"אדם דן את משפחתו לחיי עוני סגפניים, כאשר הוא בעלים בסתר של רכוש בשווי של מיליוני דולרים"

ביתם היה קר בחורף - ולא הודלק חימום. המקרר היה מלא בספרי קודש במקום אוכל. הילדים לבשו בגדים מרופטים שעברו מיד ליד, ולעיתים מיד שלישית. ארוחות בשר ראו רק בשבת, ועגבניות וחצילים נחשבו מותרות. ילדה אחת לקחה סוכריה מתיק של חברה כי לא היה לה משלה. כל אותו הזמן, לאב היו בחשבונות בנק בארצות הברית למעלה מ-2 מיליון דולר.

זהו הסיפור שנחשף בפני השופט משה בראון מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. בפסק דין חריף ויוצא דופן בחומרת הביקורת על הנתבע, הורה השופט בראון לאב לשלם מזונות חודשיים בסך 10,625 שקלים לחמשת ילדיו הקטינים, בתוספת 95% מהוצאות החינוך והבריאות - וכן הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 118,000 שקלים.

החיים הכפולים

הצדדים נישאו בשנת 2012. לזוג נולדו חמישה ילדים, ילידי השנים 2013 עד 2020. הנישואים קרסו, כפי שמתואר בפסק הדין, לאחר שהאישה גילתה כי בעלה צורך שירותי זנות. ביום 10.10.2021 עזב הנתבע את הדירה, ובאותו יום פתחה האם בהליך יישוב סכסוך בבית הדין הרבני. בסוף אוגוסט 2022 התגרשו הצדדים.

הילדים נמצאים מאז עם האם. לאב נקבעו בבית הדין הרבני הסדרי שהות מצומצמים - פעמיים בשבוע, עד חמש שעות, ללא לינה, תחת פיקוח פרטי. בהמשך הועברו מפגשיו עם הילדים למרכז קשר.

בכתב תביעתה פירטה האם תמונה קשה: הנתבע, לטענתה, "כפה על המשפחה אורח חיים סגפני ודל, תוך ניהול חיים כפולים וביצוע סטיות מיניות, אשר מומנו מכספים שגזל מהמשפחה ומחשבון הבנק המשותף." כמו כן, לטענתה, נהג באלימות כלפיה ו כלפי הילדים.

האב, בכתב הגנתו, דחה את הטענות בתוקף. הוא הכחיש אלימות, הכחיש כל רכוש, והציג את עצמו כאברך כולל תלמיד ישיבה, ללא מקצוע וללא הכנסה, הלומד לקראת היותו סופר סת"ם - וזאת, לטענתו, בהסכמת אשתו. "הכספים הרשומים על שמו," טען, "שייכים להוריו ורשומים על שמו מטעמי מיסוי בלבד, ואין לו גישה אליהם."

200 שקלים לילד

בינואר 2022 קבע השופט איתי כץ, שדן בתיק ראשית, מזונות זמניים בסך 4,900 שקלים לחמישה ילדים - תוך שציין במפורש כי טענת הנתבע שהוא אברך חסר כל "אינה פוטרת אותו מתשלום מזונות לקטינים." בתגובתו לאותה בקשה ביקש הנתבע לפסוק מזונות זמניים בסך 200 שקלים לכל ילד.

האם לא ויתרה. היא פנתה לא פחות משש פעמים בבקשות להגדיל את סכום המזונות הזמניים - ב-2022, ב-2023, ב-2024 ובתחילת 2025. כל הבקשות נדחו. באחת מהן, שהוגשה ביוני 2023, הביאה האם לפני בית המשפט מידע לפיו קיבל הנתבע בשנת 2021 דיבידנדים בסך 371,362 שקלים. בית המשפט דחה גם אותה, וחייב את האם בהוצאות בסך 1,700 שקלים לטובת הנתבע.

• דרשה מיליארד שקל - וקיבלה 44 מיליון ושתי דירות
• תבע גרושתו בחצי מיליון על תלונת שווא, כתבה ופוסט - מה יקבל?

7 עד 9 מיליון שקלים

נקודת המפנה הגיעה בתחילת 2025, כשנה לאחר שהתיק הועבר לטיפולו של השופט בראון. הצדדים החלו בהליכי גילוי מסמכים ושאלונים - ומה שהתגלה שינה את התמונה כולה.

"בהליכים הללו התברר," קבע השופט בראון, "כי היקף נכסיו של הנתבע והכנסותיו תואמים את שטענה התובעת לאורך כל הדרך." נכון ליום 16.9.2025, עמדה יתרת הכספים בשלושה חשבונות בנק בארצות הברית על 2,143,391 דולר - השווים לכ-7.16 מיליון שקלים לפי שער של 3.34. הסכום כלל: 1,393,090 דולר בחשבון בקרן Tweedy, Browne International Value Fund; 743,401 דולר בבית ההשקעות Schwab; וכ-6,900 דולר בחשבון חיסכון בבנק Chase. זאת, לאחר שהנתבע כבר משך כחצי מיליון דולר לצורך מימון שכר טרחת בא כוחו ותשלום כתובה לאשתו.

בדיון ההוכחות שהתקיים ב-1.2.2026, הודה הנתבע עצמו כי הכספים היו בבעלותו מאז שהגיע לגיל בגרות - מספר שנים לפני נישואיו.

"מקרה ייחודי"

השופט בראון לא בחר במילים זהירות בעת שתיאר את התמונה המלאה. "מקרה זה הינו ייחודי," כתב, "אדם דן את משפחתו, אשתו וחמשת ילדיו, לחיי עוני סגפניים, כאשר הוא בעלים בסתר של רכוש בשווי של מיליוני דולרים בהשקעות פיננסיות בארה"ב. בה בעת הוא מוציא במשך שנים אלפי שקלים בכל חודש מכספי עבודתה ועמלה של אשתו לצורך סיפוק תאוותיו והנאותיו המיניות בבתי בושת ובפעילות פורנוגרפית. כאשר העניין מתגלה והוא נתבע לפרנס את ילדיו על מנת שיתקיימו בכבוד, הוא מתגונן בטענה שאין לשנות דבר ועל ילדיו להמשיך לחיות כדלפונים חסרי כל."

את תיאור האב בפי הפסיכולוג הקליני ד"ר רועי אלדור, שהגיש חוות דעת לבית הדין הרבני, ציטט השופט בראון במלואו: "הופעתו הינה בהתאם לכך, סגפנית וללא סימני טיפוח אישי. השילוב בין הסגפנות שמתבטאת גם בדיבור רך ושקט לבין היותו מעט נמוך קומה, יוצר רושם ראשוני של פגיעות ומגייס אמפתיה ראשונית כלפיו. במקביל, קשה להעלות על הדעת שמדובר באדם שנתפס והודה בהתנהגות חוזרת ונשנית המעידה על התמכרות למין."

• מזכר ההבנות עם איראן: 24 מיליארד דולר בתמורה לפתיחת הורמוז, שאלת הגרעין נדחית ל-60 יום
• "הפער בין אוכלוסייה חרדית לאוכלוסייה ערבית ביחס למדינה הולך ומצטמצם"

עוד ציטט השופט בפסק הדין מתוך מכתב שהקריא הנתבע עצמו בבית הדין הרבני: "אני מכיר בחומרת מעשיי לאורך רוב שנות הנישואין, מעשים איומים ונוראים בכל קנה מידה, יהודי ואפ' אנושי. ברור לי לגמרי שהתגובה הנורמלית, הן של אשה יהודיה והן של הוריה, למצב זה הוא גירושין."

"הכיצד אמורה היתה התובעת להוכיח?"

בניסיון לצמצם את חיובו, טען בא כוח הנתבע לאורך ההליך כי האם לא הוכיחה את צורכי הקטינים ואת ההוצאות בפועל, ולפיכך אין לחייב את הנתבע בסכומים שתבעה. השופט בראון דחה טענה זו בחריפות: "המקרה דנן הינו מקרה קיצון, בו בעל יכולת כלכלית גוזר חיי מחסור על אשתו וילדיו, ולאחר שאיתנותו הכלכלית נחשפת מבקש להיבנות מהמחסור המחפיר שכפה על משפחתו. הכיצד אמורה היתה התובעת להוכיח רמת הוצאות ריאליות, כשבפועל היא אולצה להסתפק בחיי עוני ומחסור?"

