אנתרופיק פותחת את ההנפקה לקהל הרחב: עד 20% מהמניות יוקצו למשקיעים פרטיים
פי שניים בערך מהמקובל בהנפקות גדולות בארה"ב: כ-165 מיליון מניות, בשווי של כ-12 מיליארד דולר באמצע הטווח, עשויות להגיע לחשבונות פרטיים דרך שוואב, פידליטי, רובינהוד, סופי ו-E*Trade. החלק הסופי תלוי בביקוש, ובהנפקות מבוקשות רבים מקבלים חלק קטן ממה שביקשו
אנתרופיק, מפתחת Claude, מתכננת להקצות עד 20% ממניות Class A בהנפקה שלה למשקיעים פרטיים, בארה"ב ובמדינות נוספות, והחלק הסופי ייקבע לפי הביקוש. בהנפקות גדולות בוול סטריט נהוג להשאיר לציבור הרחב 5% עד 10% מהמניות, והיתר עובר לגופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, קרנות גידור ומנהלי השקעות. בטווח המחיר שנקבע, 70 עד 78 דולר למניה, ועם כ-825 מיליון מניות בהצעה, מדובר בעד כ-165 מיליון מניות לקהל הפרטי. לפי אמצע הטווח, השווי שלהן מגיע לכ-12.2 מיליארד דולר.
בקצה העליון ההנפקה עשויה להכניס כ-64 מיליארד דולר: כ-801 מיליון מניות חדשות, ועוד כ-23.6 מיליון מניות שמוכרים בעלי מניות קיימים. לחתמים יש אופציה ל-30 יום לרכוש עוד כ-124 מיליון מניות. להרחבה: אנתרופיק קבעה טווח של 70-78 דולר למניה: גיוס של עד 90 מיליארד דולר.
ההסבר המקובל בשוק לצעד הוא גודל העסקה. בשווי שנע סביב 1.2 עד 1.4 טריליון דולר, תלוי בשיטת החישוב, כמות המניות שצריך למכור גדולה גם עבור המוסדיים הגדולים, ופיזור של חלק ממנה בין מיליוני חשבונות פרטיים מרחיב את בסיס הקונים. יש גם שיקול של מותג: מיליוני משתמשים מכירים את Claude מהעבודה היומיומית, וחלקם עשויים לרצות להחזיק במניה. מנגד, משקיעים פרטיים נוטים להיות רגישים פחות למחיר בהשוואה למוסדיים. ביקוש חזק מצידם עשוי לדחוף את התמחור לקצה העליון של הטווח או מעליו, וכך להשאיר מרווח קטן יותר לעליות אחרי ההנפקה.
ההחלטה ממקמת את אנתרופיק לצד ספייס אקס, שהקצתה כ-20% מהמניות בהנפקה שלה למשקיעים פרטיים, דרך אותם ברוקרים. בהנפקות טכנולוגיה מוכרות אחרות השיעור היה נמוך יותר: כ-10% בארם ב-2023, כ-8% ברדיט ועד 5% באינסטקארט. המקרה החריג הוא רובינהוד, ששמרה כרבע מהמניות בהנפקה שלה ב-2021 ללקוחות הפלטפורמה. המניה תומחרה אז ב-38 דולר וירדה מתחת למחיר הזה כבר ביום המסחר הראשון, דוגמה לכך שגישה להנפקה ורווח מהיר הם שני דברים שונים.
ההקצאה לציבור תעבור דרך לקוחות של שוואב, פידליטי, רובינהוד, סופי ו-E*Trade של מורגן סטנלי. כל ברוקר קובע תנאים משלו. בפידליטי, למשל, נדרשים נכסים של 25 אלף דולר לפחות בחשבון, ובסופי הדרישה היא לסוג חשבון מסוים, גם בסכום נמוך. המשקיעים מגישים הצהרת עניין, והחלוקה בפועל נעשית בשיטות שונות: יחסית לגודל הבקשה, בכמות קבועה לכל לקוח או בהגרלה. כשהביקוש עולה על ההיצע, רבים מקבלים חלק קטן מהכמות שביקשו, וחלקם יוצאים בידיים ריקות. בחלק מהברוקרים מכירה מהירה של מניות שהתקבלו בהנפקה עלולה לפגוע בסיכוי לקבל הקצאה בהנפקות הבאות.
בצד ההיצע, גם מבנה החסימות חריג. חלק מהמניות שבידי עובדים ומשקיעים ותיקים ישוחרר למכירה כבר בפתיחת המסחר, עם חלונות נוספים בשבועות שאחריו, כך שכמות המניות הזמינה למסחר צפויה לגדול בהדרגה. להרחבה: עד 4,250 מיליונרים חדשים: הבנקים מתחרים על הכסף של עובדי אנתרופיק.
למשקיע הפרטי, השאלה המהותית היא העסק עצמו. בתשעת החודשים הראשונים של 2026 הכניסה אנתרופיק כ-33 מיליארד דולר, לעומת כ-4.6 מיליארד בכל 2025. אבל ההתחייבויות שלה לכוח מחשוב ולתשתיות ענן מגיעות למאות מיליארדי דולרים, וההפסדים כבדים. מבנה השליטה מעניק למייסדים, בהם דריו ודניאלה אמודיי, רוב בכוח ההצבעה, כך שלבעלי מניות מהציבור תהיה השפעה מועטה על ההחלטות.
משקיעים ישראלים, שפועלים ברוב המקרים דרך הבנקים או ברוקרים מקומיים, ייכנסו כנראה בשלב המסחר הפתוח, כלומר במחיר שייקבע בבורסה, שעשוי להיות רחוק ממחיר ההנפקה. בהנפקות עם ביקוש גבוה הפער בין שני המחירים נפתח לעיתים כבר בדקות הראשונות. המסחר בנאסד"ק, תחת הסימול ANT, צפוי להתחיל יום אחרי התמחור, וההנפקה נתפסת בשוק כמבחן לתיאבון של המשקיעים למניות AI. להרחבה: שווי של עד 1.4 טריליון דולר: הנפקת אנתרופיק היא המבחן של מניות ה-AI.
