
עתירה: המדינה תמסור ללא תמורה את נכסי מדרשת בן-גוריון ב-500 מיליון שקל
הוועד המקומי מדרשת בן-גוריון טוען שוועדת השרים החליטה על ההפרטה משיקולים זרים, כדי להעביר את הנכסים לגופים שהיא חפצה ביקרם, ותוך מסירת מידע מטעה לוועדת הכספים
המדינה עומדת להעביר ללא תמורה נכסים בחצי מיליארד שקל, במסגרת ההפרטה של מדרשת שדה בוקר. כך טוען הוועד המקומי מדרשת בן-גוריון, המבקש מבג"ץ לבטל את ההפרטה עליה החליטה ועדת הכספים של הכנסת.
היישוב הוקם בשנת 1960 בחזון של "אוקספורד בנגב": מוסד אקדמי שעובדיו וחוקריו יתגוררו בו. לצורך כך החכירה המדינה לקרן הנגב 1,900 דונם ל-49 שנים. היישוב כולל כיום את מדרשת בן-גוריון בית ספר שדה, התיכון לחינוך סביבתי, המכון למורשת בן-גוריון והמכון לחקר המדבר. בשנת 1973 הוקמה חברת מדרשת שדה בוקר, שקיבלה את זכויות החכירה של קרן הנגב, אשר שנתיים לאחר מכן שינתה את שמה לעמותת יד דוד בן-גוריון.
המדרשה היא חל"צ (חברה לתועלת הציבור), ש-60% ממניותיה בידי המדינה ו-40% בידי עמותת בן-גוריון. בהסכם משנת 1973 התחייבה המדינה לכסות את גרעונותיה של החברה, אך אשתקד הודיעה המדינה ששוב לא תעשה זאת. בפועל, נאמר בעתירה, לא התממש החזון המקורי, וכיום מתגוררים ביישוב 2,500 איש (650 יחידות דיור) שרובם הגדול אינם קשורים לחברה או לעמותה. חוזה החכירה הסתיים ב-2009 ולא הוארך מאז, ובמו"מ בין הצדדים הושגו הסכמות אך נותרו מחלוקות, אומר הוועד.
"שטחים ומבנים רבים מוזנחים"
למרות זאת, טוען הוועד, המצב הקנייני נותר בעינו: "נוצר מצב אבסורדי שאין לו אח ורע בישראל, בו תושבי היישוב, העותר והמועצה הינם בני ערובה של החברה שמחזיקה ברוב השטחים ביישוב, לרבות בשטחים ציבוריים, בנייני ציבור, בריכה המשמשת את החברה אולם ובעיקר את היישוב וכו'. מצב זה הוא כמובן בלתי אפשרי, לא תקין ולא חוקי והיישוב והמועצה נזקקים להסכמות אד-הוק עם החברה על מנת לקיים את היישוב ברמה מינימאלית.
"זאת ועוד, מזה שנים ארוכות, בשל מצבה הכלכלי הדחוק של החברה, שטחים ומבנים רבים מוזנחים, באופן המשפיע על איכות ורמת החיים של התושבים ביישוב, מה גם שלא ניתן לפתח מבני ציבור חדשים... ברור שהעברת החברה לידיים פרטיות תשנה את המצב מהקצה אל הקצה, ומחייבת השלמה של הליך הקצאת הקרקעות בתחום היישוב, ובעיקר מחייבת הכרעה בנושא שתבטיח את עתידו של היישוב לפני הליך ההפרטה".
הדו"חות הכספיים של חברת המדרשה לשנת 2025 אומרים, ששווי נכסיה ללא הקרקע נאמד ב-325 מיליון שקל, כך שהוועד המעריך שכולל קרקע - מדובר בחצי מיליארד שקל. החברה מחזיקה בבית הספר התיכון ובבית ספר השדה, ב-150 יחידות דיור, מרכז מסחרי, מלונית, מבנה תעשייה, בית כנסת, בריכה, מרפאה ועוד. למרות זאת, טוען הוועד, נמסר לוועדת הכספים ששווי נכסיה הוא אפס, ואך נמסר שפעילותה גרעונית - למרות שאת 2025 סיימה בעודף של 2 מיליון שקל, צפוי רווח גם השנה ואיזון ב-2027.
ועדת השרים להפרטה החליטה בפברואר השנה למכור את מניות המדינה בחברת המדרשה, והוועד טוען, כי קיים "חשש ממשי שמקור התהליך הוא בשיקולים זרים במטרה להעביר את החברה (על נכסיה השווים מאות מיליוני שקלים) לגופים שהיא חפצה ביקרם, תוך שהיא חושפת את היישוב ותושביו לנזקים עצומים עד כדי הריסת היישוב". ההחלטה התקבלה במהירות רבה, בלא בדיקת חלופות וכאילו רשות החברות החליטה להפריט את החברה ויהי מה - טוען הוועד. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד צבי בן-חיים.