מועצת ג'ת. לא היה מנוס מביטול ההסכם
מועצת ג'ת. לא היה מנוס מביטול ההסכם

חברה לפינוי פסולת הפרה את החוק וההסכם, תבעה מיליונים ותשלם בעצמה

מובילי הר הנגב הטמינה שלא כחוק 200,000 טון אשפה ליד אתר המעבר שהקימה ביישוב ג'ת, ותבעה 6 מיליון שקל לאחר ביטול ההסכם עימה. בית המשפט קבע שהיא תשלם 1.4 מיליון שקל

חברת מובילי הר הנגב תשלם 1.4 מיליון שקל למועצה המקומית ג'ת (בצפון השומרון), לאחר שהפרה את ההסכם עימה להקמת תחנת מעבר לפסולת בניין ואף ביצעה עבירות פליליות במסגרת זו. המועצה תבעה 2.9 מיליון שקל; החברה הגישה תביעה שכנגד בסך 6.1 מיליון שקל בטענה להפרת הסכם, וזו נדחתה במלואה. כך קובעת שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, לובנה שלאטעה-חלאילה.

מובילי הר הנגב נמצאת בבעלות דני אל-קרינאוי, ואת האתר בשטח ג'ת ניהל חביב אל-קרינאוי. השניים והחברה הודו לפני שנתיים בעבירות בתחום איכות הסביבה ועונשיהם טרם נגזרו. במוקד המחלוקת עמד הסכם בין המועצה לחברה משנת 2015, לאחר זכייתה של האחרון במכרז, להקמת תחנת מעבר לפסולת המגיעה בראש ובראשונה משטח ג'ת. החברה אמורה הייתה למחזר את הפסולת הניתנת לכך, ולשנע לאתרי טיפול וסילוק את הפסולת הנותרת.

בשנת 2020 גילתה המשטרה הירוקה, כי מובילי הר הנגב הטמינה שלא כחוק 200,000 טון פסולת בסמוך לשטח התחנה, הבעירה פסולת וגרמה למפגעים סביבתיים וזיהום אוויר. המשרד לאיכות הסביבה הוציא צו הפסקה מינהלי לפעילות האתר ומועצת ג'ת ביטלה את רשיון העסק שלו. החברה מצויה מאז 2023 בהליכי חדלות פרעון, אך בית המשפט המחוזי בבאר שבע התיר לנהל את התביעה נגדה.

מועצת ג'ת תבעה במקור 27 מיליון שקל, מתוכם 24 מיליון שקל שהיו העלות המשוערת של פינוי האשפה שהשליכה החברה. אולם, לאחר שזו התחייבה במסגרת הסדר הטיעון עימה לפנות את הפסולת, העמידה המועצה את תביעתה על 2.9 מיליון שקל בשל הפרת ההסכם. החברה דחתה את הטענות נגדה ואמרה (לפני שהודתה בהליך הפלילי) שפעלה כדין. לדבריה, המועצה ביטלה את ההסכם כדי לנשל אותה מהאתר ולזכות בחינם בתשתיות שהקימה. היא תבעה החזר של הוצאותיה באתר ולפיצוי על ביטול ההסכם.

"הפרה בוטה של הוראות הדין"

שלעטעה-חלאילה קבעה, כי המועצה ביטלה כדין את ההסכם, וכי היא זכאית לפיצוי חלקי בשל הפרת ההסכם בידי החברה, שכן אם האתר היה ממשיך לפעול - הייתה המועצה זכאית לעמלה של 10% מהכנסות החברה מטיפול בפסולת שהגיעה מחוץ ליישוב. ואילו החברה אינה זכאית להחזר ופיצוי כלשהם, משום שכאמור היא שהפרה את ההסכם. היא אומרת:

"החברה הפרה את הסכם ההתקשרות, בין היתר, בדרך של הפרה בוטה של הוראות הדין, ובכללן חוק רישוי עסקים וחוק שמירת הניקיון. עוצמת ההפרה והיקפה התבררו במלואם עם חשיפת ממצאי החקירה של המשטרה הירוקה בשנת 2020. נוכח ממצאי החקירה המצולמים והמתועדים, צו ההפסקה המינהלי, החלטת בית המשפט שדחתה את הבקשה לביטול הצו, ופניית המשרד להגנת הסביבה למועצה לביטול רישיון העסק, לא היה מנוס מביטול רישיון העסק בעקבותיו - מביטול ההסכם.

"טענות החברה לפיהן המועצה ידעה על ההתנהלות ועל החקירה עוד משנת 2017, וכי פעלה לביטול ההסכם בשנת 2020 מתוך שיקולים כלכליים - אין בהן ממש. החקירה שהתנהלה נגד החברה בשנת 2017 וממצאיה היו שונים בתכלית מאלה של שנת 2020. טענות החברה בדבר אי מתן ארכה לתיקון הליקויים דינן דחייה, שכן חומרת הממצאים שנתגלו, מעורבות המשרד להגנת הסביבה והסכנה הבריאותית לתושבים - כל אלה חייבו פעולה מיידית, גם ביחסים מול החברה. אדרבא, גם היום, בחלוף למעלה משנתיים מאז הורשעה החברה במסגרת הסדר טיעון, חלוקות החברה ורשויות האכיפה בשאלה אם הפסולת שהוטמנה פונתה במלואה, אם לאו".

החברה חויבה בתשלום הוצאות בשל 200,000 שקל, בין היתר משום שעמדה על טענותיה בניגוד להודאתה בהליך הפלילי. את המועצה ייצגו עוה"ד רינה לפידות ויוסי אמסלם, ואת החברה - עו"ד דן צפריר.



הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה