400 אלף שקל ללקוחות בנק אגוד שחויבו בריבית שלילית
לקוחות של בנק אגוד שהחזיקו יתרות זכות במטבע חוץ אירופי, ושילמו עליהן ריבית במקום לקבל אותה, יקבלו בחזרה חלק מהכסף. השופטת נועה גרוסמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אישרה הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד הבנק, שמוזג בינתיים לתוך מזרחי טפחות. לפי ההסדר, הבנק ישלם 400 אלף שקל, כולל הפרשי הצמדה וריבית, ללקוחות שחויבו בריבית שלילית על יתרות באירו, בפרנק שווייצרי, בכתר דני ובקרונה שוודית.
את הבקשה לאשר את התובענה כייצוגית הגישה ב-2020 חברת קוו ויס בונו, לקוחה עסקית של הבנק, באמצעות עו"ד אוהד רוזן. לטענתה, הבנק "מחייב את לקוחותיו בריבית שלילית על יתרות זכות במט"ח, מבלי שניתנה על כך הודעה מוקדמת ומבלי שניתנה הסכמת הלקוחות לכך". החברה סיפרה שהחל ממרץ 2019 חויבה מדי רבעון בריבית שלילית על יתרת האירו שבחשבונה.
איך נגבתה ריבית על כסף שהלקוח הפקיד?
הרקע הוא המדיניות המוניטרית באירופה בעשור הקודם. הבנק המרכזי האירופי והבנק המרכזי של שווייץ הורידו את הריבית אל מתחת לאפס, ובנקים שהחזיקו כסף באותם מטבעות התחילו לשלם עליו. רבים מהם גלגלו את העלות ללקוחות. בבנק ישראל הריבית לא ירדה אל מתחת ל-0.1%, ולכן מי שהחזיק שקלים לא נתקל בתופעה. היום התמונה הפוכה, והשאלה היא מה הריבית על פיקדונות בבנקים והאם לעבור לקרן כספית.
לפי הבקשה, מנהל מטעם החברה פנה לפקיד בבנק, וזה אמר לו שהבנק מודע לבעיה ושמדובר בתופעה נרחבת. בהמשך זיכה הבנק את החברה, אבל לטענתה רק על חודש אחד של גבייה, ובערכי קרן בלבד, בלי הפרשי הצמדה וריבית.
הידעת?מתי הייתה הריבית באירופה שלילית?
החברה הוסיפה שב-25 באוקטובר 2020 שלח הבנק ללקוחותיו הודעה, ולפיה החל מ-30 בדצמבר 2020 תיגבה מהם ריבית שלילית על יתרות זכות בארבעת המטבעות. לגישתה, כל מה שנגבה לפני המועד הזה נגבה שלא כדין וצריך לחזור ללקוחות, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. היא ביססה את התביעה על הפרת חוזה, חוסר תום לב, הפרה של סעיף 5 לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), איסור ההטעיה בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) ועשיית עושר ולא במשפט.
מה השיב הבנק?
בנק אגוד, שיוצג על ידי עו"ד אסף רצון, דחה את הטענות. לגרסתו, ב-27 בנובמבר 2016 עדכן בכתב את הלקוחות בחשבונות העסקיים שהחל מ-1 בינואר 2017 תיגבה ריבית שלילית על יתרות כאלה. הבנק טען שמדובר "בהתנהלות בנקאית מקובלת ומותרת, הנובעת מריביות שליליות ביחס למטבעות אלו בשווקי העולם", וציין שגם בנקים אחרים בישראל חייבו לקוחות כאלה בריבית שלילית.
לגבי החברה עצמה, הבנק הסביר שהיא חויבה רק מ-2019 משום שעד אז לא החזיקה אירו בחשבון. היא לקוחה עסקית, ההודעה מ-2016 חלה עליה, ולכן לטענת הבנק "לא נפל בהתנהלות הבנק כלפי המבקשת פגם כלשהו". הבנק הוסיף שלקוחות פרטיים קיבלו הודעה נפרדת, ולפיה החל מ-1 בינואר 2021 יחויבו גם החשבונות הפרטיים שלהם. החברה השיבה שהבנק לא הציג שום אסמכתה לכך שההודעה מ-2016 נשלחה אליה ושהיא קיבלה אותה.
כמה כסף יחזור ללקוחות?
אחרי דיון מקדמי ב-2021 ומחלוקת על צירוף ראיות, פנו הצדדים לגישור אצל עו"ד יגאל בורוכובסקי ועו"ד רם ולצר. ההליך נמשך זמן רב, והסדר הפשרה הוגש לאישור בפברואר 2026. הקבוצה הוגדרה ככל לקוח של הבנק שחויב בריבית שלילית על יתרות זכות בפרנק שווייצרי, בקרונה שוודית, באירו או בכתר דני, מ-1 בינואר 2017 ועד הגשת בקשת האישור.
