"את יושבת בחדר לבד? את יכולה לסובב?"

הרשמת הבכירה מיכל רבינוביץ, בית משפט השלום ברמלה

המועד: יום שלישי, 13.10.2026, שעה 08:30

הנושא: קדם משפט - תביעות פח

הרשמת הבכירה מיכל רבינוביץ נכנסת בשעה 08:45, משום שהיה צורך להמתין לצדדים. היא מציגה את הרשמת הבכירה היושבת לידה "שבשבוע הבא מתחילה לשמוע תיקים, אז תתנהגו בהתאם, מה שנקרא". רבינוביץ ניגשת מיד לעניינים ושואלת האם יש הסכמה לפסק דין לפי סעיף 79א (פסק דין קצר ובלתי מנומק על דרך הפשרה); התשובה חיובית.

"אתם צריכים את השמאי המכריע? הדלתא היא 11,000 שקל. שולם 1,000. המחלוקת היא 10,000. אין לך שמאי", מעירה רבינוביץ לבא כוח התובעת. "תשמע את השמאי ובית המשפט יתן פסק דין. מקובל? אתה לא רוצה לחקור את השמאי המכריע? אתה לא רוצה לחקור אותו? אני לא מצליחה להבין. אדוני לא רוצה לחקור אותו?"

בא כוח התובעת מבקשת למשוך את חוות הדעת ונענה מיד: "אני לא אמשוך את חוות הדעת. תשאל אותו על המנגנון, בשביל זה נועדה החקירה הנגדית". כעת צריך לסדר את המחשב ורבינוביץ אומרת לקלדנית: "אז בואי נתחיל מהתחלה", ולשמאי - "אדוני יישב כמה דקות, סליחה".

"חמש שאלות יספיקו לאדוני?"

בא כוח התובעת שוב מבקש למשוך את חוות הדעת ורבינוביץ מנסה להתקדם: "אז אדוני יגיד: אני שומע את בית המשפט ואני מוותר". הוא מסרב. "טוב, רבותי, אז נעשה את זה בהקלדה [ולא בהקלטה]. אז תרשמי ככה: בא כוח התובעת לשאלת בית המשפט מדוע לא הוגשה בקשה מבעוד מועד להוצאת חוות הדעת של השמאי המכריע" - והוא משיב.

רבינוביץ ממשיכה בשמו: "אני שומע את בית המשפט, שבתיק זה אין מקום להוציא את חוות הדעת ואני מבקש לחקור את השמאי המכריע". היא שואלת: "חמש שאלות יספיקו לאדוני? באת היום בווליום נמוך. רגע, רגע, זה הקלדה, רבותי, אז זה חייב להיות בקצב אחר".

לשמאי: "שוב, מה הייתה התשובה? בקול רם". לבא כוח התובעת: "תן לו לסיים את התשובה ואז תשאל. עוד שאלה? עוד שתי שאלות, בסדר, אדוני? אני אתן לאדוני עוד שאלה, אדוני לא יעמיס [בשאלה אחת]. שאלה אחרונה. זהו, סיימנו? לסכם במשפט-שניים, לא יותר".

• "תמיד אנחנו במצב קשה, מה חדש"
• "אני מזכירה לגבירתי לא להתפרץ"

בא כוח התובעת אומר שאין צורך לסכם, בא כוח הנתבעת מסכים עימו והם משוחחים. רבינוביץ: "אתם רוצים להגיע להבנות?" בא כוח התובעת: "באמצע". בא כוח הנתבעת: "זה גם מה שגבירתי [כיוונה אליו]?" רבינוביץ: כן. גם ככה ירדו 1,000 שקלים. טוב, תודה רבה".

"אבל יש פה דיווח בספטמבר"

רבינוביץ יוצאת לכמה דקות עד שמגיע בא כוח התובע בתיק הבא. באת כוח הנתבעת מבשרת: "בינתיים השגתי הסכמה ל-79א". רבינוביץ בהומור: "לא יאומן, פשוט לא יאומן". היא ממשיכה: "העד שלך נמצא פה? טוב, רבותי, אפשר להתחיל?"

התובעת מעידה בשיחת וידאו בטלפון. רבינוביץ פונה אליה: "את יושבת בחדר לבד? את יכולה להראות לי, לסובב? את התאונה הגברת זוכרת? היא הייתה לפני שנה וחצי. תספרי לי בבקשה מה היה. איפה הפגיעה אצלך? באיזה חלק ברכב? ואצלו? קדמי או אחורי?

"יש לך מצלמה ברכב? מצלמה מתעדת, יש לך ברכב? את היית לבד? הוא היה לבד, הנהג של המשאית? ומה היה השיח ביניכם אחרי התאונה? אוקיי, בסדר גמור. עכשיו תעני לכמה שאלות של עו"ד נחמיאס, מייצגת את חברת הביטוח של המשאית. הגברת, אמרת הרגע שהמשאית הייתה מאחורייך. טוב, תודה רבה, נראה לי שסיימנו".

רבינוביץ שואלת את נהג המשאית: "את התאונה אתה זוכר? עם מי היית במשאית? מצלמה מתעדת יש לך? אז אדוני יספר מה היה. אתה ראית אותה לפני שהתאונה התרחשה? היא אומרת שהיא הייתה בעצירה מוחלטת וניסית להידחף. למה אדוני לא דיווח בזמן אמת? אני רואה [שדיווחת] בחלוף ארבעה חודשים. לא יודע, טוב". לבאת כוח הנתבעת: "אבל יש פה דיווח בספטמבר".

• הבת ניתקה את הקשר, והאב ביקש להפסיק לשלם לה מזונות: מה קבעה השופטת
• טענו להשקעה של 3.5 מיליון דולר במלון, ויחויבו במס

רבינוביץ מעירה, כי "יש מדבקות על המשאיות: אני לא רואה [אותך]". לנהג המשאית: "תודה, אדוני. לפסוק שכר? מאיפה הגעת?" - דבוריה. "זה ליד חיפה? 550 שקל". הצדדים כבר הסכימו לפסק דין לפי 79א.

השורה התחתונה: רבינוביץ מוכנה היטב לדיונים ומנהלת אותם ביעילות רבה. הבעיה היא בעצם קיומם: בדיקת חמשת התיקים הראשונים שנקבעו בפני רבינוביץ לאותו יום העלתה, כי אם מנטרלים תביעה אחת בסך 56,000 שקל - הממוצע היה 9,877 שקל. שוב: 9,877 שקל - שליש מהסכום המירבי של תביעה קטנה. ועל זה מתנהלים דיונים עם עורכי דין ועדים ופסקי דין.

התיקים הללו מכונים "תביעות פח" משום שהן עוסקות בנזקים לגוף הרכב; אבל זה גם מסמל היטב לאן הולך הזמן השיפוטי יקר הערך. התיקים הללו, שכמעט כולם מתנהלים בין חברות ביטוח, חייבים לצאת מבית המשפט ולעבור למנגנון גישור/הסכמות בין החברות.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.