דונלד טראמפ ובנימין נתניהו (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

האוצר הודה שהופתע מסוף הסיוע האמריקאי, ובינתיים מחכות התחייבויות רכש של 31 מיליארד דולר

בדיון בוועדת הכספים התברר שמערכת הביטחון התחייבה לרכש בארה"ב גם על חשבון הסכם הסיוע הבא, שטרם נחתם; אובדן הסיוע שקול לכחצי אחוז תוצר בשנה, בערך כמו העלאת מע"מ ב-1.5 נקודות אחוז

אדיר בן עמי |

כ-12 מיליארד שקל בשנה. זה בערך הסכום שהממשלה תצטרך לגייס ממקורות אחרים אם הסיוע הביטחוני האמריקאי ייעצר לפני הזמן. נציגי אגף התקציבים הציגו בוועדת הכספים הזמנית של הכנסת חשבון פשוט: 3.8 מיליארד דולר בשנה הם כחצי אחוז מהתוצר, סדר גודל שמקביל להעלאת מע"מ בכ-1.5 נקודות אחוז. המימון עשוי להגיע גם מקיצוץ, ממסים אחרים או מהגדלת החוב, וכנראה יהיה שילוב ביניהם, אבל ההשוואה ממחישה עד כמה הכסף הזה משמעותי למשק.

הסיפור הגדול יותר נמצא בהתחייבויות שכבר נחתמו. מערכת הביטחון התחייבה לרכש בארה"ב בהיקף כולל של כ-31 מיליארד דולר שנשען על כספי סיוע. כ-7.6 מיליארד דולר מתוכם הם יתרת ההסכם הנוכחי, שתוקפו עד סוף 2028, וכמעט כולה כבר מחויבת לעסקאות שנחתמו. עוד כ-24 מיליארד דולר הם חוזי רכש ארוכי טווח שאמורים להיות ממומנים מהסכם הסיוע הבא, החל מ-2029. ההסכם הזה נמצא עדיין בשלב של עבודת מטה בהובלת משרד הביטחון, ואיש טרם חתם עליו. כלומר, ישראל התנהלה כאילו הכסף לעשור הבא כבר בכיס, ואם הוא ייעצר היא תצטרך לשלם על ההזמנות בעצמה, ובדולרים.

באוצר הודו שגם הם למדו על המהלך מההודעה של טראמפ על סיום הסיוע, בלי עבודת מטה מוקדמת. השאלה אם הסיוע ייעצר בסוף השנה או בתום ההסכם הנוכחי עדיין פתוחה, ובלשכת ראש הממשלה הבהירו בימים האחרונים שההפסקה תהיה הדרגתית.

הפער הזה מצטרף לתקציב ביטחון שכבר גדל מאוד. ערב המלחמה עמדו הוצאות הביטחון על כ-4.5% מהתוצר, וב-2026 הן מגיעות לכ-8%, כ-161 מיליארד שקל. משרד הביטחון דורש תוספת של כ-25 מיליארד שקל, ובמקביל יחס החוב לתוצר עלה מ-60% לכ-69%, והגירעון הממוצע בשנות המלחמה הגיע לכ-5.1% מהתוצר. החוב הגבוה מייקר גם את תשלומי הריבית של המדינה, ובאוצר מזכירים שבשנים האחרונות כבר הועלה נטל המס כדי לממן את הביטחון.

האפשרויות שהוצגו בוועדה מוכרות: הפחתה בהוצאות הביטחון, העלאת מסים, קיצוץ במשרדים האזרחיים או הגדלת החוב. ההחלטה על התמהיל תיפול על הממשלה הנכנסת, כשתבנה את תקציב 2027, וכל אחת מהדרכים תגיע בסוף לציבור, דרך המסים, השירותים או החוב. להרחבה: כמה תשלם כל משפחה על עצירת הסיוע הביטחוני מארה"ב

חברי הוועדה חלוקים. חלקם רואים בצמצום התלות בסיוע מהלך נכון בטווח הארוך, בין השאר משום שההסכם מחייב לרכוש בארה"ב, ובלעדיו ייתכן שאפשר יהיה להשיג תנאים ומחירים טובים יותר במקומות אחרים. אחרים מבקרים את הדרך שבה התקבלה ההחלטה, ושואלים מי יממן את הפער.

הסכם הסיוע הנוכחי, שנחתם בתקופת ממשל אובמה, מעניק לישראל 38 מיליארד דולר לעשור שבין 2019 ל-2028. כ-3.3 מיליארד דולר בשנה מיועדים לרכש ביטחוני, ועוד כחצי מיליארד דולר לתוכניות הגנה מפני טילים, שמפותחות במשותף עם ארה"ב. ההסכם צמצם בהדרגה את האפשרות להמיר חלק מהכסף לרכש מהתעשייה המקומית, כך שכמעט כל הסכום מוצא בארה"ב. מכאן גם רגישות לשער החליפין: כשהדולר מתחזק מול השקל, כמו בשבועות האחרונים, החלופה המקומית לכל דולר של סיוע מתייקרת. בשער של כ-3.24 שקל לדולר, הסיוע השנתי שווה כ-12.3 מיליארד שקל.

ברקע, המשק ממשיך לצמוח, והתוצר צמח ב-8% ברבעון השלישי, קצב שמגדיל את הכנסות המדינה ממסים. הדיון בדרישת התוספת של משרד הביטחון צפוי להמשיך בוועדה בימים הקרובים, והוא יכריע כמה מהפער יגיע מהביטחון עצמו וכמה מכיס הציבור.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה