הבנקים בישראל מאיצים את מהפכת ה-AI; "רמת הבשלות" עדיין גדולה
הבנקים בישראל נכנסים רשמית לעידן הבינה המלאכותית. בדוח חדש של בנק ישראל חושף הפיקוח על הבנקים לראשונה את היקף הפעילות של המערכת הבנקאית בתחום AI ומעלה כי הבנקים כבר מפעילים עשרות מערכות מבוססות בינה מלאכותית, אך רוב השימושים עדיין נמצאים בתוך הארגון ולא מול הלקוחות.
לפי הדוח, במערכת הבנקאית פועלים כיום כ-70 יישומי בינה מלאכותית פעילים. מרביתם מיועדים לייעול תהליכים פנימיים, אבטחת מידע, ניתוח נתונים, אשראי, ביקורת, שיווק ושוק ההון.
רק חלק קטן יחסית מהמערכות כבר פוגש את הלקוחות באופן ישיר. בפיקוח על הבנקים מסבירים כי המערכת הבנקאית נמצאת עדיין בשלב מוקדם יחסית של האימוץ, אבל מתחילת 2026 כבר מורגש גידול משמעותי בקצב ההטמעות - והבנקים מתכננים להרחיב את השימוש ב- AI בצורה משמעותית במהלך השנה הקרובה.
רוב מערכות ה-AI עדיין עובדות מאחורי הקלעים
לפי הנתונים, 63% מיישומי ה-AI במערכת הבנקאית הם מערכות פנימיות שמשולבות בתהליכים פנים-ארגוניים. מדובר בעיקר בכלים לתמיכה באבטחת מידע, ניתוח אשראי, ביקורת, שיווק, פיתוח עסקי ופעילות בשוק ההון.
- מדד אפריל צפוי לזנק 1.1-1.3% ולסבך את הנגיד
- דוח בנק ישראל: הנפקת שקל דיגיטלי כדאית בהיבטי הרווחה הכלכלית של המשק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כ-20% מהיישומים פועלים מול לקוחות - בעיקר מערכות שירות, מענה על שאלות וצ’אטבוטים.
17% נוספים מוגדרים ככלי עזר לעובדים: צ’אטים פנים-ארגוניים, מערכות מידע לנהלי עבודה, כלים לניתוח מסמכים ודוחות כספיים ומנועי חיפוש פנימיים.
בפועל, הבנקים מעדיפים להתחיל במערכות שבהן הסיכון לשגיאה נמוך יחסית, ורק לאחר מכן להרחיב את השימוש למערכות שנמצאות במגע ישיר עם לקוחות או משפיעות על החלטות פיננסיות רגישות.
הסקר הראשון: ציונים שמגלים פערים
בתחילת 2026 שלח הפיקוח על הבנקים לכלל התאגידים שאלון הערכה עצמית מבוסס מודל בשלות של גרטנר. שבעה מודולים נבחנו, בסולם של 1 עד 5. התוצאות: יצירת ערך באמצעות AI - 2.74, אסטרטגיית AI - 2.72, ארגון ה-AI - 2.67, אנשים ותרבות AI - 2.48, ממשל AI - 2.47, הנדסת AI - 2.35, ונתוני AI - 2.33. כלומר, אף מודול לא הגיע לציון 3, וכולם נמצאים פחות ממחצית הדרך לבשלות מלאה.
- רובין קיבלה רישיון לספק שירותי תשלום
- כלכלת ישראל התכווצה ב-3.3% ברבעון הראשון - המלחמה הכתה שוב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- עובדי הבנק ש"עבדו" על הציבור עכשיו דורשים מהציבור אמפתיה
הפיקוח על הבנקים מדגיש כי הציונים "מתאימים לאופי הארגון ולנקודת הזמן וכמות היישומים שהוטמעו עד כה" - כלומר, אין כאן כשל, אלא תמונה של שלב ראשוני. עם זאת, הדגש ברור: "ככל שבכוונת הארגון להרחיב את השימוש ביישומי AI, עדיין קיימים פערים מסוימים ברמה הרוחבית שיש להתחשב בהם." הפערים הבולטים הם בהנדסת AI, ממשל נתונים ומדידה שיטתית חוצת-ארגון של סיכונים ותועלות.
שלוש מהפכות שכבר משנות את הבנקאות בעולם
בדוח מצביע הפיקוח על שלוש מגמות עולמיות מרכזיות שמשנות במהירות את ענף הבנקאות. הראשונה היא Agentic AI מעבר ממערכות שמסייעות לעובדים לקבל החלטות, לסוכני AI אוטונומיים שמבצעים תהליכים שלמים בעצמם.
לפי הדוח, כבר במהלך 2025 החלו חברות כמו Visa ו־Stripe להטמיע "סוכני AI מאומתים" שמבצעים פעולות תשלום ואשראי בצורה אוטומטית, ללא צורך בהקלדה ידנית של פרטי תשלום. המגמה השנייה היא מלחמה בהונאות בזמן אמת. לפי בנק ישראל, הונאות הסייבר עברו בשנים האחרונות שינוי משמעותי: במקום לפרוץ סיסמאות, עבריינים מנסים לשכנע לקוחות לבצע העברות בעצמם.
כדי להתמודד עם זה, בנקים בעולם מתחילים להשתמש במודלים התנהגותיים שמנתחים את אופן השימוש של הלקוח - כולל קצב הקלדה, תנועות עכבר, זווית החזקת הטלפון והרגלי שימוש כדי לזהות בזמן אמת אם מדובר בפעולה חריגה או בהונאה. המגמה השלישית היא חיתום אשראי מבוסס AI.
יותר ויותר בנקים בעולם משתמשים במודלים של בינה מלאכותית כדי לנתח בקשות אשראי ולהעריך סיכון פיננסי. במקביל, הרגולטורים דורשים מהבנקים להוכיח שהמודלים אינם מוטים ושניתן להסביר כיצד התקבלו ההחלטות.
ישראל בוחרת בגישה האמריקאית - בלי חוק AI ייעודי
הפיקוח על הבנקים מציג גם את ההבדלים בין הגישות הרגולטוריות בעולם. באירופה נבחרה גישה מחמירה יחסית, עם חוק ה-EU AI Act, שייכנס לתוקף מלא עד אוגוסט 2026 ויגדיר חלק גדול מהמערכות הפיננסיות כמערכות “בסיכון גבוה”.
לעומת זאת, ארה״ב ובריטניה בחרו בגישה גמישה יותר, שלפיה הרגולציה הקיימת - למשל בתחום הגנת הצרכן וניהול סיכונים - חלה גם על מערכות בינה מלאכותית.
ישראל בחרה כרגע בגישה הדומה לזו של ארה״ב ובריטניה: פיקוח מבוסס סיכונים, בלי חוק AI ייעודי חדש. עם זאת, בנק ישראל מבהיר כי הוא ממשיך לבחון את ההתפתחויות בעולם וייתכן שבעתיד יידרשו כלים רגולטוריים נוספים.
בפיקוח על הבנקים אומרים כי עצם הפצת השאלון לבנקים כבר אילצה את הארגונים לבצע בדיקה עצמית רחבה יותר של מצבם בתחום ה־AI.
כעת, הממצאים ישולבו בתהליכי הפיקוח השוטפים של בנק ישראל, ובפיקוח כבר בוחנים האם יש צורך לעדכן או להרחיב רגולציה בעתיד.
המסר המרכזי הוא שהמערכת הבנקאית בישראל כבר נמצאת בתוך מהפכת הבינה המלאכותית. שלב הפיילוטים והניסויים מתחיל להסתיים - ועכשיו מתחיל שלב ההתרחבות האמיתי.
