בנקים
צילום: אילוסטרציה

מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?

הריבית הממוצעת לפיקדון בריבית קבועה לטווח של 6-12 עומדת על 4.20% - מי הבנק שיתן לכם את הריבית הגבוהה ביותר? וגם - כמה עולה לכם המינוס בבנק?

מנדי הניג | (17)

ריבית בנק ישראל נותרה בשבוע שעבר על כנה, 4.5%. למרות ירידות פרמיות הסיכון, התמתנות האינפלציה, התחזיות לירידה באינפלציה, ירידה בשער הדולר ונתוני מאקרו נוספים שתמכו בהפחתה. הנגיד פררופ' אמיר ירון העדיף "לשבת ולא לעשות" ולהשאיר את הריבית ללא שינוי, תולה את ההחלטה במלחמה, בגירעון התקציבי ובכך שכל הסלמה יכולה להעיר את האינפלציה. אבל סיפק רמז עבה כמתקרבת "השעה" להורדת ריבית. 

בעולם מתוקן, ריבית גבוהה אמורה לחלחל למטה, כלומר גם לצרכנים. היינו יכולים ליהנות קצת יותר מהריבית הגבוהה דרך הכסף שלנו בעו"ש ובפיקדונות. אבל רצונות לחוד ומציאות לחוד. בפועל המרווחים נותרים תהומיים ונשארים בבנקים, כשהם יודעים למקסם את מה שהם לוקחים ולצמצם כמעט לאפס את מה שהם נותנים. זה מתאפשר בגלל אי התחרות, על ידי זה ש-5 בנקים מחזיקים ב-90% מהפיקדונות והאשראי במשק.

יש לכם ריבית על המינוס? תשלמו ריבית דו-ספרתי, עם ממוצע של 11.62% (!) וזה לכל שקל שנמצא במינוס ויש לא מעט כאלה. ומה קורה עם הריבית על הפלוס? אם נסתכל על הממוצע של הריבית על העו"ש במקומות שניתנת ריבית נראה שהיא עומדת על 1.1% אבל הממוצע משקר. בשביל הממוצע הזה צריך לעבוד -  לרוב לבקש ריבית על העו"ש ובמקרים רבים גם לנהל מו"מ מול הבנק. בפועל, רק כ-9% מסך הכספים שיושבים בעו"ש, כלומר רק כ-20 מיליארד שקל מתוך ה-230 מיליארד שקל שיושבים בעו"ש צוברים ריבית. כ-210 מיליארד שקל לא צוברים ריבית. המסקנה היא שהריבית בפועל המשוקללת על העו"ש עומדת על פחות מ-0.1%.

כמה מקבלים בפיקדון לשנה?

בצד הפיקדונות, הריבית הממוצעת לפיקדון קבוע בריבית קבועה בטווח של 6 עד 12 חודשים עלתה בחודש יוני ל-4.20%, עליה לעומת 4.07% שנמדדו חודש קודם לכן. תיאורטית מדובר בבשורה טובה לחוסכים. מעשית? כנראה שרק למי שיודע בדיוק לאן לפנות ואיך לדרוש. כי לצד העלייה בפיקדונות, נתוני בנק ישראל חושפים פערים עצומים בין הבנקים, תשלומי ריבית זניחים עד אפסיים לעו"ש, ורווחי עתק על חשבון הלקוחות שנכנסו למינוס.


הריבית שתקבלו על פק"מ ל-6-12 חודשים

בחודש יוני הופקדו לפיקדונות הבנקאיים 21.54 מיליארד שקל. משקי הבית קיבלו על אותם הכספים 4.20%, כשבראש הטבלה עומד בנק וואן זירו שמציע ריבית של 5% ואחריו לאומי עם 4.52% בחודש הקודם הציעו בלאומי 4.48%. בתחתית הרשימה אפשר למצוא את הפועלים ובנק מסד שהציעו 3.87% ו-3.42% ריבית על הפיקדונות בהתאמה. 

ריבית ממוצעת לפקדונות לחודש 05/2025



כמה לוקחים על המינוס

במאי האחרון, ממוצע הריבית שגובים הבנקים על יתרות שליליות (המינוס) עמד על 11.62% שיעור שמזכיר כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים. לעומת זאת, על יתרות חיוביות (עו"ש ללא תנועה), הציבור מקבל החזר ממוצע של 0.1% בלבד. הפער הזה מייצר מצב אבסורדי שבו הבנקים מרוויחים פי יותר מ-100 על המינוס מהתשואה שהם משלמים על הפלוס. רווח של כ-11.5%. והתוצאה? לם יתרות של כ-230 מיליארד שקל בעו"ש הבנקים משלמים רק 2 מיליארד שקל, אותו הם מלווים בריביות גבוהות ו-"חוסכים" לעצמם כ-6 מיליארד שקל בשנה שהיו משולמים לחוסכים אם היו יושבים בפיקדון שנותן 3.5% שנתי. ובנוסף הם כאמור מרוויחים ריבית על הלוואות ומינוס על העו"ש כך שאותם 230 מיליארד שקל בעו"ש מייצרים להם כ-23-25 מיליארד שקל. 

