ירידות בבורסה
צילום: דאלי אי
שפת השוק

עמדת המתנה: הבנקים מאבדים גובה, אנבידיה בלי הואנג, סטיית התקן נמוכה - מה עושים?

המדד המוביל ירד מתחת ל-4,000 נקודות, וסטיית התקן נרגעה ל-17%. למה הבנקים וחברות הביטוח עלולים לאכזב בדוחות, מה שמעתי בשיחת הוועידה של נקסט ויז'ן, ולמה השבוע אני מעדיף לקנות תנודתיות
אמיר בן יהודה |

יש תקופות שבהן השוק מחפש סיבה לעלות, ויש תקופות שבהן הוא מחפש סיבה לרדת. השבוע נדמה היה שהשוק בישראל מחפש בעיקר מישהו שיגיד לו מה הולך לקרות.

שבוע תנודתי עבר על הבורסה בתל אביב. מדד ת"א 35 פתח את השבוע שעבר באזור 4,100 נקודות וסיים אותו נמוך יותר, סביב 4,040 נקודות וכעת הוא מתחת ל-4,000 נקודות. אבל הסיפור האמיתי של הוא לא הירידה במדד, אלא בעיקר הדרך שבה השוק הגיע לשם.

עצבנות, חוסר החלטיות, תנועות חדות לשני הכיוונים, ובעיקר המתנה.

סטיית התקן הגלומה באופציות, שעמדה בתחילת השבוע באזור 20%, ירדה בהדרגה וסיימה את השבוע סביב 17%. לכאורה השוק נרגע. בפועל, אני ממש לא בטוח שזה המצב.

השוק הישראלי מפחד מאי-ודאות פוליטית הרבה יותר משהוא מפחד מאי-ודאות כלכלית. המשקיעים רוצים לדעת מי ינהל את המדינה, מי יהיו השותפים שלו ומה תהיה המדיניות הכלכלית. עד שזה יקרה, השוק ימשיך ככל הנראה להתנהל בעצבנות, וכל כותרת פוליטית עלולה לשלוח אותו בחדות לאחד הכיוונים.

להערכתי, גדי אייזנקוט יצליח בסופו של דבר להרכיב ממשלה. אם זה אכן יקרה, אני מעריך שהתגובה הראשונית של השוק תהיה חיובית, ואולי אפילו חדה. לא בהכרח משום שהממשלה החדשה תהיה טובה יותר לכלכלה, אלא משום שסוף סוף תהיה לשוק תשובה.

ושוק ההון, כידוע, אוהב ודאות. לפעמים אפילו יותר משהוא אוהב חדשות טובות.

הבנקים מתחילים לאבד גובה

אחד הסיפורים המרכזיים של השבוע הגיע דווקא מהמקום שהתרגלנו לראות בו את מנוע הצמיחה של הבורסה המקומית: מניות הבנקים.

הדוח של הבנק הבינלאומי היה פושר, בלשון המעטה. הרווחיות נשחקה, התשואה על ההון ירדה, והמשקיעים מיהרו להסיק שאולי מדובר בסנונית ראשונה לקראת הדוחות של שאר הבנקים.

וכאן בדיוק נמצאת, בעיניי, הנקודה החשובה.

הבעיה של הבנקים אינה שהם מפסיקים להרוויח. רחוק מכך. הם עדיין מייצרים רווחים משמעותיים, תיקי האשראי ממשיכים לצמוח והמערכת הבנקאית בישראל נשארת חזקה.

הבעיה מתחילה כשהרווחים עדיין גבוהים, אבל התשואה על ההון כבר אינה מה שהמשקיעים התרגלו לקבל.

הבינלאומי הציג ברבעון השלישי רווח של 508 מיליון שקל, ירידה של כ-13% לעומת הרבעון המקביל, ותשואה על ההון של 13.8%, לעומת 16.2% שנה קודם לכן. בנטרול היטל המס על הבנקים, התשואה עמדה על 15.3%. אלה עדיין מספרים מכובדים, אבל שוק ההון לא מתמחר רק את מה שהיה. הוא מתמחר בעיקר את מה שהוא חושב שיקרה בהמשך.

