נשיא סין, שי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיות
נשיא סין, שי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיות

מסר למשקיעים בוול סטריט: שי ג'ינפינג נפגש בבייג'ינג עם פורום המנכ"לים האמריקאים

נשיא סין נועד עם בכירי המשלחת העסקית של דונלד טראמפ, ובהם אילון מאסק, טים קוק וג'נסן הואנג; שי הצהיר על כוונת הממשל להרחיב את הנגישות להשקעות זרות, ברקע חסמי הסחר המבניים ומגבלות ייצוא השבבים
ענת גלעד |
נשיא סין, שי ג'ינפינג, נפגש בבייג'ינג עם קבוצה של יותר מ-10 מנכ"לים בכירים מתאגידים מובילים בארצות הברית, אשר הגיעו לסין כחלק ממשלחתו הרשמית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. המפגש העסקי נערך בהמשך לסבב שיחות דיפלומטיות שקיימו שני מנהיגי המעצמות, אשר עסקו בנושאי ליבה מורכבים ובהם מאזן הסחר הבילטרלי והמתיחות הגיאופוליטית סביב סוגיית טייוואן.

המסר המרכזי שהציג שי בפני ראשי החברות האמריקאיות התמקד בכוונתה של סין לקדם מדיניות מבוקרת של הגדלת הפתיחות להשקעות זרות ישירות, עם דגש על הון המגיע מהשוק האמריקאי. המהלך נועד לאותת לקהילה העסקית הבינלאומית על יציבות השוק המקומי, על אף שטראמפ הגיע לביקור מדיני ראשון מסוגו מזה תשע שנים, המלווה באיומים קודמים להטלת מכסים בשיעור של עד 60% על סחורות סיניות.

נוכחותם של מנכ"לים דוגמת אילון מאסק (טסלה), טים קוק (אפל) וג'נסן הואנג (אנבידיה), לצד הנהלת יצרנית התעופה בואינג, משקפת את נקודות החיכוך המרכזיות בין המדינות. חברות אלו מחזיקות בחשיפה חומרית גבוהה לשוק הסיני, המשמש עבורן כבסיס ייצור מרכזי, כחלק בלתי נפרד משרשרת האספקה הגלובלית, וכפלח שוק מהותי בשורת ההכנסות. עם זאת, התאגידים הללו מתמודדים באופן שוטף עם הגבלות הדדיות החלות על העברת טכנולוגיות מתקדמות, פיתוח שבבים ומערכות בינה מלאכותית, לצד דרישות נוקשות של הממשל הסיני בנוגע לביקורת נתונים ובדיקות ביטחוניות פנימיות.

להרחבה: המשקיעים הסיניים בונים על מפגש שי-טראמפ כדי לשמר את ההפוגה


בין הצהרות לפעולה: המחסומים המבניים בשוק הסיני

הצהרותיו של שי ג'ינפינג בדבר רפורמות מבניות ודלת פתוחה מציבות בפני השווקים הפיננסיים את שאלת היישום המעשי של ההקלות הרגולטוריות. השאלה המרכזית בקרב האנליסטים היא האם ההצהרות יתורגמו לצעדים קונקרטיים, כגון העלאת תקרת אחוזי הבעלות הזרה המותרת בחברות מקומיות, צמצום החובה החוקית לייצור מקומי, וריכוך הפיקוח הממשלתי על זרמי מידע טכנולוגי. יותר משני עשורים חלפו מאז הצטרפותה של סין לארגון הסחר העולמי, וארצות הברית ממשיכה להציג תלונות רשמיות על מדיניות הסבסוד של הממשל הסיני לחברות ממשלתיות מקומיות, המייצרת חסמי כניסה ומעניקה תעדוף מובנה לחברות סיניות בסקטורים אסטרטגיים כמו רכב חשמלי, שבבים ותעופה.
מנגד, הממשל האמריקאי פועל להשגת תוצאות מסחריות מיידיות שישתקפו בדוחות הכספיים של החברות, ובהן חתימה על הזמנות רכש רחבות היקף בתחומי החקלאות, האנרגיה והתעופה האזרחית. חברת בואינג, למשל, ממתינה לאישור עסקאות למכירת מטוסים בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים. הממשל הסיני נוהג להשתמש בחוזים אלו כמנוף לחץ במסגרת המשא ומתן הכלכלי, תוך הפעלת סנקציות נגדיות במקרה הצורך, כפי שבא לידי ביטוי במגבלות שהוטלו על מוצרי חברת השבבים האמריקאית מיקרון (Micron) בעקבות בדיקות אבטחת מידע לאומיות.

להרחבה: 5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם


השלכות על חברות הטכנולוגיה ומגמות המסחר

מבחינת הממשל בבייג'ינג, המפגש משרת צורך פנימי של השבת אמון המשקיעים הזרים ותמיכה בקצבי הצמיחה הלאומיים של התמ"ג. השווקים הפיננסיים מגיבים להתפתחויות הדיפלומטיות בזהירות, כאשר מניותיהן של אפל וטסלה מציגות תנודתיות מוגברת בוול סטריט לאור רמת הרגישות שלהן למדיניות הממשל הסיני. אישור תפעולי למפעלים או הקלות בדרישות הלוקליזציה עשויים לפתוח הזדמנויות להשקעות הוניות חדשות, אך כל עוד נושאי יסוד כגון מכסי המגן ושאלת הריבונות בטייוואן נותרים על שולחן הדיונים, תהליך השינוי המבני צפוי להיות מדורג ומחושב. תאגידים רב-לאומיים נדרשים להמשיך ולתמחר את הסיכונים הרגולטוריים הללו במודלים העסקיים שלהם, תוך בניית שרשראות אספקה חלופיות וגמישות יותר בטווח הבינוני.