"הממשלה מעוניינת בכוח בלתי מוגבל ובהחלשת כל בלם"

ועדת השרים לחקיקה החליטה השבוע לתמוך בהצעת החוק של ח"כ שלום דנינו, ולפיה כל בכירי השירות הציבורי יסיימו את תפקידם עם הקמת ממשלה חדשה, אלא אם זו תחליט להאריך את כהונתם. מדובר בין היתר ברמטכ"ל, המפכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ, היועץ המשפטי לממשלה ובכירי הפרקליטות.

ההצעה אומצה למרות התנגדות חריפה במיוחד של היועצת גלי בהרב-מיארה, המזהירה מפני פוליטיזציה והשחתה של השירות הציבורי. לא בטוח שניתן יהיה לקדם אותה לפני הבחירות, אבל הקו ברור. יש לראות אותה בהקשר רחב ומדאיג עוד יותר - אומרת עו"ד ענת טהון-אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש התוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים במרכז.

הצעת החוק של שלום דנינו מנומקת בכך שיש לאפשר לדרג הפוליטי הנבחר למנות את הדרג המקצועי שיממש את מדיניותו. מה רע בכך?

"באופן עקרוני השירות הציבורי אמור לפעול כדי לקדם את מדיניות הממשלה. יחד עם זאת, התפיסה היא של שירות ציבורי מקצועי, שעיקרון מרכזי נוסף שלו הוא נאמנות לציבור. התפיסה בהצעת החוק הזאת, כמו גם בשורה ארוכה מאוד של הצעות אחרות בשנים האחרונות, היא שהנאמנות אמורה להיות לדרג הפוליטי ולא לציבור".

• בהרב-מיארה: פוליטיזציה של הבכירים - סכנה להשחתת השירות הציבורי
• "אסונות הם דוגמאות למה שהברדק עושה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מי מייצג את הציבור אם לא הדרג הפוליטי?

"הדרג הפוליטי מייצג חלקם מהציבור, ואילו הדרג המקצועי אמור לייצג את הנאמנות לכלל הציבור ולא למגזרים מסוימים. שני אלו לא אמורים להיות מנוגדים אלא משלימים. הדרג המקצועי אמור לבסס את העמדה המקצועית".

אבל איש לא בחר בו.

"לא אמורה להיות סתירה, כי לכל דרג יש התפקיד שלו. הדרג הפוליטי מחויב גם הוא בנאמנות לציבור, אבל הוא נבחר כדי לממש את תפיסת העולם שלו. הדרג המקצועי צריך לפעול בצורה מקצועית ועל פי מה שנכון לציבור. אם הדרג המקצועי ממונה רק על פי נאמנותו לדרג הפוליטי, ההיבט המקצועי נפגע בצורה קשה".

מה קורה אם הדרג הפוליטי אומר, שהדרג המקצועי אינו מאפשר לו לממש את מדיניותו?

• התאבדות האב בשטח המפעל אינה תאונת עבודה לגבי בנו שנחשף לאירוע
• ביקורת קשה של בג"ץ על המשטרה בפרשת חולצות אוהדי הפועל ת"א
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התפטר אחרי 11 שנה, והמעסיקה דרשה את כספי הפיצויים

"מה שתיארתי זו תפיסה המבססת את הקשר בין הדרגים מאז הקמת המדינה. בגדול, למרות שיש מה לתקן, עד היום זה פעל בצורה תקינה, בין מול שומרי הסף כמו הייעוץ המשפטי לממשלה ובין מול גורמים אחרים. כאשר הדרג הפוליטי מבקש לממש מדיניות שחורגת משלטון החוק או מנאמנות לטובת הציבור, חובת הדרג המקצועי לכל הפחות להתריע.

"אצל הממשלה הנוכחית אפשר לראות מגמה שמאוד חורגת ממה שהיה מקובל בעבר בתחום השיקולים הפוליטיים והסקטוריאליים. זה עובר כחוט השני בצעדים רבים שלה. הצעת החוק של דנינו לוקחת את השדרה המרכזית של השירות הציבורי והופכת אותה לפוליטית.

"זה מה שהם עושים ועשו בנוגע לייעוץ המשפטי לממשלה, לוועדה לבחירת שופטים, לנציב תלונות הציבור על שופטים. זה חוט השני בכל התפקידים. הנטייה היא מאוד מאוד חזקה לטובת השיקול הפוליטי, שהוא הכרחי אבל חייב להיות עם איזונים מקצועיים".

יאמרו לך: אם אנחנו רוצים לממש את מדיניותנו, הדרג המקצועי בולם אותנו ובכל זאת נפעל - בג"ץ יתערב. אז בשביל מה נבחרנו?

