קרנות הפארמה עלו בכ-22% מתחילת השנה: מה יש בהן, כמה הן גובות ומה החלופות בתל אביב

במשך שנים נחשב ענף הבריאות לפינה השקטה של התיק: מניות של חברות גדולות, דיבידנד יציב ותנודתיות נמוכה, מקום שמשקיעים עוברים אליו כשהשוק נעשה עצבני. השנה התפקיד הזה התהפך. הקרנות שעוקבות בתל אביב אחרי מדד הבריאות של S&P 500 עלו מתחילת השנה בכ-22% עד 24%, וקרנות הביוטק טיפסו בכ-29%. מאחורי רוב העלייה עומדת חברה אחת, אלי לילי, שמשקלה בקרן הבריאות הגדולה בעולם הגיע לכ-16.8%, ולצידה שורה של חברות ביוטק שחזרו לעניין את המשקיעים.

הסיפור של לילי הוא בעיקר סיפור של תרופות ההרזיה והסוכרת. ברבעון השלישי היא הציגה הכנסות של כ-24 מיליארד דולר, עלייה של 39% בשנה, ומונג'רו לבדה הכניסה כ-11 מיליארד דולר. להרחבה: אלי לילי שוברת שיאים: מכירות תרופות ההרזיה זינקו, התחזית קפצה ב-5.5 מיליארד דולר. הצד השני של אותו טרנד הוא נובו נורדיסק, יצרנית אוזמפיק ו-וויגובי, שאיבדה כ-70% מהשווי שלה מהשיא בגלל תחרות, שחיקת מחירים ותוצאות מאכזבות בחלק מהניסויים. הפער בין שתי החברות מסביר למה משקיעים רבים מעדיפים לקנות את הענף כולו דרך קרן, במקום לנחש מי תנצח במרוץ הבא.

מה מניע את מניות התרופות

תרופות ה-GLP-1 הן הנושא הבולט, אבל הן רחוקות מלהיות הגורם היחיד. הדור הבא כבר בניסויים: לילי מצאה ששילוב של טירזפטייד עם תרופה שפועלת על הורמון האמילין הוריד בממוצע עד 23.3% ממשקל הגוף בניסוי שלב 2, והשוק כולו מוערך ביותר מ-100 מיליארד דולר בשנה. במקביל עומדות כמה מהתרופות הגדולות בעולם בפני פקיעת פטנטים. הפטנטים העיקריים של קיטרודה, תרופת הסרטן של מרק, פוקעים בארה"ב ב-2028, ובאותה שנה צפויה גם כניסה של גרסאות גנריות לאליקוויס, תרופה שמכירותיה בפייזר קפצו ברבעון האחרון ב-25%. חברות שעומדות מול צוק כזה נוטות לרכוש חברות ביוטק עם תרופות בשלבי פיתוח מתקדמים, וזו אחת הסיבות לחזרת המשקיעים לביוטק. אבווי כבר עברה את התהליך הזה אחרי פקיעת הפטנט על הומירה, ושתי התרופות שהחליפו אותה, סקייריזי ורינבוק, מכניסות כבר כמעט חצי מההכנסות שלה.

המדיניות בוושינגטון פועלת לשני הכיוונים. ממשל טראמפ דוחף להוזלת מחירי התרופות בארה"ב, שם המחירים גבוהים בהרבה מבאירופה, ואיים במכסים של 100% על תרופות מקור מיובאות, אלא אם היצרנית בונה מפעל בארה"ב. רוב הענקיות הגיבו בהסכמים עם הממשל ובהתחייבויות להשקעות ענק בייצור מקומי, ו-26 חברות, ביניהן טבע, הגיעו להסכמות על מנגנון הוזלת המחירים בתוכנית Medicaid. הסיכון הזה עדיין פתוח, והוא כנראה אחת הסיבות שמניות התרופות נסחרו במשך תקופה ארוכה במכפילים צנועים ביחס לשוק הרחב.

לזה מצטרפים שני כוחות ארוכי טווח. הראשון הוא הזדקנות האוכלוסייה: לפי תחזיות האו"ם, עד סוף שנות ה-70 של המאה מספר בני 65 ומעלה בעולם יעלה על מספר הילדים מתחת לגיל 18, ואוכלוסייה מבוגרת צורכת יותר תרופות, ניתוחים וציוד רפואי. השני הוא כניסת הבינה המלאכותית לפיתוח תרופות, תחום שבו נובו נורדיסק כבר משלבת סוכני AI במעבדות כדי לקצר את הדרך מתרכובת לניסוי קליני. בטבע, שעוברת מגנריקה לתרופות מקור, ההנהלה מכוונת להכנסות של 6-7 מיליארד דולר מתרופות חדשניות עד 2030. להרחבה: טבע מעלה את הרף: מכוונת להכנסות של עד 7 מיליארד דולר מתרופות חדשניות עד 2030.

ארבע דרכים להיחשף לענף, ומה ההבדל ביניהן

הדרך הישירה היא קרן סל זרה שנסחרת בוול סטריט. הגדולה בתחום היא XLV, שמנהלת כ-50 מיליארד דולר וגובה דמי ניהול של 0.08% בשנה. היא מחזיקה 64 מניות מתוך מדד S&P 500, ועשר הגדולות מהוות כ-61% מהקרן: אלי לילי עם כ-16.8%, ג'ונסון אנד ג'ונסון עם כ-9.9%, אבווי עם 7.6%, מרק ויונייטדהלת' עם כ-5.3% כל אחת. כלומר, מי שקונה "קרן בריאות" מקבל בפועל גם ביטוח בריאות, ציוד רפואי ומעבדות לצד התרופות. מתחילת השנה ועד תחילת נובמבר עלתה XLV בכ-20.7%.

מי שמחפש פארמה נקייה יותר יכול לבחור בין שתי גישות שונות מאוד. IHE של איישרס, עם דמי ניהול של 0.37% ונכסים של כ-1.7 מיליארד דולר, משקללת לפי שווי שוק, ולכן לילי וג'ונסון אנד ג'ונסון לבדן מהוות כמעט חצי ממנה. XPH, שגובה 0.35%, מחלקת את הכסף באופן שוויוני יחסית בין כ-60 חברות, כך שמשקלה של לילי בה הוא כ-2.5% בלבד, ורוב הקרן מושקעת בחברות בינוניות וקטנות. גם PJP של אינבסקו, שגובה כ-0.58%, מחזיקה כ-30 חברות תרופות ועלתה מתחילת השנה בכ-25%. ההבדל בין השיטות אינו נושא אקדמי: מי שהחזיק בשנים האחרונות קרן ששוקללה לפי שווי שוק נהנה מהזינוק של לילי, ומי שהחזיק קרן שוויונית היה חשוף הרבה יותר לחברות קטנות.

בביוטק ההבדל דומה. IBB, הקרן של איישרס על מדד נאסד"ק ביוטכנולוגיה, מנהלת כ-11.4 מיליארד דולר, גובה 0.44% ומחזיקה כ-250 חברות, כשבראשן גיליד, אמג'ן, ורטקס, רג'נרון ומודרנה, כל אחת עם 6% עד 9%. XBI של אס.פי.די.אר, עם נכסים של כ-10.5 מיליארד דולר ודמי ניהול של 0.35%, בנויה על משקל שווה, כך שאף מניה בה אינה עולה על 3%. היא מגיבה חזק יותר לתוצאות ניסויים ולעסקאות רכישה, לשני הכיוונים. מתחילת השנה עלו IBB ו-XBI בכ-27% ובכ-25% בהתאמה.

לצד דמי הניהול הנמוכים, לקרן אמריקאית יש עלויות פחות גלויות. מדיבידנדים נוכה מס במקור של 25% בארה"ב, ורווח ההון ממוסה בישראל בשיעור של 25%. בנוסף, החזקה בקרן שרשומה בארה"ב בשווי של יותר מ-60 אלף דולר עלולה לחייב את היורשים במס עיזבון אמריקאי. חלק מהמשקיעים עוקפים את הבעיה דרך קרנות סל איריות, שחלקן נסחרות גם בבורסה בתל אביב, כמו iShares S&P 500 Health Care UCITS של בלקרוק, שגובה 0.15% ועלתה מתחילת השנה בכ-23.9%.

• אימוני כוח עם מונג'רו: 25% פחות אובדן מסה רזה, ועלייה של 10% בכוח
• ג'פריס מעלה את מחיר היעד של אלי לילי ל-1,700 דולר - הגבוה בוול סטריט

בבית, לכל מוצר יש היגיון משלו. קרן מחקה היא קרן נאמנות רגילה, נקנית ונפדית פעם ביום לפי מחיר הנעילה, ובדרך כלל בלי עמלת קנייה. קרן סל ישראלית נסחרת לאורך כל יום המסחר כמו מניה, ולכן משלמים עליה עמלות קנייה ומכירה ומרווח בין הקונים למוכרים. ברוב הקרנות הישראליות על מדדי חו"ל, גם המחקות וגם קרנות הסל, החשיפה מושגת דרך חוזי החלף ונגזרים, ולא דרך החזקה ישירה במניות, ולכן ברשימת האחזקות של הקרן מופיעים בעיקר מק"מים ופיקדונות שמשמשים כבטוחה. היתרון של המסלול המקומי הוא נוחות: מסחר בשקלים, אפשרות לנטרל את השפעת הדולר, ובלי חשיפה למס העיזבון האמריקאי. להרחבה: קרן סל או קרן מחקה: אותו מדד, פער של מאות שקלים - מה עדיף?

