דוח בנק ישראל: הנפקת שקל דיגיטלי כדאית בהיבטי הרווחה הכלכלית של המשק

בנק ישראל מתקדם שלב נוסף בבחינת האפשרות להנפיק שקל דיגיטלי, כאשר הבנק מפרסם היום את דוח התקדמות פרויקט השק"ד, השקל הדיגיטלי, לשנת 2025. לאחר שבמרץ אותה שנה פורסם מסמך אפיון ראשוני למערכת, הדוח הנוכחי מסכם את עבודת הפרויקט לאורך השנה האחרונה ומציג את המסקנות, הבדיקות והצעדים הבאים בדרך להכרעה אם להנפיק מטבע דיגיטלי רשמי של הבנק המרכזי.

מדובר במהלך רחב היקף שבוחן לא רק את הטכנולוגיה עצמה, אלא גם את ההשפעות על המשק, המערכת הבנקאית, העסקים והציבור כאשר בבנק ישראל מבהירים כי עדיין לא התקבלה החלטה סופית על הנפקת שקל דיגיטלי, אבל נראה שהבדיקות שנעשו עד כה מחזקות את ההיתכנות של המהלך.

אחד הנושאים המרכזיים שנבחנו הוא שאלת העלות מול התועלת. צוות הפרויקט ניסה להעריך מה תהיה העלות לבנק ישראל, לגופים שישתתפו במערכת ולמשק כולו במקרה של הנפקת שק"ד. במקביל נבדקו גם היתרונות האפשריים של המערכת החדשה. לפי מסקנות הצוות, התועלות למשק עולות על העלויות, כלומר בבנק ישראל מעריכים כי הנפקת שקל דיגיטלי עשויה לתרום לרווחה הכלכלית הכוללת.

ישנה גם התייחסות למעטפת הרגולטורית הנדרשת עם מהלך אפשרי להנפקת שקל דיגיטלי, ולכן נבחן מבנה הפיקוח שיידרש כדי להבטיח פעילות תקינה של המערכת. במסגרת הזאת נותחו הסיכונים שעשויים להיות קשורים להפעלת המערכת ולפעילות של המשתתפים בה. מדובר בין היתר בשאלות של יציבות, אבטחת מידע, אחריות תפעולית וניהול סיכונים.

במקביל נבחנה האפשרות להקים מודל של "שק"ד רב תכליתי". לפי התכנון הראשוני, השקל הדיגיטלי אמור לשרת גם את הציבור הרחב כמערכת קמעונאית וגם את הגופים הפיננסיים עצמם במסגרת מערכת מוסדית. בבנק ישראל בדקו האם ניתן לשלב את שני השימושים תחת מערכת אחת, ומהם המאפיינים הנדרשים כדי שכסף דיגיטלי של הבנק המרכזי יוכל לפעול במספר שכבות במקביל.

נושא נוסף שקיבל מקום מרכזי בדוח הוא ההיתכנות הטכנולוגית. אחרי פרסום מסמך האפיון פנה בנק ישראל לחברות טכנולוגיה, אנשי אקדמיה ומומחים בתחום כדי לבחון פתרונות שיכולים לאפשר את פעילות המערכת. הדוח מסכם את תהליך ההתייעצות ואת המסקנות שעלו ממנו. אומנם הבנק לא מציג בשלב הזה בחירה בטכנולוגיה מסוימת, אבל נראה שהבדיקות נועדו לוודא שהמערכת העתידית תוכל להתמודד עם היקפי פעילות רחבים ועם דרישות של אבטחה ושרידות.

בד בבד ניתח בנק ישראל את תגובות הציבור למסמך האפיון הראשוני. בנוסף בוצע סקר שבחן את עמדות העסקים ביחס לשימוש עתידי בשקל דיגיטלי. זאת בהמשך למחקר שנערך כבר ב 2024 בקרב משתמשים פרטיים. בבנק מנסים להבין לא רק אם המערכת אפשרית מבחינה טכנולוגית, אלא גם האם הציבור והעסקים יהיו מוכנים לאמץ אותה בפועל.

עד סוף 2026 תתקבל ההחלטה אם להנפיק את השק"ד

בשנת 2026 צפוי הפרויקט לעבור לשלב ממוקד יותר. אחד הנושאים המרכזיים יהיה תיעדוף היכולות של השק"ד. לפי בנק ישראל, האפיון הקיים כולל מגוון רחב מאוד של שימושים, משתתפים וסוגי משתמשים. אבל ככל הנראה לא כל היכולות ייושמו בשלב הראשון. לכן נבחנת אפשרות להנפיק את השקל הדיגיטלי עם חלק מהמאפיינים בלבד ולהוסיף רכיבים נוספים בהמשך.

בבנק ישראל בוחנים סוג של מודל הדרגתי, שיאפשר להתחיל במערכת מצומצמת יותר ולהרחיב אותה לאורך זמן. זאת בין היתר בגלל שיקולי עלויות, לוחות זמנים וניהול סיכונים. עם זאת, עדיין לא ברור אילו יכולות יקבלו עדיפות ואילו יידחו לשלב מאוחר יותר.

אחרי שלב התיעדוף צפוי להתחיל תהליך של אפיון מפורט יותר למערכת. מדובר בשלב שאמור להגדיל את המוכנות להנפקה אפשרית בפועל. במקביל תיבנה גם מפת דרכים שתגדיר אילו תהליכים ופעולות יידרשו בתוך בנק ישראל ומחוצה לו אם תתקבל החלטה להנפיק את השק"ד.

לקראת סוף השנה צפוי צוות הפרויקט לרכז את כלל התובנות שנאספו לאורך העבודה, לרבות תוצאות הניסויים הטכנולוגיים והבדיקות שבוצעו, למסמך מסכם שיוגש לנגיד בנק ישראל. המסמך אמור לכלול המלצה האם נכון להנפיק שקל דיגיטלי בישראל.