הנתבע ניסה גם להישען על הטיעון כי בתביעת מזונות אין לבצע "מקצה שיפורים" ביחס לרמת החיים שהייתה לפני הסכסוך - כלומר, שכיוון שהילדים הורגלו לחיי עוני, כך יש להמשיך לפסוק. השופט בראון דחה גם זאת: "בפסיקה כבר נקבע כי כאשר לאב, על-פי הכנסתו, היכולת לספק לילדיו מעבר לצרכים החיוניים, עליו לעשות כן מדין צדקה," ציטט מפסיקה קודמת, והוסיף: "באשר להורים אמידים יש לפסוק מזונות בנחת ולא בצער, ברווח ולא בצמצום."

"בפסק הדין זה," קבע השופט, "נפערה תהום בין רמת החיים העלובה לה הורגלו הקטינים לבין זו לה הם היו ראויים על פי מצבו הכלכלי של אביהם."

החישוב

לצורך קביעת המזונות, העריך השופט בראון את צורכי כל אחד מהחמישה ב-3,000 שקלים לחודש, ועל כן את סך כל צורכי הקטינים ב-15,000 שקלים לחודש - אך ציין כי בכתב התביעה ביקשה האם 10,625 שקלים, וכי זה סכום נמוך משמעותית ממה שהילדים ראויים לו. בשים לב ליכולתו הכלכלית של הנתבע, הורה להיעתר לתביעה במלואה.

הכנסתו החודשית של האב מדיבידנדים הועמדה בפסק הדין על 79,580 שקלים בממוצע - נתון שלא נסתר. לאחר הפחתת הוצאות אישיות שאמד אותן בית המשפט ב-5,000 שקלים - בהתאם להצהרת האב עצמו כי הוא חי בצמצום קיצוני - נותרת לנתבע הכנסה פנויה של 74,580 שקלים בחודש. הכנסתה הפנויה של האם, לאחר חישוב, הועמדה על 4,000 שקלים. יחס ההכנסות הפנויות: 1 ל-19, כלומר על האב לשאת ב-95% מהמזונות ועל האם ב-5%.

תחילת החיוב נקבעה רטרואקטיבית למועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך - 10.10.2021. חוב העבר שהצטבר ישולם בשישה תשלומים חודשיים שווים, כשהראשון ביום 10.4.2026.

"מצג שווא גמור"

חריפים ביותר הם הדברים שכתב השופט בראון בנוגע להתנהלות הנתבע לאורך ההליך. "כפי שפורט בהרחבה לעיל, מדובר על מצג שווא גמור, שבינו לבין המציאות, בה מחזיק הנתבע בין 7 ל-9 מיליון שקלים בחשבונותיו, אין ולא כלום. בהצגת העובדות באופן הזה היטעה הנתבע את בית המשפט וגרם לכך שנפסקו מזונות זמניים נמוכים."

כשנחשפו הנתונים האמיתיים, ניסה הנתבע לטעון שאינו מודע לטענות שנטענו בשמו במשך ארבע שנים, וכי חתם על כתבי הטענות והתצהירים מבלי לקרוא אותם. השופט בראון כתב על כך: "אין להפריז בחומרת התנהלות זו, אשר שמה ללעג ולקלס את ההליך כולו. ניתן לקבוע, ללא היסוס, כי אין שחר לגרסה לפיה במשך 4 שנים הנתבע מגיש כתבי טענות, תצהירים, תגובות ועוד, נוכח בדיונים ומצוי בהליך לכל אורכו, וכל אותה עת הוא אינו מודע לטענות הנטענות בשמו."

ההוצאות

בראון לא הסתפק בחיוב המזונות. "לאור התנהלות הנתבע כמתואר לעיל, התמשכות ההליך בעטיו, מצג השווא שהציג ואשר הביא להטעיית בית המשפט ולפסיקת מזונות זמניים בסכום נמוך," חייב את הנתבע לשלם לתובעת שכר טרחה והוצאות בסכום כולל של 118,000 שקלים. בית המשפט ציין כי שכר הטרחה שאותו שילם הנתבע לבאי כוחו לאורך כל ההליכים הסתכם בכ-1,000,000 שקלים, בעוד האם שילמה לעורכת דינה, עו"ד שירה דרורי-סאלם, כ-550,000 שקלים - סכומים אלה כוללים את כלל התיקים שבין הצדדים.