הפרטה היא העברת בעלות או הפעלה של חברות וגופים ממשלתיים לידיים פרטיות, מתוך תפיסה שהמגזר הפרטי יעיל יותר, ומתוך רצון לגייס הכנסות למדינה ולפתח תחרות. ההפרטות בישראל, מבנקים וחברות תעשייה ועד תשתיות ושירותים, מעוררות ויכוח מתמשך בין תומכי היעילות הכלכלית
למתנגדים החוששים מפגיעה בשירות הציבורי ובעובדים. בעמוד זה מסוקרים תהליכי ההפרטה של חברות ממשלתיות, מכירת מניות המדינה בבורסה, הפרטת תשתיות ושירותים, המאבקים של ועדי העובדים, הדיון על יתרונות וחסרונות ההפרטה והדרך שבה העברת נכסים מהמדינה לשוק הפרטי משפיעה
על התחרות, על מחירי השירותים ועל אופי הפעילות הכלכלית במשק.
מהלכים כאלה נבחנים בעיני רשות התחרות ומול חשש מריכוזיות, והם מלווים לרוב במאבקי עובדים. מקרים בולטים כוללים את דואר
ישראל, נמלי הים ותאגידי תשתית נוספים בבעלות ציבורית.
הוועד המקומי מדרשת בן-גוריון טוען שוועדת השרים החליטה על ההפרטה משיקולים זרים, כדי להעביר את הנכסים לגופים שהיא חפצה ביקרם, ותוך מסירת מידע מטעה לוועדת הכספים
סטלה קורין ליבר מסכמת שבוע - למה החזון של מנהלת רשות החברות החדשה מלא מילים יפות אבל בעייתיות, איך התמסמס מתווה ההפרטה של 11 חברות משנת 2014, ולמה זה כנראה עומד להיות גם גורלן של שתי ההפרטות שעומדות עכשיו על הפרק
מה דינם של תשלומים מיוחדים למיניהם שמשלם מעביד לעובד - כגון מענקי הפרטה, פיצויי פיטורין, פיצוי נזיקין, פיצוי בגין עוגמת נפש, דמי שתיקה, ויתור על תחרות וכד'?