קיראו עוד ב"בארץ"

ריבית חובה על עובר ושב 05/2025


בבנק מזרחי-טפחות אפשר לראות שאחוזי החשבונות נושאי הריבית הגבוה ביותר שמגיע ל-42% מכלל החשבונות אבל אלו מקבלים 1.0% ריבית. כלומר, מצד אחד בנק מזרחי טפחות מספק לנו ריבית על העו"ש מצד שני היא ריבית נמוכה במיוחד. בשאר הבנקים, שיעור העו"ש שנושא ריבית מסך יתרות העו"ש בזכות הוא נמוך מאוד.



עוד עולה מהנתונים מקרה מוזר ומיוחד. בנק  מסד נותן  על 0.39% מהסכומים בעו"ש ריבית על יתרת זכות של 3.2%. על 99.6% יש אפס ריבית. המסקנה היא פשוטה - אתם צריכים להילחם על הריבית שלכם - בעו"ש וגם בפיקדונות. אחרת, לא תקבלו. הדרכים לקבל הם בראש וראשונה לבקש, ואז לראות מה אתם יכולים לקבל במקומות אחרים, ולחזור לבנק עם הצעה מתחרה ולנסות להרים את הריבית שלכם. גם אם תרוויחו על העו"ש 2% במקום 0%, זה כסף גדול.


  

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אנונימי 14/07/2025 17:59
    הגב לתגובה זו
    מיליון באט. תאילנדי חי כמו מלך שנה מהריבית שבישראל 100 אלף שזה מיליון באטלר אפליקציה ארגונית ארנב ארנק
  • 12.
    אנונימי 14/07/2025 09:52
    הגב לתגובה זו
    אני בבנק הפועלים. פקדון לשבוע נותן 0.2 רחוק מאוד מ3.18 שכתבתם...
  • 11.
    הבנקים הם הגורמים לכל הבעיות הכלכליות במדינה בעיקר עושק מחירי הדירות ההזויים בעולם. איפה בנק ישראל (ל"ת)
    כלכלן 13/07/2025 22:45
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אנונימי 13/07/2025 21:21
    הגב לתגובה זו
    הם נותנים 4.5% בלבד ולא 5%. זו אומנם גם ריבית יפה אבל זה לא 5%!
  • 9.
    אנונימי 13/07/2025 19:35
    הגב לתגובה זו
    העברתי כל מה שהיה בעוש לקרן כספית ולא צריך טובות של הבנק! אחלה ריבית. אל תתעצלו ואל תתלוננו.
  • 8.
    שודדים לאור יום !! המפקח והנגיד שותקים כרגיל ....בושה (ל"ת)
    דייב 13/07/2025 17:51
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    היום פניתי ללאומי קיבלתי 3.8 . (ל"ת)
    אנונימי 13/07/2025 15:58
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 13/07/2025 17:42
    הגב לתגובה זו
    תמשיך לקבל הצעות טובות יותר ואל תפחד להעביר פקדון לבנק אחר.
  • 6.
    אנונימי 13/07/2025 15:15
    הגב לתגובה זו
    איזה פלוס על העוש ואיזה נעליים !!! בפלוס 20 אלף שקל בחשבון נתנו לי 0.15 אגורות כן כן אפילו לא שקל גנבים גנבים בחסות בנק ישראל הפושעים ..
  • הם לא חייבים לך ריבית על העוש!!! הם גנבים בגלל הריביות הנמוכות (ל"ת)
    בפקדונות!!!! 13/07/2025 17:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ירון 13/07/2025 14:25
    הגב לתגובה זו
    הריבית המוצעת של הפדמוצעת בכל בנק.רק בישראל הכל הולך עקום.
  • 4.
    שמואל הנביא 13/07/2025 14:18
    הגב לתגובה זו
    פראחחר מי ששם בפקם רק קרן כספית שקלית זמינות של הכסף לכל יום מסחר ריבית גבוה יותר תשלום מס בקיזוז מדד
  • 3.
    מדינה של גנבים מושחתים בראשות החוק. (ל"ת)
    שון 13/07/2025 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    החיים 13/07/2025 13:30
    הגב לתגובה זו
    בנק דיסקונט הציע 5 אחוז לשנהבנק מזרחי פיקדון תות ברירת שקלמדד הציע 4.4 ל 4 שניםעם תחנת יציאה כל שנה בריבית 4.4בחרתי להפקיד את הכסף במזרחיבהנחה שצפוייה יריד בריבית
  • אנונימי 13/07/2025 14:42
    הגב לתגובה זו
    אח יקר תחלק את הכסף....הבנק זה רק מספר במחשב....תחלק את זה בכמה מקומות ואם אפשר תקנה גם זהב קצת ....מתקפת סייבר וכדומה...לך תוכיח אחר כך שהיה לך שם מיליון
  • 1.
    תשוו לכספיות שקליות (ל"ת)
    אנונימי 13/07/2025 12:48
    הגב לתגובה זו
  • ינתי פרזי 14/07/2025 08:40
    הגב לתגובה זו
    לא מספיק 18% מעמ.52% מס הכנסה.יוקר מחיה ועודישראלי הוא מזוכיסט. בואו לתאילנד תראו מה הם החיים צאו מהמטריקס
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.