
הפרקליטות עתרה לבג"ץ נגד שופטי נתניהו בנוגע לעדות מנדלבליט
השופטים קבעו שמנדלבליט - ויתר עדי התביעה שמזמנת ההגנה - ייחקרו בידי התביעה בחקירה חוזרת ולא בחקירה נגדית. הפרקליטות: החלטה בלתי חוקית, החורגת מסמכות וגורמת נזק בלתי הפיך לחקר האמת
עוד אירוע חסר תקדים במשפט נתניהו: הפרקליטות עתרה לבג"ץ נגד השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם, לאחר שקבעו שתחקור את אביחי מנדלבליט בחקירה חוזרת ולא בחקירה נגדית. בית המשפט הוא אמנם המשיב הראשון בעתירה, אך בפועל השופטים לא יגיבו על העתירה, ומי שצפויים להגן על החלטתם הם פרקליטיהם של הנאשמים. העתירה הוגשה על דעתם של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה (האמורה להגיע לאולם בשבוע הבא), ופרקליט המדינה, עמית איסמן.
מנדלבליט זומן בידי ההגנה, אך בית המשפט קבע שלאור תפקידו כמי שהיה היועץ המשפטי לממשלה - חקירתו בידי ההגנה היא למעשה חקירה נגדית, על המזכר שהגיש בתחילת המשפט בנוגע לאישורים לחקור את נתניהו. לכן, התביעה תוכל לחקור אותו רק בחקירה חוזרת - המוגבלת לשאלות הבהרה למה שנאמר בחקירה הקודמת - ולא בחקירה נגדית, שהיקפה רחב בהרבה.
החלטת השופטים בנושא זה היא החלטת ביניים בהליך פלילי, עליה לא ניתן לערער אלא רק לעתור לבג"ץ, ומכאן ההליך החריג מצד הפרקליטות. היא גם מבקשת החלטה רוחבית לקראת המשך המשפט, כאשר ההגנה ממשיכה לזמן את מי שהופיעו ברשימת עדי התביעה אך לא זומנו על ידה, ולפיה החקירה על ידי התביעה תהיה במתכונת של חקירה נגדית. הפרקליטות גם מבקשת צו ביניים, לפיו היא לא תחקור את העדים בחקירה נגדית/חוזרת עד להכרעה בעתירה.
לטענת המדינה, החלטתם של השופטים מנוגדת להוראתו הברורה של המחוקק בחוק סדר הדין הפלילי, לפיה בעל דין רשאי לחקור את העדים מטעם בעל הדין שכנגד בחקירה נגדית. המחוקק לא סייג פרוצדורה זו ביחס לזיהוי של העד עם אחד מן הצדדים, או ביחס לעדים שנכללו ברשימת עדי התביעה ולא זומנו על ידה. החוק מאפשר לבית המשפט להתיר לנאשם לחקור בחקירה נגדית עדי תביעה שהיא לא זימנה, אך לטענת המדינה - החוק אינו מסמיך אותו להגביל את התביעה באופן שהיא תחקור עדים אלה.
חוששת שבתי משפט אחרים יפסקו בצורה דומה
המדינה טוענת, כי היא רשאית לחקור את מנדלבליט בחקירה נגדית, כך שתוכל גם להציג לו מסמכים ולרענן את זכרונו בנוגע לעובדות שאינו זוכר לאחר שנים ארוכות. הטענה שהוא "מזוהה עם התביעה" אינה מעניקה לבית המשפט סמכות להגביל את חקירתו לחקירה חוזרת, היא ממשיכה, בניגוד להוראת המחוקק ולתכליתה של החקירה הנגדית.
הפרקליטות מציינת, כי אינה מבקשת לשוב ולחקור עדים שכבר לא יכלה לחקור בחקירה נגדית, וכי עד כה גזרה על עצמה איפוק ולא עתרה נגד החלטות אלו. אולם, לאחר שבית המשפט המחוזי הרחיב את שיקול הדעת שנטל לעצמו, "ומשיישומו בפועל מצמצם את מרחב הפעולה של התביעה בתפקידה בבירור האמת בתיק זה, ועלול להוסיף ולפגוע במילוי תפקידה בעדים נוספים אשר עשויה ההגנה לזמן במסגרת ההליך", וזאת בצירוף החשש שבתי משפט נוספים יפסקו בצורה דומה - היא עותרת כעת.
לדעת המדינה, זהו מקרה חריג בו דרושה התערבותו של בג"ץ, משום שבית המשפט המחוזי פסק בניגוד לחוק ובחריגה מסמכות; ההחלטה גורמת נזק כבד ובלתי הפיך ליכולת לרדת לחקר האמת; דחיית ההכרעה לשלב הערעור עומדת בסתירה חזיתית לאינטרס הציבורי ותגרום נזק שלא ניתן יהיה לתקן; וכאמור יש חשש מפני השלכות רוחב דומות. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד שוש שמואלי, מיטל בוכמן-שינדל וענת גולדשטיין.