הידעת?כמה נמוכה הייתה הריבית בשווייץ?
הסכום של 400 אלף שקל יזוכה ישירות בחשבונות הלקוחות, בסכום שווה לכל אחד מחברי הקבוצה. לקוחות שכבר עזבו את הבנק יאותרו לפי הפרטים שבידיו, וכסף שלא יגיע אליהם בתוך שישה חודשים יועבר לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו בתובענות ייצוגיות. מי שמחזיק היום כסף בבנק ותוהה כמה הוא מקבל עליו, יכול להשוות את הריבית בפיקדונות בכל הבנקים ואת ההפסד על הכסף שבעו"ש.
- הפטור מדמי כרטיס הסתיים בלי הודעה: הפועלים יעביר 30 אלף שקל לקרן הייצוגיות
- ייצוגית על חידוש מנוי אוטומטי: פוטומיין תעניק למנויים הטבות בשווי 300 אלף שקל
למה המדינה הסתייגה מהחלוקה השווה?
הגורמים המקצועיים במדינה, שהגישו עמדה לבית המשפט, העירו קודם כול שהגדרת הקבוצה רחבה מדי, וזו תוקנה. הם הסתייגו גם מהחלוקה השווה, שלדבריהם "עלולה להביא לתוצאה בלתי שוויונית בין חברי הקבוצה, כך שחלקם יקבלו יותר או פחות מהסכומים שנגבו מהם לכאורה שלא כדין". לכן ביקשו הסבר מדוע אי אפשר להשיב לכל לקוח את מה שנגבה ממנו בפועל.
הבנק השיב שחישוב פרטני מחייב לאסוף ולעבד מידע היסטורי על כל חשבון במשך שנים רבות, וש"תטיל נטל בלתי סביר ובלתי מידתי על המשיב הכרוך בהשקעת משאבים ניכרים". לדבריו, המיזוג עם מזרחי טפחות והעברת המערכות ממחשב למחשב מקשים עוד יותר על השחזור. גם המגשרים כתבו שהשתכנעו שהסכום משקף את הנתונים שהוצגו להם.
הידעת?לאן הולך כסף מייצוגית שלא חולק?
השופטת גרוסמן קיבלה את עמדת הצדדים. "לטעמי סכום הפיצוי הכולל שמעניק ההסדר, משקף קניה סבירה של סיכונים וסיכויים", כתבה, והוסיפה ש"מנגנון הפיצוי השוויוני שנקבע בהסדר הפשרה הוא מנגנון מעשי, פשוט לביצוע, שקוף ושוויוני". היא ציינה שהעובדה שההסדר גובש בגישור "לא די בה כשלעצמה" כדי לאשר אותו, אבל נתנה לה משקל, וקבעה ש"בעצם הפשרה שגובשה, הושגה למעשה מטרת בקשת האישור העיקרית". בשל כך גם ויתרה על מינוי בודק חיצוני.
כמה מקבלים התובעת ועורכי הדין?
החברה תקבל גמול של 25 אלף שקל בתוספת מע"מ, ועורכי הדין שלה יקבלו שכר טרחה של 75 אלף שקל בתוספת מע"מ. יחד מדובר ב-25% מסכום הפשרה. השופטת אישרה את הסכומים אבל כתבה שהם "עומדים על רף מקסימלי". 75% משכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום, והיתרה רק אחרי שהבנק ידווח שביצע את ההסדר במלואו.
בעניין אחד השופטת הלכה נגד המדינה. הבנק ביקש פטור ממחצית האגרה השנייה, והמדינה התנגדה. השופטת ציינה שההתנגדות הזו "מובאת חדשות לבקרים לפני הערכאות", אבל העניקה את הפטור משום שהפשרה הושגה בשלב מוקדם של ההליך. הבנק יחזיר לחברה את מחצית האגרה הראשונה ששילמה.
- נסים דג'לדטי הורשע במרמה והלבנת הון בהיקף מיליון שקל
- עיריית אשדוד דורשת מבית הזיקוק ארנונה ב-266 מיליון שקל תוך חודש
הודעה על אישור ההסדר תפורסם בשני עיתונים יומיים ובאתר הבנק. הבנק נדרש להגיש דיווח על ביצוע ההסדר בתוך 10 חודשים, והתיק נקבע למעקב בספטמבר 2027.