"התפיסה היא שהדרג הפוליטי הוא הנבחר במשטר דמוקרטי, ויש לכך חשיבות עליונה. אבל לא פחות מכך, יש במערכת הדמוקרטית איזונים ובלמים. יש בה גם הגנה על שלטון החוק ועל זכויות אדם, יש בה הפרדת רשויות. הביקורת השיפוטית היא זאת שמבטיחה שלאף סמכות, באף אחת מהרשויות, לא יהיה כוח בלתי מוגבל. הממשלה הנוכחית מעוניינת בכוח בלתי מוגבל ולהחליש כל בלם אפשרי. זה בא לידי ביטוי בנושא היועצת המשפטית, בתפקידים נוספים בשירות הציבורי וכמובן במהלכים להחלשת בית המשפט".

דנינו טוען שההצעה שלו עולה בקנה אחד עם הנהוג בדמוקרטיות מפוארות כמו ארה"ב, גרמניה וצרפת.

"באופן עקרוני, אין מה להשוות בין ההגנות החוקתיות הקיימות במדינות הללו לבין אלו שבישראל, גם ביחס לשירות הציבורי. ההליכים שונים, ההגנה אחרת. מה שנעשה כאן הוא cherry picking - ניקח את החלק הזה, אבל לא את ההגנה החוקתית על זכויות אדם או את העיגון בחוקה של נאמנות השירות הציבור לציבור".

הממשלה שואפת לסמכותנות?

"אני לומדת את המהלכים שהיא מבצעת. אנחנו עוקבים אחרי 260 הצעות חוק בשלל תחומים, שהכיוון שלהן הוא להחליש את המוסדות ואת הזכויות בהליך הדמוקרטי. המהלכים האלה נוגעים גם לתקשורת, לחברה האזרחית ואפילו לאקדמיה. מהלכים דומים היו במדינות שהייתה בהן נסיגה דמוקרטית, כמו הונגריה ופולין. אנחנו יכולים ללמוד מהו הכיוון על פי השוואה אליהן. אלו מהלכים של הממשלה והקואליציה במטרה לצבור כוח בלתי מוגבל".

בואי נדבר על הצעת החוק לפיצול תפקיד היועצת המשפטית. אני כשלעצמי סבור כבר שנים שצריך להפריד בין היועץ לבין ראש התביעה הכללית.

"מה שמונח כעת על השולחן הוא בפועל הצעה מאוד דרמטית להחלשה ואפילו לריסוק של הייעוץ המשפטי ושל תפקידו להיות בלם פנימי. זה מה שיקרה ברגע שהתפקיד יהיה פוליטי. פיצול סמכויות וחלוקה אחרת שלהן בהחלט יכולים לבוא בחשבון, אבל לא בהקשר הנוכחי. הממשלה ניסתה להדיח את היועצת המשפטית ולא הצליחה, וכעת הולכת בדרכים אחרות, וכמובן ברקע עומדים התיקים הפליליים נגד ראש הממשלה.

"יש מאות סעיפי חוק שיש בהם סמכות ליועץ המשפטי לממשלה. אם רוצים לשנות, זה צריך להיות בצורה מאוד מעמיקה ולא כמו שנעשה כעת. מה שמוצע כעת הוא ייעוץ משפטי שיהיה נתון לחלוטין למרות הממשלה, חוות דעתו לא תחייב את הממשלה, והוא יפסיק להיות שומר סף".

לא שמעתי נימוק משכנע לכפילות התפקידים. הייתי מפריד אותם בצורה פשוטה מאוד: פרקליט המדינה הוא ראש התביעה הכללית, וכך היועץ עוסק רק בייעוץ.

"יש ערך לעובדה שיש גורם אחד שמסתכל על כל התמונה ברמת המדיניות ולא ברמת התיק הבודד, על המדיניות המשפטית של הממשלה כמכלול. אפשר לבחון חלוקת סמכויות אחרת, יש שיקולים שיכולים להוביל למחשבה על כך, אבל בצורה מעמיקה ולא בצורה כזאת. יש ליועץ סמכויות בנקודות הרגישות ביותר של משטר דמוקרטי: הוא יכול להורות לפתוח בחקירה נגד עיתונאים ופוליטיקאים, הוא מעורב בדיני נפשות כמו אימוץ ילדים. המוטיבציה של בדיקה כזאת צריכה להיות כיצד לשפר את השירות שהיועץ נותן לממשלה ולציבור".

עו"ד ענת טהון-אשכנזי (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)