מרכז טאוב: שיעור הבעלות על דירות בישראל עלה ל-69%; זינוק בחברה הערבית
התפיסה הציבורית לפיה רכישת דירה בישראל הופכת למשימה בלתי אפשרית זוכה לזווית ראייה חדשה ומפתיעה. מחקר אורך חדש של מרכז טאוב, שבחן את דפוסי הדיור של אוכלוסייה קבועה לאורך העשור האחרון (2022-2013) על בסיס נתוני הלמ"ס, מציג מגמה ברורה: שיעור משקי הבית המתגוררים בדירה בבעלותם נמצא בעלייה עקבית, בעוד ששיעור השוכרים ואלו המתגוררים אצל קרובי משפחה הולך ויורד.
המחקר שנערך בידי פרופ' בנימין בנטל וד"ר לביב שאמי מתמקד בשלוש אופני דיור עיקריים: בעלות, שכירות, ומגורים בנכס של קרובי משפחה. על פי הממצאים, העלייה בשיעורי הבעלות מאפיינת את כלל האוכלוסייה, אך היא מושפעת באופן ניכר מרמת ההכנסה, הגיל וגודל משק הבית.
המהפכה הנדל"נית בחברה הערבית
הנתון המפתיע ביותר במחקר נוגע לחברה הערבית, שעוברת שינוי תרבותי וכלכלי עמוק בכל הקשור לשוק המגורים. תוך עשור בלבד, זינק שיעור הבעלות על דירות במגזר הערבי ב-19 אחוז: מ-60% בשנת 2013 (שיעור שהיה נמוך מזה של המגזר היהודי), ל-79% ב-2022 - נתון הגבוה ב-10% מהשיעור במגזר היהודי.
במקביל לכך, צנח שיעור המגורים בדירות השייכות לקרובי משפחה במגזר מ-18% ל-7% בלבד. החוקרים מסבירים כי מדובר במעבר ממודל מגורים חמולתי-מסורתי למודל עצמאי ומודרני של בעלות על נכס, המאפשר למשפחות למנף את הדירה לטובת השקעות בהון פיזי ואנושי. מעניין לציין כי בעוד שבמגזר היהודי קיים קשר חיובי בין הכנסה גבוהה לבעלות על דירה, במגזר הערבי שיעורי הבעלות דומים בכל רמות ההכנסה.
- שכרה דירה חדשה, החזירה אותה עם נזקים ובלי צבע - המשכיר תבע, מה קבע השופט?
- השוכרים לא שילמו ולא פינו את הדירה - איך זה נגמר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שבויים בסטטוס: שוק השכירות הופך לעני יותר
לצד השינויים ארוכי הטווח, המחקר חושף שמרנות וקשיחות רבה בשוק הדיור הישראלי ברמה השנתית, כאשר רוב מוחלט של משקי הבית נשארים באותו סטטוס מגורים משנה לשנה:
- בעלי דירות - כ-98% מבעלי הדירות שומרים על מעמדם גם בשנה העוקבת. 71% מאלו שעוברים דירה - רוכשים נכס אחר בבעלותם.
- שוכרי דירות - כ-92% מהשוכרים ממשיכים לשכור דירה גם בשנה שלאחר מכן. 69% מאלו שמחליטים לעבור דירה עוברים לנכס שכור אחר.
- מגורים אצל קרובים - כ-62% מאלו שגרים בדירת קרובי משפחה נשארים בה. עם זאת, אלו שמחליטים לעבור דירה יוצאים לרוב לעצמאות - 51% מהם עוברים לשכירות בשוק החופשי ורק 9% עוברים לדירת קרובים אחרת.
אפקט מחירי הדירות המאמירים - החוקרים מזהים עלייה מובהקת במשקלם של משקי הבית מהעשירונים הנמוכים והבינוניים בתוך שוק השכירות בשנים 2022-2021 בהשוואה לעבר, מה שמצביע על כך שזוגות צעירים ומעוטי יכולת נדחקים החוצה מחלום הרכישה. בנוסף, משקי בית של נפש אחת מציגים ייצוג יתר בולט בשוק השכירות, ששיעורו צמח מ-32% ל-38% לאורך העשור.
- זייף 1.5 מיליון דולר בביתו: תושב אשדוד הועמד לדין בחשד לזיוף כ-30,000 שטרות
- המשבר בענף התעופה: חילופי ההאשמות באוצר ובתחבורה יעלו לנוסעים ביוקר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תוכנית להצלת שער הדולר באמצעות משרד האוצר
ישראלים מחזיקים בדירה 15 שנה; איפה אנחנו מול העולם?
משך השהות הממוצע של משק בית ישראלי בדירה אחת עומד על כ-14.5 שנים (והחציון על 14.6 שנים). חוקרי מרכז טאוב מציינים כי מדובר באומדן חסר, שכן הנתון המלא מתועד רק כאשר משק הבית מדווח על מעבר בפועל.
בהשוואה בינלאומית, שוק הדיור הישראלי מזכיר מאוד את המודל האנגלו-סכסי:
- ישראל - שיעור בעלות של כ-71% ,דומה מאוד לממוצע ב-OECD.
- מדינות אנגלו-סכסיות - ארה"ב (66% בעלות, 12.3 שנות שהות ממוצעות בדירה), קנדה (70% בעלות) ובריטניה (68% בעלות, כ-10 שנות שהות באנגליה).
- אירופה הקלאסית - ישראל שונה לחלוטין ממדינות כמו גרמניה (55% מהתושבים גרים בשכירות, רק 41% בבעלות) או אוסטריה (47% בשכירות), שבהן קיים פיקוח הדוק וממשלתי על מחירי השכירות ארוכת הטווח, מה שמוריד את התמריץ לרכישת נכס.
מה אומרים המומחים?
פרופ' בנימין בנטל, חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות הכלכלה במרכז טאוב: "נראה שלמרות מחירי הדירות הגבוהים, משקי בית רבים עדיין מעדיפים להתאמץ ולרכוש דירה, ככל הנראה משום שבעלות מקנה תחושת ביטחון ויציבות כלכלית ואישית, בניגוד למדינות בהן יש פיקוח הדוק על השכירות. לאור זאת, חשוב שהממשלה תשקיע בתכנון מדיניות שתתמקד הן בהורדת מחירי הדירות והן בביסוס שוק יציב של שכירות ארוכת טווח".
ד"ר לביב שאמי, חוקר בכיר במרכז טאוב, מוסיף: "המחקר חושף שתי מגמות מקבילות. מצד אחד משקי הבית נוטים לשמר את אופנות הדיור שלהם לאורך זמן ומראים שמרנות. מנגד, בולט השינוי הדרמטי בחברה הערבית, שבה חל תהליך מואץ של רכישת דירות לצד ירידה חדה במגורים בדירות השייכות לקרובי משפחה. מדובר בשינוי מבני עמוק שמשנה את פני המגזר".
