העדר הכנות למחסור באמל"ח ישראלי סיכן את חיי הלוחמים

הממשלה, הקבינט הבטחוני, משרד הביטחון וצה"ל לא התכוננו לפני מלחמת חרבות ברזל למצב של מחסור באמל"ח תוצרת ישראל. זאת, למרות לקחי מלחמת לבנון השנייה ודוחות מבקר המדינה. התוצאה הייתה פגיעה במוכנותו של צה"ל וסיכון חיי הלוחמים בשדה הקרב. כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

בשני העשורים האחרונים נפגעו ואבדו יכולות ייצור כחול-לבן של חומרי גלם המשמשים לייצור אמל"ח מסוים, התנוונו קווי ייצור של אמל"ח אחר ונדרשות השקעות ניכרות וזמן רב כדי להקימם מחדש. זאת בין היתר עקב העדפת רכש זול של חומר גלם מחו"ל ובהעדר הזמנות מספקות, לרבות במימון צה"ל.

ההשפעות האפשריות של אובדן קווי ייצור ככלל ושל הצורך המוגבר של ישראל לרכוש אמל"ח, חומרי גלם ורכיבים שונים מחו"ל, במיוחד במהלך מלחמת חרבות ברזל, הן: הגברת התלות באספקה ממדינות זרות; פגיעה בחופש הפעולה המדיני-אסטרטגי; ופגיעה בזמינות אספקת אמל"ח לצה"ל, מזהיר אנגלמן.

דוח המבקר: סורוקה וברזילי סבלו ממחסור חמור במנות דם ב-7 באוקטובר

דוח המבקר: ענבל ביטחה את חברות התעופה במיליארדים ללא קריטריונים

• פוטר כשהיה מרותק למיטה עם דיכאון - וזה הפיצוי
• החוק לשפיטת אנשי הנוח'בה מלמד: אנחנו לא הם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דוח המבקר: רכזי הביטחון ביישובים אינם יודעים למי הם כפופים

דוח המבקר: תפקוד המדינה במתקפה על אוהדי מכבי תל אביב היה לקוי

גנץ החליט, אך לא הוקצה תקציב

• בנק ישראל מזהיר: מבצעי ה-80/20 דחו את המשכנתאות, אבל לא את הסיכון
• דרמה בוועדת הכלכלה: "הממשלה הפקירה את האזרחים פעמיים; צה"ל משלם פרוטקשן"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ברק אברמוב - כמה הוא שווה?

טנק מרכבה סימן 4 (תמונת אילוסטרציה: דובר צה"ל)

לשימור תשתיות הייצור בישראל יש חשיבות יתרה כאשר מערכת הביטחון צריכה להצטייד באמל"ח, אך לתעשיות הביטחוניות, לרבות הממשלתיות, אין בהכרח כדאיות כלכלית לשימור התשתיות, בהעדר הזמנות בארץ או מחו"ל. בנסיבות אלה מתעורר חשש להזנחת תשתיות הייצור, לסגירתן ואף לאובדן יכולות הייצור. מבקרי המדינה התריעו על הנושא לאורך השנים, לאחרונה - בשנת 2020.

בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל גברו הביקושים בצה"ל לאספקת אמל"ח מסוגים שונים. בד בבד, עם התמשכות המלחמה הטילו מדינות שונות, בחלקן ידידותיות לישראל, אמברגו או מגבלות על אספקה של אמל"ח, חומרי גלם, חלקי חילוף ורכיבים שונים המשמשים לייצור אמל"ח ולתחזוקה.נוסף על כך, הזינוק שנוצר בביקוש העולמי לאמל"ח, לרכיבים המשמשים לייצור אמל"ח ולחומרי גלם המשמשים לייצור אמל"ח בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה, פוגע ביכולת של ישראל לרכוש אותם.

החלטת שר הביטחון דאז, בני גנץ, באוקטובר 2021 להכפיל את קווי הייצור והתשתיות של אמל"ח מסוים ואת תפוקתם השנתית החל משנת 2023 ואילך ולהקצות לכך מיליארדי שקלים, לא תוקצבה על ידי מערכת הביטחון בתוכנית העבודה הרב-שנתית (תר"ש) "תנופה" לשנים 2024-2020. רק לאחר הקצאת תקציב ייעודי, הזמין משרד הביטחון באוקטובר 2023 הרחבה של תשתיות הייצור של האמל"ח בעקבות הצורך הגובר בו ובקיצור זמני אספקתו במהלך המלחמה.

במאי 2021 ובספטמבר 2022 אישר מנכ"ל משרד הביטחון דאז, אמיר אשל, מיפוי של היכולות הנדרשות לייצור אמל"ח כחול-לבן שביצע משרד הביטחון, אולם בלי שהמשרד שיתף את צה"ל במיפויים; העבודה הייתה חלקית בלבד.בדיונים שקיימו השרים גנץ ויואב גלנט בנושאים הנוגעים לעצמאות הייצור כחול-לבן, לא הועלו בפניהם המיפויים שאישר אשל והם לא דנו ביכולות הנדרשות. גנץ וגלנט לא קבעו מדיניות כוללת בנושא עצמאות הייצור, הכוללת הערכה של העלויות הכרוכות בכך, לא קבעו את סדרי העדיפויות, לא קבעו תוכנית מתוקצבת בנושא ולא העלו את נושא עצמאות הייצור לפני המל"ל וראש הממשלה, בנימין נתניהו.

אי-קביעת מדיניות כוללת ואי-קביעת תוכנית מתוקצבת למימושה על ידי שרי הביטחון לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, משמען אי-יישום הלקחים הנדרשים ממבצע שומר חומות ממאי 2021 ומהמגבלות על הרכש שהטילו בעבר מדינות בעולם על ישראל, ובכך הם גרמו לפגיעה במוכנותו של צה"ל למלחמה - קובע אנגלמן.

הקבינט הבטחוני של ממשלת בנט-לפיד ושל ממשלת נתניהו הנוכחית לא דן בנושא עצמאות הייצור של אמל"ח ובהיערכות להאצת ייצור כחול-לבן במצבי חירום באמצעות רכש של חומרי גלם ורכיבים בעיתות שגרה, וממילא לא קבע מדיניות. ראשי הממשלה והמל"ל לא העלו את הצורך לדיון בנושא. כל אלו פגעו ביכולת העצמאית של ישראל לייצר אמל"ח בזמן מלחמת חרבות ברזל ויש חשש שפגעו ביכולת הלחימה של צה"ל במלחמה, מתריע אנגלמן.

סגירת הפערים תעלה מאות מיליוני שקלים

טיל ים-ים גבריאל 5 (תמונת אילוסטרציה: התעשייה האווירית)

לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, לא הכין משרד הביטחון תוכנית הכוללת מיפוי של הסיכונים העולים מהסתמכות על רכש מחו"ל של רכיבים וחומרי גלם המשמשים לייצור אמל"ח כחול-לבן ושל הדרכים לצמצומם, כגון מיפוי מקורות אספקה חלופיים, כריתת הסכמים בין-מדינתיים לאספקה, ורכישת מלאי חומרי גלם קריטיים. בהעדר תוכנית כזו, עלולה להיפגע יכולת ייצור האמל"ח בארץ במצבי חירום ובעיתות מלחמה.

נכון לינואר 2025 קיימים פערים מסוימים ביכולת לייצר חומרי גלם מסוימים. בעבר יכולת כזו הייתה קיימת בישראל בקווי ייצור, אך אלה נסגרו מסיבות כלכליות לפני יותר מעשר שנים. הקמתה מחדש של יכולת זו במלואה כרוכה בהשקעה של כמה מאות מיליוני שקלים. אובדן יכולות הייצור והתלות ברכש חומרי גלם מחו"ל, גרמו  לסיכון חיי הלוחמים בשדה הקרב, קובע אנגלמן.

מדצמבר 2016 ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל משרד הביטחון לא הזמין אמל"ח מסוימים, למעט סוג אחד של אמל"ח שאותו הזמין ביוני 2023 לאספקה עד לסוף שנת 2024; רוב הזמנות הרכש של אמל"ח מסוים בוצעו רק לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל; לפני פרוץ המלחמה נוונו קווי ייצור של אמל"ח מסוימים בהעדר הזמנות בכמות המספקת לשימור הקווים.

כדי לחדש ולשדרג את קו הייצור של אמל"ח מסוים נדרשה השקעה של כמה מאות מיליוני שקלים; וכדי להגדיל את כושר הייצור של אמל"ח מסוימים לצורכי חרבות ברזל, נדרשה השקעה כספית של כמה מאות מיליוני שקלים נוספים.

רק בדצמבר 2023 הדגיש נתניהו בישיבת הקבינט הבטחוני את החשיבות של הצבת יעדים ושל פעילות מואצת ליישום עצמאות בבניין הכוח הישראלי בנוגע לאמל"ח מסוימים, בראייה ארוכת טווח, והנחה לקיים דיון המשך בנושא באחריות משרד הביטחון וראש המל"ל דאז, צחי הנגבי. באפריל 2023 הנחה גלנט את מנכ"ל משרד הביטחון דאז (והרמטכ"ל כיום), אייל זמיר, לגבש תוכנית להאצת קצב הייצור של אמל"ח מסוים ולבחון את נושא עצמאות היצור של חומרי גלם מסוימים.

להגביר את עצמאות הייצור

מערכת כיפת ברזל (תמונת אילוסטרציה: דובר צה"ל)

בנובמבר 2023 ציין גלנט בפגישות שערך עם המנכ"לים של תעשיות מסוימות ובדיונים שקיים עם זמיר ועם הרמטכ"ל דאז, הרצי הלוי, את הצורך בהגברת עצמאות הייצור של מערכות ושל חומרי גלם ורכיבים קריטיים הנדרשים לייצור. בדצמבר 2023 הנחה גלנט את זמיר לגבי קו הייצור של אמל"ח מסוים בארץ. נכון למועד סיום הביקורת, מאי 2025, הדבר טרם התגבש לכדי תוכנית פעולה מלאה ומתוקצבת.

אנגלמן מסכם: "מלחמת חרבות ברזל הבליטה ביתר שאת את הצורך של ישראל להגביר את עצמאות ייצור האמל"ח כחול-לבן ולצמצם את התלות במדינות זרות ובאינטרסים ובשיקולים בינלאומיים בכל הנוגע לאספקת אמל"ח ורכיבים וחומרי גלם הדרושים לייצורו. נוסף על כך, עצמאות הייצור צפויה לחזק את הכלכלה המקומית, לפתח את הידע והטכנולוגיה בארץ, להגביר את הגמישות המבצעית של צה"ל ואת היכולת להתאים את האמל"ח לצרכים המשתנים שלו, וכן להגביר את 'אורך הנשימה' של צה"ל בעת לחימה ממושכת.

"במהלך מלחמת חרבות ברזל עלו ליקויים בעלי משמעות מבצעית: נוכח מחסור במלאי אמל"ח מסוימים וביכולות לייצרם במהלך המלחמה, חלה פגיעה בקצב המבצעים שביצע צה"ל; חסרו אמצעים מסוימים, ובכך נשקף סיכון ללוחמים, וזאת נוכח אובדן יכולות הייצור של חומרי הגלם הנדרשים לייצור, נוכח אמברגו על רכישתם במהלך המלחמה ונוכח העדר יכולת ייצור מספקת לצורכי המלחמה".

משרד הביטחון: הדגמה לסכנת תקצוב חסר

משרד הביטחון אומר בתגובה: "מפרוץ המלחמה ועל בסיס לקחיה, ובפרט בשנה האחרונה, פועל המשרד לסגור פערים של שנים ומקדם תוכנית רחבת היקף להשגת עצמאות חימושית בהיקף של מיליארדי שקלים. עד כה הקים המשרד בשיתוף התעשיות הביטחוניות, תשתיות ייצור חדשות והרחיב קווי ייצור בכ-20 עולמות תוכן קריטיים. 

"המאמצים הרבים, כמו גם פעולות חירום שביצע משרד הביטחון בשנה האחרונה, הביאו להאצה דרמטית של מאות אחוזים בקצב הייצור, בין השאר באמצעות ניהול חומרי גלם קריטיים, פתרון צווארי בקבוק והכשרת כוח אדם ייעודי בתעשיות הביטחוניות. בימים אלה מקדם משרד הביטחון תכנית להאצת רכש כחול-לבן ועצמאות חימושית מקסימלית ברכיבים קריטיים כחלק מתוכנית בניין הכוח 'מגן ישראל' שאושרה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, בהיקף של 350 מיליארד שקל לעשור. במיוחד כעת, בשעה שצה"ל מצוי בלחימה מתמשכת, הממצאים ממחישים הלכה למעשה את הסכנות בתקצוב חסר שמסכן את היעד הלאומי להשגת עצמאות חימושית".