בשבוע שעבר התווספה לכך גם הערכה של מעלות לגבי שחיקה אפשרית בתשואה על ההון של מזרחי טפחות. מבחינת המשקיעים, כל איתות נוסף להיחלשות הרווחיות מגביר את החשש שהמגמה רחבה יותר מבנק בודד.

אני מעריך שבטווח הקצר הבנקים ימשיכו לסבול מלחץ מכירות. לא מפני שהם הפכו פתאום לחברות לא טובות, אלא משום שמשקיעים עשויים להעדיף להעביר כסף לסקטורים שבהם הם רואים פוטנציאל גבוה יותר לשיפור ברווחיות.

הבנקים היו במשך שנים הקטר של המשק הישראלי ושל הבורסה המקומית. כשהקטר הזה מתחיל להאט, כדאי לשים לב למה שקורה בקרונות שמאחוריו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חברות הביטוח הבאות בתור?

אם הבנקים מתחילים להראות סימנים של שחיקה ברווחיות, אני חושב שצריך להפנות מבט גם אל חברות הביטוח.

השבוע נחשפנו לנתונים שמצביעים על התמתנות ברווחיות בענף ביטוח הרכב לעומת הרבעון הקודם. זה אולי נשמע כמו נתון נקודתי, אבל מבחינתי הוא מחייב בדיקה מעמיקה יותר.

חברות הביטוח נהנו בתקופה האחרונה משילוב של שוקי הון חזקים, הכנסות מהשקעות ושיפור בחלק מתחומי הפעילות הביטוחית. השאלה היא כמה מהתנאים האלה ימשיכו לתמוך ברווחיות גם ברבעונים הבאים.

בדוחות הקרובים אבחן בעיקר את התשואה על ההון, את הרווחיות החיתומית ואת התרומה של שוק ההון לתוצאות.

להערכתי, גם כאן אנחנו עלולים לראות לחץ מכירות אחרי פרסום הדוחות, בעיקר אם יתברר שהרווחיות שהמשקיעים התרגלו אליה מתחילה להתמתן.

חשוב לי להדגיש: אני לא טוען שחברות הביטוח נמצאות במשבר. אני טוען שהציפיות מהן גבוהות, וכשהציפיות גבוהות, גם דוח סביר עלול להתקבל באכזבה.

אנבידיה: כשהסיכון מגיע דווקא מלמעלה

אם בישראל השוק התמודד השבוע עם אי-ודאות פוליטית, בארצות הברית הוא קיבל תזכורת לכך שגם בחברות הגדולות בעולם הסיכון לא תמיד מגיע מהמאזן.

הדיווחים על עזיבתו של ג'נסן הואנג את תפקיד מנכ"ל אנבידיה טלטלו את המשקיעים. האיש שהפך את אנבידיה לאחת החברות החשובות בעולם עזב את תפקידו בצל פרשה אישית ודיווחים על חששות בנוגע לממשל התאגידי. סמנכ"לית הכספים, קולט קרס, מונתה למנכ"לית זמנית.

המניה הגיבה בעצבנות רבה: ביום חמישי, בפתיחת המסחר, היא ירדה לאזור 146 דולר, התאוששה בהמשך וסיימה את השבוע באזור 160 דולר.

אבל מבחינתי, הסיפור כאן גדול בהרבה מההתנהלות האישית של הואנג.

אנבידיה היא חברה שבמשך שנים זוהתה כמעט לחלוטין עם אדם אחד. החזון, הטכנולוגיה, התרבות הארגונית והאמון של המשקיעים נקשרו במידה רבה בדמותו.

ועכשיו השוק צריך לתמחר משהו שהוא לא רגיל לתמחר באנבידיה: את החברה בלי האיש שהוביל אותה.

ביום שלישי הקרוב, אחרי המסחר, אנבידיה צפויה לפרסם את הדוחות הכספיים שלה. אלה יהיו דוחות מעניינים במיוחד, כי לצד השאלות הרגילות על צמיחה, ביקוש לשבבים ושולי רווח, תרחף מעליהם גם שאלת היום שאחרי הואנג.

