עובדי הבנק ש"עבדו" על הציבור עכשיו דורשים מהציבור אמפתיה

ועד העובדים של בנק הפועלים פועלים 1.57%   הכריז היום על שביתה. הוועד בחר להשבית את הבנק דווקא ביום פרסום הדוחות. וזה לגמרי לא מקרי. הועד מבין דבר או שניים בניהול קמפיינים והוא מנסה לחבר בין שני דברים שנראים טוב על שלט בהפגנה, אבל לא בהכרח מחזיקים מבחינה כלכלית. בדרך, הוא מנסה לרכב על הזעם הציבורי מול עושק הבנקים ולקחת את זה לכיוון שלו. הבנק מרוויח מיליארדים, והעובדים נפגעים מ"קיצוצים חד-צדדיים ודורסניים". 

המסר שמקבלים פה זה שאם הבנק מרוויח, אין לו זכות להתייעל. אבל זו בדיוק הבעיה. אתם, עובדים יקרים, "עבדתם" על הציבור למען הבנק. אתם הרווחתם את לחמכם מהבנק ועכשיו אתם יורקים לבאר ממנה אתם שותים. אם היתה לכם תלונה על רווחיות מופרזת של הבנק איפה הייתם עשרות שנים? אהה, הייתם משת"פים. ואין לנו טענה אז זה - יש לכם זכות להתפרנס, כל עבודה מכבדת את עצמה, בטח בבנקים ששם אגב השכר כפול מאשר השכר הממוצע. 

נקודה נוספת, חשובה לא פחות - רווח של פירמה הוא לא התחייבות להחזיק לנצח כל עובד, כל סניף, כל וכל מבנה ארגוני שנבנו עוד בתקופה של מערכת בנקאית שהייתה חצי ממשלתית. בנק הוא חברה למטרת רווח. אם יש עובדים לא נחוצים - תודה, שלום. אין כאן רגשות, יש צורך בלמקסם את הרווח. למעשה, אתם, עובדים יקרים, גרמתם לכך שאנחנו "אכלנו אותה", כי הבנק לוקח את כל ההכנסות שהוא גובה מאיתנו שהם הכנסות מופרזות על עמלות וריבית ומשלם לכם והוצאות נוספות ואז מרוויח כלומר, אנחנו הטרף - אתם, ההנהלה ובעלי המניות מתחלקים בשלל. המיליארדים של בעלי המניות (רווח הבנק) הם לא נלקחו מכם, לא אתם המסכנים - הם שלנו. אם אתם הולכים הביתה אולי יש סיכוי שיוזילו לנו את העמלות (וזה כבר נושא אחר באחריות נגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים שמעדיפים את הרווחים של הבנקים על פני רווחת הציבור).

המיליארדים רווחים זה על חשבוננו

בנק הפועלים סיים את הרבעון הראשון עם רווח נקי של כ-2.1 מיליארד שקל תוך גידול בפעילות. גידול בפעילות לא מצדיק שימור או גיוס עובדים. הבנקאות השתנתה. פחות לקוחות מגיעים לסניפים, יותר פעולות עוברות לדיגיטל, יותר שירותים נעשים באפליקציה וחלק מהתפקידים שהיו בעבר חלק בלתי נפרד מהמערכת פשוט הופכים לפחות רלוונטיים. צריכים להכיר בזה וזה תהליך שקורה בכל העולם. בנק שלא מתאים את עצמו אליו לא הופך לחברתי יותר, הוא פשוט הופך לפחות יעיל וכשבעורף נושפים "בנקים קטנים" זה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו.

