המקלחת בבית ההורים גרמה לכך שתאונת הדרכים לא תוכר כתאונת עבודה

עצירה בבית ההורים, החלפת בגדים ומקלחת - כל אלו היוו "הפסקה של ממש" ולכן תאונת דרכים שאירעה לעובד בדרכו לביתו לא תיחשב כתאונת עבודה. כך קובע שופט בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, משה וילינגר.

משה ברוינר, העוסק בעבודות פיקוח ושיפוצים, נפגע במאי 2022 בתאונת דרכים בדרכו ממקום עבודתו באשדוד לביתו בבית שמש. הביטוח הלאומי קבע: "אף אם היית בדרך למעונך מהעבודה, ביקורך ושהייתך בבית הורייך לשם רחצה, לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיך כלפי מעבידך, ועל כן הינן בגדר הפסקה של ממש. לפיכך, לא ניתן לראות בתאונה זו תאונת עבודה". ברוינר ערער, אך וילינגר דחה את ערעורו.

ברוינר טען, כי שהה בבית הוריו שבאשדוד במשך רבע שעה, בה הכניס למחסן את כלי עבודתו והתקלח כדי שיוכל ללבוש חליפה וקסדה ולנסוע באופנוע לביתו. הוא הסביר, ש"זה לא נעים לנסוע מלוכלך. זה 40 דק' נסיעה ולא נעים לנסוע עם אבק על השיער ועם הקסדה". לדבריו, הוא היה עושה הפסקה זו מדי יום בתיאום עם מעסיקו והיא נחשבה לזמן עבודה. הביטוח הלאומי טען, כי חישוב הזמנים מלמד שברוינר היה בבית הוריו שעה וחצי - פרק זמן משמעותי, המהווה "הפסקה של ממש".

ספק אם השתמש במחסן

וילינגר מזכיר, כי במקרים מעין זה יש לבדוק תחילה האם הנסיעה הייתה במקטע דרך אחד או בשני מקטעים. במקרה הנוכחי אין מחלוקת שמדובר במקטע אחד - בית ההורים היה במסלול לביתו של ברוינר - ולכן יש להכריע האם מדובר בהפסקה של ממש. בנושא זה קבע בית הדין הארצי לעבודה: "ככלל, הקביעה האם מדובר בהפסקה או סטייה של ממש תהא תלויה בנסיבות הפרטניות של כל מקרה. בבחינת 'הפסקה' יש לבחון את משך ההפסקה, מהותה ומטרתה. בבחינת הסטייה יש לבחון את תכלית הסטייה, דהיינו האם היא נעשתה לצורך פעילות בעלת מטרה עצמאית או שמא מדובר בסטייה לצורך פעולה אינצידנטלית ונלווית לדרך מהמעון לעבודה או להיפך, משכה ומרחקה".

• ביטוח לאומי שלל קצבה מאשה סיעודית - היא תבעה וניצחה. ומה קורה למי שלא תובע?
• ביהמ"ש העליון אשרר את מכרז הענק של הביטוח הלאומי לטיפול סיעודי ביתי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

וילינגר מקבל את עמדת הביטוח הלאומי לגבי לוח הזמנים של ברוינר ביום התאונה. הוא יצא ממקום עבודתו בשעה 18:43, ובניגוד לגרסתו - לא נשאר שם 45 דקות כדי לסדר את הדירה. המרחק ממנה לבית הוריו הוא חמש דקות נסיעה, ולא 15-10 דקות כפי שטען ברוינר, מכאן שהגיע אליו בשעה 19:00. לפי דבריו של ברוינר עצמו, הוא יצא מבית הוריו לאחר כשעה. ספק אם אכן השתמש במחסן בבית ההורים; הוא אכן התקלח והחליף בגדים; ונראה שהוא גם ישב לשוחח איתם ולאכול דבר מה.

לאור זאת, "הגענו למסקנה כי ההפסקה שערך התובע בבית הוריו, במשך למעלה משעה, לא הייתה נלוות לדרך, אלא הייתה בעלת תכלית עצמאית ונועדה לשרת את צרכיו הפרטיים". לכן, מדובר ב"הפסקה של ממש" והביטוח הלאומי צדק כאשר דחה את תביעתו, קובע וילינגר. מעבר לדרוש הוא מוסיף וקובע, כי ברוינר היה באותה עת עצמאי ולא שכיר, וגם בשל כך יש מקום לדחות את תביעתו. נציגי הציבור גילה נחום ושלמה פארי הסכימו עם וילינגר.