
המדינה לא השיבה לבג"ץ מאז אפריל - וחויבה בהוצאות בעיצומו של ההליך
בג"ץ הורה להשיב לפני שבעה חודשים לעתירות בנוגע להפגנות ותפילות בזמן מלחמה - אך קיבל רק בקשות דחייה. הדיון נדחה שוב, אך הפעם המדינה תשלם לעותרים 5,000 שקל
בצעד יוצא דופן, בית המשפט העליון מחייב את המדינה בהוצאות בסך 5,000 שקל בעיצומה של עתירה לבג"ץ - בשל גרירת רגליים ואי מתן תשובה במשך שבעה חודשים. מדובר בשתי עתירות שהוגשו במהלך "שאגת הארי" נגד המגבלות שהוטלו על הפגנות ותפילות. המשיבים הם מפכ"ל המשטרה, מפקד פיקוד העורף, היועצת המשפטית לממשלה והקרן למורשת הכותל המערבי. ההוצאות יחולקו בין העותרים בשתי העתירות.
את העתירה בנושא ההפגנות הגישו איתמר גרינברג והאגודה לזכויות האזרח, ואת העתירה בנושא התפילות - חברת אמת ליעקב וישראל גפנר. הנשיא יצחק עמית והשופטים יחיאל כשר ורות רונן אומרים: "עניינם של ההליכים שבכותרת באיזון שבין הוראות ההתגוננות של פיקוד העורף וצורכי הביטחון ובין זכויות אדם, ובהן חופש הדת והפולחן וחופש הביטוי, ובקביעת מדיניות התגוננות בשעת חירום שתשקף איזון זה כראוי.
"בירורם של ההליכים החל בחודש אפריל 2026 , במהלך מבצע 'שאגת הארי'. חרף העובדה שצו על תנאי בעתירות ניתן עוד בחודש אפריל, עד כה - בחלוף שבעה חודשים מהמועד המקורי שנקבע לכך - לא הוגשו תצהירי תשובה מטעם המשיבים, וחלף זאת הוגשו בקשות ארכה שנומקו, בעיקרם של דברים, בצורך בקידום 'תהליך מבצעי של פיקוד העורף לבחינת אזורים מרכזיים בעלי מיגון תקני'.
"דיון בהתנגדות קבוע בשלב זה ליום 22.11.2026, ואתמול הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון ומועד הגשת תצהירי התשובה. לבקשה צורף כנספח מסמך 'תהליך מבצעי לאיתור מתחמים ממוגנים לקיום התקהלויות בעת חירום - עקרונות הבחינה ועיקרי הממצאים' מיום 4.11.2026 , החתום על ידי אלוף פיקוד העורף. עוד צוין בבקשה כי עם העברת מסמך התהליך המבצעי לייעוץ המשפטי לממשלה החלה הבחינה המשפטית של עבודת המטה בנושא ואולם למשיבים 'נדרש פרק זמן נוסף לליבון הסוגיות המורכבות העומדות על הפרק, וזאת אף בשים לב לחשיבותן'. בהתאם, ולצורך השלמת הבחינה המשפטית של הסוגייה, התבקשה ארכה של 21 ימים נוספים".
הדיון נדחה לחודש ינואר
בג"ץ דחה את הדיון לחודש ינואר ואת המועד להגשת תצהירי התשובה - לתחילת דצמבר. השופטים הוסיפו, כי המסמך העדכני אינו נותן מענה לשאלות המשפטיות המורכבות שעל הפרק, ולכן הורו להתייחס בתצהירי התשובה גם לשאלות הבאות: "1) מהו מקור הסמכות שמכוחו נקבעת מדיניות ההתגוננות בשעת חירום, ומהי לשיטת המשיבים פרשנותו הראויה של מקור הסמכות בראי הזכויות שעלולות להיפגע מהפעלתו.
"2) מיהו לשיטת המשיבים הגורם שאמון על ביצוע איזון בין זכויות הפרט ובין צרכי ההגנה על שלום הציבור, זאת הן ביחס לקביעת מדיניות כללית הן ביחס למתן החלטה בנוגע לאירוע פרטני. 3) האם ממשלת ישראל נדרשה לסעיף 9ד(א)(2) לחוק ההתגוננות האזרחית או להפעלתו במסגרת מבצע 'שאגת הארי' (ובאילו נסיבות).
"4) ממסמך התהליך המבצעי משתמעת עמדה שלפיה מדיניות ההתגוננות נקבעת באופן אחיד, ללא הבחנה בין סוגי פעילויות. כעולה מן המסמך, פעילויות כאמור יתאפשרו רק מקום שבו ניתן לעמוד ב'רף הגנה הכרחי'. כיצד מתיישבת עמדה זו עם מדיניות ההתגוננות שנקבעה ויושמה בעבר (לדוגמה בכל הנוגע להחרגות במדיניות או לנסיעה בכבישי ישראל) ומהי, לשיטת המשיבים, פרשנותו הראויה של סעיף זה".