הוועד מדבר על קיפוח עובדים, אבל זה כמובן לא נכון. עובדי בנק הפועלים הם לא קבוצה חלשה בשוק העבודה. הם לא עובדי קבלן, לא עובדים בשכר מינימום ויש להם כוח מיקוח חזק. זה עובדים מאורגנים, עם ועד חזק, ביטחון תעסוקתי ותנאים שבמקרים רבים טובים בהרבה מהממוצע במשק. להשבית בנק שלם דווקא ביום פרסום הדוחות, זה לא "רובין הודי" זה לא החלש מול חזק. הם מפעילים כוח. מותר להם להפעיל כוח, זו זכותם במסגרת יחסי העבודה, אבל שלא ימכרו לנו את הסיפור כאילו מדובר במאבק חברתי של עובדים מוחלשים מול הנהלה אטומה.

גם תוכנית הפרישה שעל הפרק לא נראית כמו מהלך של זריקת עובדים לרחוב. לפי הפרטים שפורסמו, מדובר בתוכנית פרישה מרצון של 770 עובדים עד סוף 2028, בעלות של כ-600 מיליון שקל, שנועדה להציע תנאי פרישה משופרים לעובדים שיבחרו לפרוש. אפשר להתווכח על הפרטים. אפשר לשאול איך נקבעו הקריטריונים, איך מתנהל המשא ומתן, האם ההנהלה פעלה ברגישות מספקת והאם הוועד קיבל את כל המידע שהיה צריך לקבל אבל זה רחוק מלהיות "חזירות" של ההנהלה.

ועד עובדי הפועלים צריך ללמוד מה קורה במריבות כאלה. לרוב, כולם מפסידים. שיסתכלו על דיסקונט כתמרור אזהרה. שנים ארוכות העובדים שם נהנו מכוח גדול מול ההנהלה, מתנאים טובים והם השפיעו על ההחלטות של ההנהלה. אבל בסוף גם הם פגשו את קרקע המציאות. הבנק נדרש להתייעל, לצמצם, לשנות מודל תגמול ולהתאים את כוח האדם לצרכים החדשים. אחרי כל המאבקים, כל הרעשים וכל הניסיונות לדחות את הקץ, ההסכמות האחרונות בדיסקונט כללו פרישה מוקדמת ממוקדת, פתיחת חלון חד-פעמי לעובדים קבועים מגיל 40 ומעלה, והעלאת רף המינימום למענק מבוסס תשואה מ-9% ל-10%.

גם בבנק לאומי הבינו את זה מוקדם יחסית. עוד סביב תקופת הקורונה הבנק צמצם סניפים, הקטין שטחים, האיץ דיגיטציה. בדרך הרבה עובדים נפגעו אבל הכיוון היה ברור: הבנקאות הישנה מתכווצת, והבנקאות החדשה דורשת פחות סניפים, פחות שכבות תפעוליות ויותר טכנולוגיה. מי שמתעלם מזה בשם נוסטלגיה ארגונית לא מגן על העובדים. הוא פשוט דוחה את ההתמודדות לרגע שבו היא תהיה כואבת יותר.

הועד אולי צודק בדבר אחד: בנק הפועלים הוא גוף חזק ורווחי, ולכן יש לו אחריות. אבל האחריות הזו לא אומרת להחזיק עובדים שאין בהם צורך. היא אומרת לנהל את השינוי בצורה מסודרת, לשלם פיצוי הוגן, לאפשר פרישה מכובדת, להציע הסבות במקום שאפשר, ולא להתייחס לעובדים כאל מספרים בטבלת אקסל.

• השקל נחלש, הפועלים מקפיא את הדולר: החזר ללקוחות מעל 2.89 שקל
• ביקש למשוך את כספו מהבנק - ואז הכל השתבש

העובדים של בנק הפועלים תרמו לבנק לאורך השנים, ושלא יתפרש שיש כאן זלזול בתרומה הזאת. אבל גם בעלי המניות סיפקו את ההון, גם הלקוחות-האזרחים היו חלק מהעסק, ההנהלה אחראית על ניהול הסיכונים, והמציאות משנה את כללי המשחק. אף אחד מהגורמים האלה לא נותן לוועד זכות וטו על העתיד של הבנק. בנק הפועלים הוא לא משרד ציבורי, לא מחלקה ממשלתית ולא קרן רווחה לעובדים ותיקים.