שכירות היא צורת המגורים של כרבע ממשקי הבית בישראל, והיא נשענת על חוזה שמסדיר תקופה, תשלום, ביטחונות ואחריות לתיקונים. חוק השכירות ההוגן מגביל את הערבויות שמשכיר רשאי לדרוש ומחייב שהדירה תהיה ראויה למגורים, ומי שחורג מכך נחלש בעמדתו במחלוקת.
מי שמשכיר את דירתו היחידה וגר בשכירות יכול במסלול 10% לנכות את שכר הדירה ששילם, עד 90 אלף שקל בשנה. בדוגמה של 9,000 מול 7,000 שקל בחודש החיסכון מגיע ל-8,400 שקל בשנה
הכלל המקובל ממליץ להקדיש עד שליש מההכנסה לדיור, אבל שכירת דירה ב-6,000 שקל מחייבת הכנסה של 20 אלף שקל נטו כדי לעמוד בו. לפי נתוני הביטוח הלאומי, מחצית מהשכירים מרוויחים פחות מ-10,586 שקל ברוטו. מה עושה רווק שחי ממשכורת אחת, כמה נשאר לחד-הוריים שמגדלים
ילדים לבד, והאם גם בעלי הדירות מציבים בפני השוכרים רף הכנסה שקשה לעמוד בו?
הפוליטיקאים מבטיחים להוריד את מחירי הדירות בעשרות אחוזים, אבל ירידה חדה עלולה לפגוע בהכנסות המדינה, בקבלנים, בבנקים וברוכשים שכבר שילמו מחירים גבוהים. כל עוד המדינה תלויה בהכנסות משוק הדיור ולא מטפלת במחסור בקרקעות,
בבירוקרטיה ובתשתיות, קשה לראות שינוי אמיתי
הצמדת האופציה, סוג הערובה וסעיף היציאה המוקדמת קובעים כמה באמת עולה השכירות מעבר לצ'ק החודשי. חוק השכירות והשאילה מגביל חלק מהסעיפים, ואת השאר אפשר לשנות במשא ומתן לפני החתימה.
בית משפט השלום בירושלים חייב שוכר לפנות תחנת דלק בבירה, דחה תביעת השבה נגדית על סכום של 4.15 מיליון שקל, וגם חשף שמאחורי אחד מהצדדים המעורבים הסתתר כתב אישום על מהילת דלקים
כ-30% ממשקי הבית בישראל מתגוררים בשכירות, שוק שמגלגל כ-50 מיליארד שקל בשנה, אך רובו נשען על בעלי דירות פרטיים וחוזים קצרים. תוכנית חדשה של משרד הבינוי והשיכון מציעה גוף ממשלתי ייעודי, מאגר מידע ארצי, הרחבת השכירות המוסדית ושילוב דירות להשכרה בהתחדשות
עירונית