להערכתי, אם החברה תמשיך להציג את החוזקות שהתרגלנו לראות ממנה, המשקיעים יחזרו בהדרגה להתמקד בפעילות העסקית. אבל אם לאי-הוודאות הניהולית תתווסף גם אכזבה בתוצאות או בתחזיות, התגובה עלולה להיות חריפה.

הדבר החשוב ביותר יהיה להבחין בין משבר ניהולי לבין פגיעה אמיתית בעסק.

נקסט ויז'ן: לפעמים שיחת ועידה שווה יותר מהדוח

אחת המניות שאני ממשיך לעקוב אחריהן באדיקות היא נקסט ויז'ן.

החברה פרסמה השבוע תוצאות מרשימות, לצד ירידה בצבר ההזמנות, נתון שבאופן טבעי עורר שאלות אצל המשקיעים.

אבל בעיניי, האירוע החשוב באמת הגיע דווקא אחרי פרסום המספרים.

שיחת הוועידה.

הקשבתי לשיחה, ואני חייב לומר שזו הייתה אחת משיחות הוועידה הטובות ששמעתי בתקופה האחרונה.

בלי מניירות, בלי ניסיונות לייפות את המציאות ובלי התחמקויות מיותרות. הנהלה שמכירה היטב את השוק שבו היא פועלת, מבינה את האתגרים, ובעיקר יודעת להסביר למשקיעים לאן היא רוצה לקחת את החברה.

יש משהו שאני מאוד מעריך בהנהלות שיודעות לדבר עם שוק ההון בגובה העיניים: לא למכור חלומות, אלא להסביר את העסק.

וזה בדיוק הרושם שקיבלתי מנקסט ויז'ן.

ערב פרסום הדוחות נסחרה המניה במכפיל רווח של כ-16, רמה שנראתה לי נמוכה יחסית לקצב הצמיחה של החברה ולהיסטוריית התמחור שלה.

השוק כנראה חשב באופן דומה.

בתוך שלושה ימי מסחר זינקה המניה בכמעט 20%, והמשקיעים נתנו ביטוי מחודש לאמון שלהם בחברה ובהנהלה.

אני ממשיך להחזיק בדעה החיובית שלי על נקסט ויז'ן, ועדיין רואה בה חברה בעלת פוטנציאל משמעותי לטווח הארוך.

עם זאת, אחרי מהלך עליות כזה, התמחור כבר פחות נוח משהיה ערב הדוחות, והירידה בצבר ההזמנות היא נתון שצריך להמשיך לעקוב אחריו.

מבחינתי נקסט ויז'ן היא עדיין קנייה, גם אם אחרי העלייה האחרונה הייתי מעדיף לנצל ימי חולשה ולא לרדוף אחרי המניה בכל מחיר.

ה-VIX והפוזיציה מהשבוע שעבר

בטור הקודם הצגתי פוזיציה על UVXY, ולא מעט קוראים מיהרו לטעון שמדובר במהלך מסוכן, ושאולי מוטב היה שלא אציג אותו.

אני דווקא חושב שהדיון הזה חשוב.

בשוק הנגזרים יש הבדל עצום בין פוזיציה שהסיכון שלה מוגדר מראש לבין פוזיציה שבה ההפסד הפוטנציאלי אינו מוגבל.

בקניית אופציה, למשל, ההפסד המרבי מוגבל לפרמיה ששולמה, בהנחה שמדובר בקנייה בלבד, בלי התחייבויות נוספות. זה לא אומר שהפוזיציה אינה מסוכנת. בהחלט אפשר להפסיד את מלוא הפרמיה, אבל אפשר לדעת מראש כמה כסף מוכנים לסכן.

במקרה שלנו, הפוזיציה שהוצגה בטור הקודם הניבה רווח של כ-25%, על רקע ירידה של מדד ה-VIX מאזור 28-29 נקודות לאזור 20.

מבחינתי, זו בדיוק המהות של ניהול סיכונים: לא להימנע מכל פוזיציה תנודתית, אלא להבין מראש מה הסיכון, מה פוטנציאל הרווח ומה צריך לקרות כדי שהתרחיש יתממש.

כי בשוק ההון, לפעמים הסיכון הגדול ביותר הוא דווקא להיכנס לעסקה בלי להבין אותה.

