עובדי הבנק ש"עבדו" על הציבור עכשיו דורשים מהציבור אמפתיה

ועד העובדים של בנק הפועלים פועלים -2.28%   הכריז היום על שביתה, 8,000 עובדי הבנק ישביתו היום את כל הסניפים כדי להביע מחמאה מול "ההנהלה המנותקת". הועד בחר להשבית את הבנק דווקא ביום פרסום הדוחות. וזה לגמרי לא מקרי. הועד מבין דבר או שניים בניהול קמפיינים והוא מנסה לחבר בין שני דברים שנראים טוב על שלט בהפגנה, אבל לא בהכרח מחזיקים מבחינה כלכלית. בדרך, הוא מנסה לרכב על הזעם הציבורי מול עושק הבנקים ולקחת את זה לכיוון שלו. הבנק מרוויח מיליארדים, והעובדים נפגעים מ"קיצוצים חד-צדדיים ודורסניים". המסר שמקבלים פה זה שאם הבנק מרוויח, אין לו זכות להתייעל. אבל זו בדיוק הבעיה. רווח של פירמה הוא לא התחייבות להחזיק לנצח כל עובד, כל סניף, כל וכל מבנה ארגוני שנבנו עוד בתקופה של מערכת בנקאית שהייתה חצי ממשלתית.

בנק הפועלים סיים את הרבעון הראשון עם רווח נקי של כ-2.1 מיליארד שקל, התשואה להון ירדה ל-13%. בגלל תשלום המס המיוחד שהרגולטור הטיל עליו, תיק האשראי של הבנק צמח ב-3.3%, ההוצאה להפסדי אשראי ירדה. זה תוצאות טובות, אין ויכוח. הן מלמדות שהבנק עדיין רווחי, שהפעילות העסקית שלו עובדת, ושגם בסביבה של מלחמה, ירידת ריבית ואינפלציה נמוכה יותר, הוא ממשיך להרוויח סכומים גדולים מאוד. אבל אין-הכי-נמי הן לא מוכיחות שהבנק צריך להמשיך להעסיק את אותו מספר עובדים באותם תפקידים ובאותם תנאים.

הבנקאות השתנתה. פחות לקוחות מגיעים לסניפים, יותר פעולות עוברות לדיגיטל, יותר שירותים נעשים באפליקציה וחלק מהתפקידים שהיו בעבר חלק בלתי נפרד מהמערכת פשוט הופכים לפחות רלוונטיים. צריכים להכיר בזה וזה תהליך שקורה בכל העולם. בנק שלא מתאים את עצמו אליו לא הופך לחברתי יותר, הוא פשוט הופך לפחות יעיל וכשבעורף נושפים "בנקים קטנים" זה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו.

הוועד מדבר על קיפוח עובדים, אבל זה שטויות. עובדי בנק הפועלים הם לא קבוצה חלשה בשוק העבודה. הם לא עובדי קבלן, לא עובדים בשכר מינימום ויש להם כוח מיקוח חזק. זה עובדים מאורגנים, עם ועד חזק, ביטחון תעסוקתי ותנאים שבמקרים רבים טובים בהרבה מהממוצע במשק. להשבית בנק שלם דווקא ביום פרסום הדוחות, זה לא "רובין הודי" זה לא החלש מול חזק. הם מפעילים כוח. מותר להם להפעיל כוח, זו זכותם במסגרת יחסי העבודה, אבל שלא ימכרו לנו את הסיפור כאילו מדובר במאבק חברתי של עובדים מוחלשים מול הנהלה אטומה.

• מבקשי הייצוגית נגד הבנקים זלזלו בלקוחות ורצו להוביל לתוצאה בלתי סבירה בעליל
• שיתוף הפעולה מתרחב: בנק הפועלים יעביר הנפקת כרטיסים לכאל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם תוכנית הפרישה שעל הפרק לא נראית כמו מהלך של זריקת עובדים לרחוב. לפי הפרטים שפורסמו, מדובר בתוכנית פרישה מרצון של 770 עובדים עד סוף 2028, בעלות של כ-600 מיליון שקל, שנועדה להציע תנאי פרישה משופרים לעובדים שיבחרו לפרוש. אפשר להתווכח על הפרטים. אפשר לשאול איך נקבעו הקריטריונים, איך מתנהל המשא ומתן, האם ההנהלה פעלה ברגישות מספקת והאם הוועד קיבל את כל המידע שהיה צריך לקבל אבל זה רחוק מלהיות "חזירות" של ההנהלה.

ועד עובדי הפועלים צריך ללמוד מה קורה במריבות כאלה. לרוב, כולם מפסידים. שיסתכלו על דיסקונט כתמרור אזהרה. שנים ארוכות העובדים שם נהנו מכוח גדול מול ההנהלה, מתנאים טובים והם השפיעו על ההחלטות של ההנהלה. אבל בסוף גם הם פגשו את קרקע המציאות. הבנק נדרש להתייעל, לצמצם, לשנות מודל תגמול ולהתאים את כוח האדם לצרכים החדשים. אחרי כל המאבקים, כל הרעשים וכל הניסיונות לדחות את הקץ, ההסכמות האחרונות בדיסקונט כללו פרישה מוקדמת ממוקדת, פתיחת חלון חד-פעמי לעובדים קבועים מגיל 40 ומעלה, והעלאת רף המינימום למענק מבוסס תשואה מ-9% ל-10%.

גם בבנק לאומי הבינו את זה מוקדם יחסית. עוד סביב תקופת הקורונה הבנק צמצם סניפים, הקטין שטחים, האיץ דיגיטציה. בדרך הרבה עובדים נפגעו אבל הכיוון היה ברור: הבנקאות הישנה מתכווצת, והבנקאות החדשה דורשת פחות סניפים, פחות שכבות תפעוליות ויותר טכנולוגיה. מי שמתעלם מזה בשם נוסטלגיה ארגונית לא מגן על העובדים. הוא פשוט דוחה את ההתמודדות לרגע שבו היא תהיה כואבת יותר.

• ישראל מפתחת יכולת חדשה ל-F-35: אלביט תאריך את טווח הטיסה של מטוסי האדיר
• למרות אפריל החלש: שוק המשכנתאות זינק ב-14% בשליש הראשון של השנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ברק אברמוב - כמה הוא שווה?

הועד אולי צודק בדבר אחד: בנק הפועלים הוא גוף חזק ורווחי, ולכן יש לו אחריות. אבל האחריות הזו לא אומרת להחזיק עובדים שאין בהם צורך. היא אומרת לנהל את השינוי בצורה מסודרת, לשלם פיצוי הוגן, לאפשר פרישה מכובדת, להציע הסבות במקום שאפשר, ולא להתייחס לעובדים כאל מספרים בטבלת אקסל.

העובדים של בנק הפועלים תרמו לבנק לאורך השנים, ושלא יתפרש שיש כאן זלזול בתרומה הזאת. אבל גם בעלי המניות סיפקו את ההון, גם הלקוחות-האזרחים היו חלק מהעסק, ההנהלה אחראית על ניהול הסיכונים, והמציאות משנה את כללי המשחק. אף אחד מהגורמים האלה לא נותן לוועד זכות וטו על העתיד של הבנק. בנק הפועלים הוא לא משרד ציבורי, לא מחלקה ממשלתית ולא קרן רווחה לעובדים ותיקים.