דוכן עיתונים ומגזינים בבודפשט (צילום: zoetnet, ויקישיתוף)
דוכן עיתונים ומגזינים בבודפשט (צילום: zoetnet, ויקישיתוף)

התוכן חוזר להיות המלך: מי שמחזיק מידע אמין גובה כסף מחברות ה-AI

ככל שהמודלים דומים יותר זה לזה, מאגרי תוכן בלעדיים הופכים לנכס: הסכמי רישוי בעשרות מיליוני דולרים בשנה, פשרה של 1.5 מיליארד דולר עם סופרים, ומחיר כבד למי שהתוכן שלו קל להחלפה

אדיר בן עמי |

במשך כמה שנים נמדד המרוץ בבינה המלאכותית בגודל המודלים ובכמות השבבים. ככל שהמודלים של OpenAI, אנתרופיק, גוגל ומטא מתקרבים זה לזה ביכולות, ומחיר השימוש בהם יורד, מתחזקת גישה אחרת: הנכס שקשה להעתיק הוא התוכן. מאגר מידע אמין, מעודכן ובלעדי, שמודל יכול להישען עליו כדי לתת תשובה נכונה, שווה כסף, וחברות ה-AI כבר משלמות עליו סכומים של עשרות מיליוני דולרים בשנה.

המספרים מתחילים להצטבר. ניוז קורפ חתמה ב-2024 עם OpenAI על הסכם שהוערך ביותר מ-250 מיליון דולר לחמש שנים, ובמרץ הוסיפה הסכם עם מטא בהיקף של עד 50 מיליון דולר בשנה, לשלוש שנים לפחות, שכולל גם את הארכיון שלה. גוגל משלמת לרדיט כ-60 מיליון דולר בשנה על גישה לדיונים באתר, ואמזון משלמת לניו יורק טיימס, לפי הערכות, 20 עד 25 מיליון דולר בשנה. אנתרופיק, שנמנעה עד כה מעסקאות עם אתרי חדשות, חתמה לאחרונה על הסכם רישוי בתשלום עם סוכנות AP. גם קרן ויקימדיה, שמתבססת על תרומות, החליטה לגבות כסף מחברות הטכנולוגיה על גישה מסודרת לתוכן. להרחבה: ויקיפדיה חתמה על הסכמי רישוי תוכן עם מיקרוסופט, מטא ואמזון לאימון AI

לצד הגזר יש גם מקל. אנתרופיק הסכימה לשלם 1.5 מיליארד דולר לסופרים ולהוצאות ספרים, כ-3,000 דולר לכל ספר, בפשרה על שימוש בספרים שהורדו מאתרים פיראטיים לאימון המודלים, ובית המשפט אישר אותה ביולי. התביעה של הניו יורק טיימס נגד OpenAI ומיקרוסופט, שהוגשה בסוף 2023, נמצאת בשלב הבקשות להכרעה מקדמית, ואם תגיע למשפט הוא צפוי להתקיים ב-2027. באוקטובר תבעה רשת USA Today את OpenAI ודרשה יותר מ-250 מיליון דולר, וקבוצת מו"לים קנדיים תבעה את אנתרופיק. כל פסיקה לטובת בעלי הזכויות עשויה לייקר את הרישוי בשולחן המשא ומתן.

תומסון רויטרס ממחישה איך החברות מנסות להפוך את התוכן להכנסה משני כיוונים. מצד אחד, היא משלבת AI במוצרים המקצועיים שלה, כמו מאגר המשפט Westlaw, שמתוחזק בידי יותר מ-1,300 עורכים משפטיים. מוצרים עם יכולות AI מהווים כבר 34% מהיקף החוזים השנתי שלה, לעומת 24% שנה קודם. מצד שני, סוכנות הידיעות רויטרס מוכרת רישיונות שימוש לחברות AI: ברבעון השלישי הכניסו העסקאות האלה כ-19 מיליון דולר והעלו את הצמיחה האורגנית של הסוכנות ל-12%, לעומת 7% בלעדיהן. ועדיין, השוק ספקן. המניה נסחרת סביב 108 דולר, ירידה של כ-46% מאז אוגוסט 2025, כשהחשש שה-AI יחליף ספקי מידע ותוכנה פגע בכל הענף.

הגישה הזו מחייבת הבחנה בין סוגי תוכן. גטי אימג'ס זינקה ב-90% ביוני, אחרי שחתמה עם OpenAI על שילוב המאגרים שלה ב-ChatGPT, אבל באוקטובר הודיעה על כוונה להיכנס להליך הגנה מפני נושים, בין היתר משום שכלי AI מייצרים כיום חלופה לצילומי אווירה כלליים. תוכן שאפשר לשחזר בלחיצת כפתור מאבד מערכו, ואילו צילום חדשותי, פסיקה משפטית או נתון פיננסי מאומת שומרים עליו. להרחבה: גטי אימג'ס מזנקת ב-90%: ההסכם עם OpenAI משנה את סיפור ה-AI של החברה

רדיט מראה את הצד השני של אותו מטבע. האתר החליט לחייב את רוב הגולשים להתחבר, בין היתר כדי להקשות על איסוף אוטומטי של התוכן, והמניה איבדה 29% ביום אחד, על רקע ירידה בתנועה שמגיעה מגוגל וחשש מירידה במספר המשתמשים היומיים. מנגד, המשתמשים המחוברים ומשתמשי האפליקציה, שאחראים ליותר מ-80% מהמונטיזציה, ממשיכים לגדול.

גם אופי התשלום משתנה. ההסכמים הראשונים התמקדו בעיקר בזכות לאמן מודלים על הארכיון. החדשים משלמים יותר על הצגה ושימוש בזמן אמת, כשהעוזר מצטט כתבה טרייה או מסכם אותה, וזה הופך את התוכן להכנסה חוזרת. גוגל הרחיבה באוקטובר תוכנית פיילוט בתשלום שכוללת יותר מ-400 כלי תקשורת, ויאהו הפכה לרוכשת הראשונה של מודל רישוי קולקטיבי, שבו גם אתרים קטנים מקבלים תשלום לפי השימוש בתוכן שלהם. עם זאת, את רוב הסכומים החברות שומרות לעצמן, וההסכמים מוגבלים בזמן ופתוחים גם למתחרים.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה