שכירות היא צורת המגורים של כרבע ממשקי הבית בישראל, והיא נשענת על חוזה שמסדיר תקופה, תשלום, ביטחונות ואחריות לתיקונים. חוק השכירות ההוגן מגביל את הערבויות שמשכיר רשאי לדרוש ומחייב שהדירה תהיה ראויה למגורים, ומי שחורג מכך נחלש בעמדתו במחלוקת.
עיריית ראשון לציון ניסתה להרים את מסך ההתאגדות ולחייב איש עסקים באופן אישי בחובות של שתי חברות שקרסו, אבל בית המשפט קבע: אין מספיק ראיות כדי להטיל עליו את החוב מכיסו
שכירות של 5,000 שקל היא 6,500 בפועל, ורכב שנקנה ב-80 אלף גובה 2,500 שקל בכל חודש. פירוק העלויות של גיל 21-25, מהפיקדון לבעל הדירה ועד החתונה, וארבעה תרחישים עם המספר שיוצא בסוף
חיסכון של 2,000 שקל בשכר הדירה מצטבר ל-24 אלף שקל בשנה, אבל תוספת של 20 דקות לכל כיוון יכולה להפוך לכ-15 שעות בחודש לאדם ולהוסיף כ-300 שקל רק על דלק; עבודה היברידית יכולה לשנות את החשבון, אך כשיש ילדים גם המרחק מהמסגרות נכנס למשוואה
הובלה של דירת 3 חדרים באותה עיר יכולה לעלות באזור המרכז כ-4,000 שקל עוד לפני טיפ, אבל זו רק ההתחלה: תיווך, חפיפה בין חוזים, אריזה ופריקה, ניקיון, צביעה, פירוק והרכבת רהיטים והשלמות לבית החדש יכולים להקפיץ את הסכום לעשרות אלפי שקלים; לכך מצטרפות לעיתים
בטוחות וערבויות שדורשות סכומים נוספים בתחילת החוזה
חברת אלומיניום שכרה מבנה מסחרי באשקלון לצורך הקמת בית מלאכה, גילתה שאין בו חיבור חשמל וביטלה את העסקה כמעט מיד. בית משפט השלום באשקלון דחה את תביעת המשכירה לגבות 108.6 אלף שקל וקבע כי היא ידעה, או לפחות היתה צריכה לדעת, שהנכס לא כשיר לשימוש
שוכר מודיע על מימוש 60 יום מראש ומשכיר 90 יום, פספוס המועד מחזיר את ההארכה למשא ומתן פתוח, והעלאה של 7% על דירה של 6,000 שקל מצטברת ליותר מ-15 אלף שקל בשנתיים
שוק השכירות בנוי מעסקה כספית וממערכת יחסים ארוכה. שוכר מעביר לבעל הבית לעיתים יותר מ-80 אלף שקל בשנה. בעל הבית נותן לשוכר שימוש בנכס ששווה מיליוני שקלים. כל צד מחזיק משהו שהצד השני צריך.