נמל חיפה
צילום: אתר נמל חיפה

הכסף עובר והמדינה חתמה על העברת השליטה בנמל חיפה לקבוצת אדאני-גדות

הנמלים הממשלתיים פגעו לא מעט בכלכלה הישראלית - החסימה, העיכובים, האבטלה הסמויה ושכר ללא קשר לביצועים - פגעו בציבור הישראלי. התקווה בהפרטה היא שחברה פרטית תוכל לעשות עבודה טובה יותר. שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן ושרת התחבורה היוצאת מרב מיכאלי חתמו על מכירת הנמל לפי שווי של 4.1 מיליארד שקל
נתנאל אריאל |

נמל שליטה עובר סופית לידיים פרטיות, לפי שווי של 4.1 מיליארד שקל. קבוצת אדאני-גדות מקבלת את השליטה לאחר ששר האוצר אביגדור ליברמן ושרת התחבורה מרב מיכאלי חתמו על הפרטת הנמל. גאוטם אדאני הוא איש עסקים הודי ואחד האנשים העשירים בעולם, עם 137 מיליארד דולר (כך על פי בלומברג) לצד אילון מאסק מנכ"ל טסלה, ג'ף בזוס מייסד אמזון ומי שהדיח לאחרונה את מאסק מהצמרת - ברנאר ארנו הצרפתי, בעלי מותג האופנה היוקרתי לואי ויטון עם שווי של יותר מ-170 מיליארד דולר. 

הרוכשת השיגה לאחרונה את המימון הנדרש לשם רכישת הנמל השני בגודלו בישראל, אחרי שהשיגה הארכה מהמדינה וקיבלה מימון מבנק מזרחי, בית ההשקעות מיטב ובנק SBI. במכרז שננעל בחודש יולי האחרון, גברה אדאני-גדות על חברת שפיר הנדסה 0% ועל מספנות ישראל 0%  והפתיעה את השוק כאשר החליטה לרכוש את כל הנמל (ולא להכניס שותפים נוספים).

צריך לומר, הנמלים הממשלתיים בישראל סבלו וסובלים מבעיות מבניות של ניהול כושל, חסימה ועיכוב של סחורות, אבטלה סמויה, שכר גבוה מדי ללא קשר לביצועי העובדים - פגעו בציבור הישראלי, שקיבל סחורה באיחור רב ללא סיבה אמיתית. התקווה בהעברת הנמל לידיים פרטיות (כמו גם הקמתם של נמלים מתחרים) היא שהחברה הפרטית תנהל את הנמל במטרה להרוויח ולכן היא תהיה הרבה יותר יעילה מהניהול הממשלתי. זאת לצד את השוק ליותר תחרות עם הקמתם של נמלים נוספים, לצד נמל אשדוד ונמל המפרץ.

הפרטת נמל חיפה היא "אחד מהפרויקטים התשתיתיים והפיננסיים הגדולים של העשור האחרון המנוהל על ידי מדינת ישראל" כך על פי הודעת משרד האוצר, כאשר "מטרתה להגביר את התחרות בנמלי הים, להביא לשיפור יעילות הנמלים ולסייע בהקלה בייבוא וביוקר המחייה".

שר האוצר, אביגדור ליברמן: ״אני שמח שבין הצעדים האחרונים שלי במשרד האוצר חתמתי וקידמתי צעד נוסף אל עבר הפרטת נמל חיפה. בשנה וחצי האחרונות הובלתי מדיניות של כלכלה חופשית ותחרותית יותר. הפרטת הנמל היא בשורה גדולה לאזרחי ישראל שתגביר את התחרות בנמלים ותוביל בכך גם להורדת יוקר המחיה״.

שרת התחבורה, מרב מיכאלי: "בשנה וחצי האחרונות הובלנו שורת מהלכים אמיצים שהביאו לפיתרון התור בנמלי הים, וכיום התור התפעולי קטן עד כדי לא קיים. אני שמחה להשאיר אחרי מורשת של נמלים, של המדינה ושני נמלים פרטיים שהכנסנו לתפקוד מלא ומוצלח, שעובדים בצורה טובה, מקצועית ועניינית, לטובת הציבור הישראלי ולמען הפיכת ישראל למוקד אזורי משמעותי בסחר הימי. כידוע אינני חסידה גדולה של הפרטות, והליך הפרטת נמל חיפה החל טרם כניסתי לתפקיד, עם זאת, וידאתי שהוא יעשה בצורה הנקייה והאחראית ביותר לטובת הכלכלה והמשק הישראלי כולו".

אשל ארמוני, יו״ר דירקטוריון חברת נמל חיפה: ״השלמת ההפרטה הינה תעודת כבוד למדינת ישראל, להנהלת ועובדי נמל חיפה ולדירקטוריון החברה. כשיצאנו לדרך שאפנו להעביר את החברה לרוכש בינלאומי בעל נסיון בהפעלת נמלים, כשהיא ערוכה לתחרות הצפויה בנמלי הים בישראל. עמדנו במשימה במלואה ובמחיר שמשקף אמון יוצא דופן ביכולות הנמל. אני רוצה להודות לחבריי לדירקטוריון ולכל העוסקים במלאכה, ולאחל בהצלחה לקבוצת אדני-גדות בהובלת הנמל בעשרות השנים הבאות״.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.