משאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוק
משאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוק

משאל צמוד בשווייץ על יצוא הנשק: 49% בעד, 46% נגד

התיקון יאפשר מכירה ל-36 מדינות שותפות גם אם הן בסכסוך, ויחליש את חובת האישור האוטומטית להעברה הלאה. היצוא ב-2025 הגיע ל-948 מיליון פרנק, וריינמטאל וג'נרל דיינמיקס מחזיקות מפעלים מרכזיים במדינה

גיא טל | (1)

בסקר האחרון על משאל העם בשווייץ תמכו בתיקון לחוק חומרי המלחמה 49% מהנשאלים, 46% התנגדו, ו-5% נותרו בלי החלטה. הפער צר, וההכרעה תיפול ב-29 בנובמבר. מאחורי המחלוקת הפוליטית עומדת שאלה עסקית: אם יצרניות הנשק במדינה יוכלו להמשיך למכור ל-36 מדינות שותפות גם כשהן מעורבות בסכסוך מזוין, ואם הרוכשים יידרשו בכל מקרה לקבל אישור מברן לפני שיעבירו את הציוד הלאה.

החוק הקיים חוסם יצוא למדינת יעד שנמצאת בסכסוך מזוין, ומחייב בדרך כלל הצהרה נגד העברה למדינה שלישית בלי הסכמת שווייץ. התיקון, שכבר אושר בפרלמנט ואז הוגש נגדו משאל עם, יאפשר מכירה למדינה שותפה גם במצב כזה, בתנאי שהמהלך מתיישב עם הנייטרליות ועם האינטרסים של מדיניות החוץ והביטחון. הממשלה תוכל גם לחרוג מקריטריוני האישור במקרים חריגים, כשזה נחוץ לשמירה על האינטרסים של שווייץ, ותוסיף לדרוש הצהרה נגד העברה הלאה כשיש לכך טעם מדיני, ביטחוני או של נייטרליות. ברשימת השותפות נמצאות מדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית, בריטניה, יפן, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד וארגנטינה. היצוא הישיר לאוקראינה יוסיף להיות אסור על פי דיני הנייטרליות, וגם העברה לשם דרך מדינה אחרת תישאר מחוץ לגבולות העמדה הרשמית. הממשלה והפרלמנט ממליצים לאשר את התיקון, בנימוק שאירופה, יעד ליותר מ-80% מהיצוא, עלולה להימצא בעצמה בסכסוך, ושבלי יכולת לספק שותפות בשעת משבר שווייץ תתקשה להישאר חלק משרשראות האספקה הבינלאומיות ולשמור על תעשיית ביטחון תחרותית.

ב-2025 יצאו משווייץ חומרי מלחמה ב-948.2 מיליון פרנק ל-64 מדינות, עלייה של כמעט 43% מול 664.7 מיליון פרנק בשנה שקדמה לה, אבל עדיין 0.21% בלבד מכלל יצוא הסחורות של המדינה. גרמניה קנתה ב-386.4 מיליון פרנק, כ-40.8% מההיקף, ארצות הברית ב-94.2 מיליון, ואחריהן הונגריה, איטליה ולוקסמבורג. אירופה לבדה קיבלה 86.1% מהמשלוחים, כ-43.2% היו תחמושת ומרכיביה, ו-23.7% כלי רכב משוריינים וחלקיהם. בקשות יצוא חדשות לארצות הברית, השוק השני בגודלו, מעוכבות כל עוד מדינת היעד מעורבת בסכסוך מזוין. התיקון נועד לתת לממשלה מרחב לאשר משלוחים שאינם נותנים יתרון צבאי בסכסוך כזה, למשל רכיבים שמיועדים למערכות עבור מדינות באירופה. את המסחר האחרון בניו יורק, שבו נבחנו גם מניות הביטחון מול נתוני המאקרו, אפשר לראות בסקירת וול סטריט.

חלק גדול מהיצוא כבר מגיע מחברות בינלאומיות שיש להן מפעלים בשווייץ. ריינמטאל הגרמנית מחזיקה את ריינמטאל אייר דיפנס בציריך, יצרנית מערכות הגנה אווירית שמובילה את רשימת היצוא, ואת RMW שווייץ, שמייצרת תחמושת בקליבר בינוני. להרחבה: ריינמטאל צונחת בכ-15% אחרי הנמכת תחזית בפעם השניה - וגוררת איתה את אלביט והמניות הישראליות. ג'נרל דיינמיקס האמריקאית מחזיקה את מוואג בקרויצלינגן, יצרנית נגמ"שי הפיראניה, אחת משתי היצואניות הגדולות בענף. רואג, שבבעלות המדינה, מספקת ציוד ותחזוקה לצבא השווייצרי, ומכרה בעבר את פעילות התחמושת הקלה. לצדן פועלים כ-140 יצרני מערכות ותת-מערכות, וכ-3,000 קבלני משנה. בנתונים ממשלתיים על 2019 נמנו כ-10,000 משרות ישירות בענף, מחציתן בייצור נשק ומחציתן במוצרים לשימוש כפול, וכ-16,000 משרות כולל ההשפעה העקיפה, בערך 0.40% מהתעסוקה בשווייץ. בחלק מהקנטונים המשקל המקומי גבוה יותר. להרחבה: צבר של 80 מיליארד אירו ומניה שאיבדה חצי מהשיא: מה קורה בריינמטאל.

בסקר, 63% מהנשאלים השתכנעו מהטענה שהתיקון נחוץ לתחרותיות ולשמירה על מקומות עבודה, ו-72% מהצורך בתעשיית ביטחון עצמית לנייטרליות חמושה. בצד השני, 66% השתכנעו מהחשש שנשק שווייצרי יגיע ביתר קלות למדינות לוחמות או למדינות שפוגעות בזכויות אדם, ו-58% מהאפשרות לאבד שליטה על העברה הלאה. העלייה בהיקף נותנת למתנגדים טיעון שהכללים הקיימים כבר מאפשרים מכירות גדולות. התומכים מצביעים על שחיקה באמון של שותפות אירופיות, שהתקשו לקבל אישור להעביר ציוד שנרכש בשווייץ, ועל חשש שהזמנות עתידיות ייצאו למדינות עם כללי יצוא גמישים יותר. עד ההצבעה יישאר הפער בסקר צר, והשוק המקומי קטן מכדי לקיים לבדו את קווי הייצור האלה.

הוספת תגובה
1 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שוויצרים משוגעים (ל"ת)
    אנונימי 18/11/2026 08:29
    הגב לתגובה זו