שבר שיא עולמי בטיסה רצופה - ושקע במצולות: האתגר של הרחפן הסולארי

חברת התעופה והביטחון סקיידוולר (Skydweller Aero) חוותה החודש את שני הצדדים של פיתוח טכנולוגי: הישג הנדסי היסטורי לצד איבוד אב-הטיפוס של הרחפן הסולארי של החברה. הרחפן קבע שיא עולמי חדש לטיסה רצופה ללא חניה, אך סיים את דרכו בטביעה בים באזור מרכז אמריקה. כלי הטיס הבלתי מאויש, שנבנה על בסיס מטוס המחקר המפורסם סולאר אימפולס 2 שהקיף את העולם, השלים טיסה רצופה של 8 ימים ו-14 דקות - משך הזמן הארוך ביותר שבו שהה כלי טיס סולארי בשמיים. המהלך עורר עניין רב באנליסטים בשוק הביטחוני, שבו הביקוש למל"טים ארוכי טווח נמצא במגמת צמיחה, עם שוק גלובלי שצפוי להגיע להיקף של כ-90 מיליארד דולר.

כלי הטיס הציג נתונים פיזזייםיוצאי דופן וצריך להדגיש כי רחפנים-כטב"מים יכולים להיות קטנטנים וגם ענקיים. בעתיד כטב"מים כאלו עשויים להטיס אזרחים כשהאנרגיה שתסופק להם היא מהשמש. מוטת הכנפיים של הרחפן-כטב"מ היא בדומה למטוס נוסעים ג'מבו והיא מכוסה ב-17,000 תאי שמש פוטו-וולטאיים. המודל התפעולי פשוט אך מאתגר: ייצור חשמל והפעלת המנועים ביום, תוך טעינת סוללות מובנות שאמורות להחזיק את הכלי באוויר לאורך הלילה. הפלטפורמה תוכננה לשאת מטען ייעודי של חיישנים, מכ"מים ומערכות תקשורת במשקל של עד 400 קילוגרמים, במטרה להחליף מטוסי סיור מאוישים ויקרים.

הטיסה המריאה ב-26 באפריל משדה תעופה במדינת מיסיסיפי, ושולבה בתרגיל המבצעי FLEX 2026 של הצי האמריקאי באזור פלורידה קיז. התרגיל נועד לבחון שילוב של מערכות בינה מלאכותית וכלי טיס בלתי מאוישים במשימות סיור ימיות ובלימת הברחות ופשיעה חוצת גבולות. במשך ארבעה ימי פעילות רצופים שימש הרחפן הסולארי כצומת תקשורת בין כלי שיט, ביצע מעקב אחר אותות זיהוי ימיים והפעיל חיישנים תרמיים לצורך בניית תמונה מודיעינית ברציפות גבוהה, בניגוד למטוסים רגילים המוגבלים בגיחות קצרות.

הניסוי דימה שרשראות תקיפה של כוחות משימה ימיים בשילוב מסוקים ואוניות לחימה חופיות. פעילות זו מתקשרת ישירות להגברת האכיפה של פיקוד הדרום של ארצות הברית, שפועל באופן מוגבר מאז ספטמבר 2025 לסיכול כלי שיט חשודים באגן הקריבי ובאוקיינוס השקט. הפנטגון מוביל כיום מהלך רכש רחב, הכולל הקצאת תקציבי עתק למערכות בלתי מאוישות לצד השקעה מתוכננת של 54 מיליארד דולר בתשתיות משלימות.

לאחר סיום התרגיל הצבאי, המשיך כלי הטיס בתמרונים והדגמות תפעוליות בין קובה לחצי האי יוקטן במקסיקו. בלילה שבין ה-3 ל-4 במאי נקלע הרחפן לתנאי מזג אוויר קשים, שכללו שינויים אנכיים חריגים במסות האוויר - פי 10 מהרמות הרגילות. המערכות האוטומטיות אמנם תפקדו, אך התמרונים הרבים שנדרשו כדי לשמור על גובה הטיסה בתוך המערבולות הובילו לזינוק חריג בצריכת האנרגיה החשמלית, דווקא בשעות הלילה שבהן אין ייצור סולארי זמין.