החלופות הישראליות: מה יש בכל קרן וכמה זה עולה

מדד הבריאות של S&P 500, אותו מדד ש-XLV עוקבת אחריו, הוא הנפוץ ביותר בתל אביב, ו-11 קרנות עוקבות אחריו. בגרסאות החשופות לדולר, הזולה היא MTF סל S&P Health Care של מגדל, עם עלות כוללת של 0.48% בשנה ונכסים של כ-98 מיליון שקל, ועלייה של כ-22.6% מתחילת השנה. אי.בי.אי מחקה S&P Health Care גובה 0.82%, מנהלת כ-97 מיליון שקל ועלתה בכ-22.3%, וקסם S&P Health Care ETF, הגדולה בקבוצה עם כ-98 מיליון שקל, גובה 1.03% ועלתה בכ-22%. הראל סל S&P Health Care גובה 0.61%. למי שמעדיף לנטרל את שער הדולר, הראל מחקה S&P Health Care מנוטרלת מט"ח היא הגדולה, עם כ-107 מיליון שקל ועלות של 0.67%, ועלתה מתחילת השנה בכ-21.9%. השנה הפער בין הגרסה המגודרת לחשופה היה קטן, אבל בשנים שבהן השקל מתחזק או נחלש בחדות הוא עשוי להגיע לכמה אחוזים.

מי שרוצה ריכוז גבוה יותר בענקיות יכול לבחור בMTF סל Indxx US Healthcare Top 10, שעוקבת אחרי עשר חברות הבריאות הגדולות בארה"ב. זו אחת החלופות הזולות בתחום, עם עלות כוללת של 0.23%, והיא עלתה מתחילת השנה בכ-23.7%, אם כי הנכסים בה קטנים יחסית, כ-38 מיליון שקל. בביוטק יש שתי חלופות על מדד נאסד"ק ביוטכנולוגיה: קסם NASDAQ Biotechnology מנוטרלת מט"ח, קרן מחקה שגובה 0.43% ועלתה בכ-29%, ותכלית סל NASDAQ Biotechnology של מיטב, שגובה 1.53% ועלתה בכ-28.6%.

הפערים בעלות נראים קטנים, אבל הם מצטברים. בחישוב של השקעה של 100 אלף שקל לעשר שנים, בהנחה של תשואה שנתית של 8% לפני עלויות, קרן שגובה 0.08% כמו XLV תגיע לכ-214 אלף שקל, קרן שגובה 0.48% תגיע לכ-206.5 אלף שקל, וקרן שגובה 1.13% תגיע לכ-194 אלף שקל. בביוטק הפער בולט עוד יותר: במחקה שגובה 0.43% הסכום יגיע לכ-207 אלף שקל, ובקרן הסל שגובה 1.53% על אותו מדד בדיוק, לכ-187 אלף שקל, פער של כ-20 אלף שקל. החישוב לא כולל מיסים ועמלות קנייה ומכירה, שמגדילים את הפער בקרנות הסל.

הניהול האקטיבי בתחום מצומצם מאוד. אי.בי.אי ביוטכנולוגיה גלובלי היא כמעט הקרן האקטיבית היחידה שמתמחה בענף, עם נכסים של כ-19 מיליון שקל ועלות של 1.15%. לפי ההרכב האחרון שדווח, היא מחזיקה תיק ממוקד שכולל חברות כמו אביווקס, אלפא טאו, בריינסוויי, סייטוקינטיקס, אמג'ן וגיליד, עם משקל של 4% עד 10% לכל אחת. מתחילת השנה היא ירדה בכ-3%, בזמן שהקרנות על מדד הביוטק עלו בכ-29%. זה פער חריג, והוא ממחיש את הסיכון בבחירת מניות בענף שבו תוצאה של ניסוי אחד יכולה לשנות את שווי החברה בעשרות אחוזים. בילין לפידות, למשל, הענף נכנס דרך הדלת האחורית: בקרן מניות חו"ל האקטיבית של בית ההשקעות, שמנהלת יותר מ-500 מיליון שקל, טבע הייתה האחזקה הגדולה ביותר, עם כ-4% מהקרן בדיווח של סוף מאי.

• האנרגיה המתחדשת בישראל עלתה 18% והעולם ירד: כך נחשפים לתחום, ומה עולה כל קרן
• שורט על אנבידיה: מה עשו הקרנות ההפוכות

הבחירה בין החלופות מתחילה בשאלה מה בדיוק המשקיע רוצה להחזיק. קרן על מדד הבריאות הרחב היא במידה רבה הימור על אלי לילי ועל כמה ענקיות יציבות, עם תוספת של ביטוח בריאות וציוד רפואי. קרן ביוטק שוויונית היא סיפור אחר לגמרי, תנודתי הרבה יותר ותלוי בעסקאות רכישה ובשוק ההנפקות. עם הריכוז הגבוה במניה אחת, אי-הוודאות סביב מדיניות המחירים בארה"ב והעלייה החדה השנה, גם הקרנות הפסיביות בתחום נושאות סיכון גבוה מזה של מדד רחב.

להרחבה: קרן מחקה, קרן סל או אקטיבית: מה באמת ההבדל

להרחבה: לחיות יותר - ולהשקיע בהתאם: מניות וקרנות סל על טרנד הלונג'ביטי

הנתונים בכתבה מובאים לצורך מידע כללי בלבד, ואין לראות בהם המלצה או ייעוץ להשקעה בניירות הערך או בקרנות המוזכרים.