשויות רחוקה מלקיים את החובה הבסיסית לפעול במהירות ראויה, ובנסיבות העניין עולה כדי פגיעה בלתי מוצדקת בזכות לבריאות של תושבי השכונות מושא העתירה. ליתר דיוק, האוכלוסיות הנפגעות הן אף רגישות במיוחד: נשים הרות, תינוקות ופעוטות, ילדים רכים בשנים והוריהם".
ברק-ארז מציינת, כי הפתרון האופטימלי הוא אותו מתחם של מבני ציבור, אך כיום ברור שהקמתו תימשך לפחות עוד שלוש-חמש שנים. פתרון הביניים הוא מתן השירות במבנה בשועפאט ששימש את אונר"א עד להפסקת פעילותה בישראל, אך לא ברור מתי הדבר יתאפשר. הפתרון המיידי אך החלקי הוא הפעלת ניידת שירות.
"לא ניתן להסכין עם מצב שבו המשיבים אינם ממלאים אחר חובות מפורשות שבדין משך זמן כה רב. חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע, כי שירותי הבריאות המנויים בו צריכים להינתן 'בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח'. לא ניתן להשלים עם הפרתה של חובה זו לאורך זמן כה ארוך. הכרתם של המשיבים בחובותיהם אלו אינה גורעת מהחשיבות הנודעת ליישומן בפועל", היא קובעת.
המשרד והעירייה חויבו בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. השופטים יעל וילנר ויחיאל כשר הסכימו עם ברק-ארז. את העותרים ייצגה עו"ד טל חסין, את המדינה ייצגה עו"ד יעל קולדוני-ערבה, ואת העירייה - עו"ד עידן שחם.