כלי הטיס נראה בפעם האחרונה במערכות המעקב הציבוריות מצפון לקנקון, וביצע נחיתה מתוכננת על המים בשעה 6:30 (שעון מזרח ארה"ב). מבנה המל"ט, המבוסס על חומרים קלים במיוחד, לא שמר על כושר ציפה ושקע לחלוטין בים - אירוע המוגדר כאובדן מלא של הפלטפורמה והחיישנים שהיו עליה. לחברת סקיידוולר אין בשלב זה אב-טיפוס חלופי מוכן להפעלה מיידית, ובכוונתה ליישם לקחים הנדסיים בדור הבא של הכלים, בהם שימוש בסוללות בעלות צפיפות אנרגיה גבוהה יותר. 

המעבר של פלטפורמות סולאריות משימוש אזרחי ומחקרי ליישום צבאי מדגיש את הפוטנציאל הכלכלי של הפיכת מל"טים מסוג זה לתחליף עבור לוויינים נמוכי מסלול (LEO) יקרים, לצורך משימות הגנה וביטחון מולדת. לצד זאת, גל הרחפנים מניע מהפכה שקטה גם במגזר האזרחי והמסחרי, הודות לשיפורים טכנולוגיים המאפשרים הפעלת מערכים אוטונומיים ללוגיסטיקה ומשלוחי ציוד רפואי, פיקוח על קווי מתח ותשתיות, וחקלאות מדויקת המבוססת על חיישנים מולטי-ספקטרליים לסריקת שטחים חקלאיים.

עם זאת, האובדן הפיננסי בים ממחיש את תהליך הפיצול המבני שעובר השוק הביטחוני הגלובלי. בשעה שהמדינות הגדולות משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח חומרת קצה יקרה, שדות הקרב המודרניים - כפי שבא לידי ביטוי במערכות הלחימה באוקראינה ובלבנון - משתנים דווקא בשל חדירתם של רחפני מדף (FPV) פשוטים בעלות של כ-500 דולר שנרכשים באתרי מסחר אלקטרוני כמו עליאקספרס.

כלים זולים אלו מוסבים בקלות באמצעות מדפסות תלת-ממד לחימוש מתאבד המסוגל לנטרל כלים משוריינים ועמדות תצפית המוגנים מפני מערכות נשק מסורתיות. יתרה מכך, שילובם של רחפנים המונחים באמצעות סיב אופטי פיזי באורך של 5 עד 10 קילומטרים מעניק להם חסינות מוחלטת מפני אמצעי לוחמה אלקטרונית (ל"א) ומשבשי תדרים, לצד העברת וידאו באיכות גבוהה ללא ניתוקים.

הסוף הלא מתוכנן של אב-הטיפוס במצולות מייצר השלכות ישירות על קצב ההתפתחות העסקית של סקטור המל"טים הסולאריים ועל אופן תמחור הסיכונים על ידי משרדי הביטחון בעולם. האירוע ממחיש לחברות התעופה כי הצלחת המודל המסחרי של תחליפי לוויין תלויה בין היתר גם בקיומו של מרווח אנרגטי חסין, המסוגל להתמודד עם תנאי אקלים קיצוניים ללא קריסה של מערך הסוללות.

עבור המשקיעים בשוק הביטחוני המקרה מבהיר כי יצרניות המל"טים הגדולות ייאלצו מעתה להסיט תקציבי פיתוח משמעותיים משדרוג חיישנים אל עבר הנדסת חומרים מתקדמת, הפחתת גרר אוטומטית ושילוב מערכות חיזוי מטאורולוגי אוטונומיות בליבת הניווט. בטווח הקצר, אובדן הפלטפורמה ללא אב-טיפוס חלופי מיידי צפוי לעכב חתימה על חוזי הצטיידות קונקרטיים, שכן צבאות וממשלות ידרשו הוכחות חסינות תפעוליות מחמירות יותר בפני סערות ממושכות, לפני שיפנו תקציבי רכש ארוכי טווח לפלטפורמות סולאריות. במקביל, השוק נע במהירות לציר משלים: הסטת הון ממשלתי לפיתוח מערכות הגנה אקטיביות כדי להתמודד עם האיום המיידי והזול של נחילי רחפני המדף, המשכתבים את חוקי המשחק של הביטחון הלאומי.