הפוזיציות המעניינות שלי לשבוע הקרוב

השבוע אני רואה שני רעיונות מעניינים, שמבוססים על שני תרחישים שונים.

הראשון מגיע מסקטור הפיננסים.

בעקבות הדוח הפושר של הבינלאומי, אני מעריך שגם שאר הבנקים עלולים להציג שחיקה ברווחיות, ואולי אף לאכזב את המשקיעים ביחס לציפיות.

לכן הייתי בוחן פוזיציית שורט על מדד הבנקים, לצד שורט על מדד הביטוח.

לצורך המעקב: בסיום המסחר ביום שישי עמד מדד הבנקים על 8,561 נקודות, ומדד הביטוח על 10,562 נקודות. אלה יהיו רמות הייחוס שלי לבחינת הרעיון בשבוע הקרוב.

חשוב להבין: אני לא בהכרח צופה קריסה בסקטור הפיננסים. אני פשוט חושב שבטווח הקצר, יחס הסיכוי-סיכון בפוזיציה דובית עשוי להיות מעניין יותר מהחזקה במדדים האלה.

כמובן, בשורט יש משמעות גדולה לניהול הסיכון, כי בניגוד לקניית אופציה, ההפסד הפוטנציאלי בשורט ישיר אינו מוגבל.

הרעיון השני, ואולי המעניין יותר מבחינתי, מגיע משוק הנגזרים.

סטיית התקן הגלומה סיימה את השבוע באזור 17%. בעיניי זו רמה נמוכה יחסית לתנודתיות שעשויה להתפתח בשוק בשבוע הקרוב.

מצד אחד, אנחנו נכנסים לשבוע שעשוי להביא איתו התפתחויות משמעותיות בהרכבת הממשלה.

מצד שני, ביום שלישי אחרי המסחר נקבל את הדוחות של אנבידיה, שעשויים להשפיע גם על מניות השבבים המקומיות, ובהן נובה, קמטק וטאואר.

השילוב הזה יוצר בעיניי קרקע מעניינת לבחינת פוזיציה של קניית גמא.

השבוע אני נוטה להעדיף גמא חיובית על פני מכירת סטייה, כי אני מעריך שהתנודתיות בפועל עשויה להיות גבוהה מזו שמתומחרת כרגע באופציות.

כמובן, קניית גמא אינה ארוחת חינם. השעון עובד נגד הקונה, ערך הזמן (התטא) נשחק מדי יום, וגם עלויות הגידור עלולות לפגוע בתוצאה. כדי שהפוזיציה תהיה רווחית, נצטרך תנועה מספקת בנכס הבסיס, ולא רק כותרות שייצרו רעש.

ובכל זאת, כשאני מסתכל על רמת הסטייה הנוכחית ועל האירועים שמחכים לנו השבוע, אני מעדיף להיות בצד שקונה תנודתיות ולא בצד שמוכר אותה.

השוק בצומת

השוק הישראלי נמצא כרגע בצומת מעניין.

מצד אחד, אפשרות להתבהרות פוליטית שתיתן למשקיעים סיבה לחזור ולקנות. מצד שני, סימנים ראשונים לשחיקה ברווחיות של הסקטור הפיננסי, שהיה אחד ממנועי העליות המשמעותיים בבורסה.

ובין לבין: אנבידיה, דוחות כספיים, תנודתיות ושוק נגזרים שנראה לי רגוע יותר משהוא צריך להיות.

אני לא יודע לאיזה כיוון השוק יבחר ללכת השבוע. יש לי הערכות, יש לי העדפות ויש לי פוזיציות שלדעתי כדאי לבחון.

אבל דבר אחד אני כן יודע.

השוק נמצא בעמדת המתנה, וכשההמתנה תסתיים, אני מעריך שהתנועה תהיה חדה.



גילוי נאות: אמיר בן יהודה הוא משקיע וסוחר בשוק ההון המקומי במשך עשרות שנים. הטור משקף את דעתו האישית. אין לראות בטור המלצה לקניה או למכירה של מכשיר פיננסי כזה או אחר. הכותב עלול להחזיק בניירות המוזכרים לעיל לכיוונים שונים בהם ובנכסים אחרים.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה