ענבל ביטחה את חברות התעופה במיליארדים ללא קריטריונים

חברת הביטוח הממשלתית ענבל נחשפה בשנים 2024-2023, על רקע מלחמת חרבות ברזל, לסיכונים במיליארדי דולרים בשל הפוליסות שהעמידה לחברות התעופה הישראליות - מה שנעשה ללא קריטריונים מחייבים. כך מגלה מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

דוח המבקר: העדר הכנות למחסור באמל"ח ישראלי סיכן את חיי הלוחמים

דוח המבקר: רכזי הביטחון ביישובים אינם יודעים למי הם כפופים

דוח המבקר: סורוקה וברזילי סבלו ממחסור חמור במנות דם ב-7 באוקטובר

• פוטר כשהיה מרותק למיטה עם דיכאון - וזה הפיצוי
• החוק לשפיטת אנשי הנוח'בה מלמד: אנחנו לא הם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דוח המבקר: תפקוד המדינה במתקפה על אוהדי מכבי תל אביב היה לקוי

החשיפה הכוללת בפועל של ענבל בגין הנפקת הפוליסות לחברות התעופה לשנת 2024 הסתכמה ב-3.9 מיליארד דולר, מתוכם 83% לחברות אל-על וארקיע. בשנת 2023 הסתכמה החשיפה הכוללת בפועל של חברת ענבל בגין הנפקת הפוליסות לחברות התעופה ב-4 מיליארד דולר, מתוכם 88% לשלוש החברות הישראליות (כולל ישראייר).

בביקורת לא נמצא כי אגף החשב הכללי וחברת ענבל גיבשו מסמך קריטריונים מסודר מראש הקובע מהם הקריטריונים לחלוקת הערבויות לחברות התעופה. לדברי ענבל היא פועלת בהתאם לנוהל פנימי שגיבשה להתנהלות בשעת חירום בתחום האווירי (הנוהל הפנימי), אך אין בו קריטריונים מפורטים.

• העדר הכנות למחסור באמל"ח ישראלי סיכן את חיי הלוחמים
• בנק ישראל מזהיר: מבצעי ה-80/20 דחו את המשכנתאות, אבל לא את הסיכון
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ברק אברמוב - כמה הוא שווה?

עוד מתייחס אנגלמן לחברת אשרא, המבטחת את סיכוני סחר החוץ. אגף החשב הכללי לא עדכן משנת 2015 את גובה כתב הערבות לחברת אשרא העומד על 3.5 מיליארד דולר. זאת, למרות שהתוצר והיקפי הייצוא גדלו עד 2023 בשיעורים של 50% ו-60% (בהתאמה), ולמרות שבישראל ביטוח סחר החוץ מסתכם ב-1% בלבד לעומת 9%-8% במדינות OECD בעלות מאפיינים דומים.

בשנים האחרונות פנתה חברת אשרא כמה פעמים לחשב הכללי בבקשה לפתח מסלולים חדשים אך לא נענתה, שכן המדינה בוחנת מזה מספר שנים את האפשרות להעביר את פעילותה לענבל. כתוצאה משני גורמים אלה, לא יכלה אשרא להגדיל את נפח העיסקאות מעל תקרת הביקוש ולפתח תוכניות חדשות לתמרוץ סחר החוץ.

סכנות השימוש הנרחב בערבויות מדינה

הדוח עוסק גם בערבויות המדינה, שמטרתן לסייע לפיתוח ולעידוד ענפים בעלי חשיבות כלכלית. כלי זה הוא ללא עלות עכשווית ועם "סבירות גבוהה" שגם לא יכלול עלות עתידית, הנותן מענה לכשלי שוק במנעד קשת האינטרסים הממשלתיים, ומעודד מנועי צמיחה כגון הוזלת מימון לעסקים קטנים ובינוניים ותמיכה ביצואנים מקומיים.

אנגלמן מזהיר: שימוש נרחב במתן ערבויות מדינה עלול לגרום להכבדה פיסקלית, להורדת דירוג האשראי ולפגיעה ביכולת הגיוס, כפי שקרה במדינות שונות באירופה לאחר המשבר הפיננסי של שנת 2008. בשנים 2024-2023 נדחו 75% מהבקשות שהוגשו לקרן להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. מאחר שתהליך הגשת ההלוואה מלווה בבירוקרטיה סביב מילוי והגשת הטפסים, בוחן אגף החשב הכללי כיצד לייעל ולצמצם את מספר הטפסים באמצעות חיבור לבנקאות פתוחה.

הדוח גם מוסר, כי המידע בדבר הנכסים וההתחייבויות של ישראל אינו מנוהל במלואו במערכת רישום ודיווח חשבונאית כוללת. המידע הכספי בחלקו בלתי מבוקר ומבוסס על מערכות עזר המנוהלות לצד מערכת החשבונות הראשית, וכן מדיווחים המתקבלים מגופים שונים המנהלים נכסים והתחייבויות עבור המדינה.

בידי אגף החשב הכללי אין מידע מלא על איכות תהליכי הבקרה בחלק מהגופים הללו. על כן, לא ניתן לבצע בדיקה אפקטיבית לשלמות הנתונים, שהיא הכרחית כדי לקבוע שהדוחות על המצב הכספי משקפים באופן נאות את מכלול הנכסים וההתחייבויות של המדינה, וכי הדוחות על הביצוע הכספי משקפים באופן נאות את תוצאות פעולותיה.