מסביב לעולם ב-50 מיליון שקל? מאחורי הקלעים של “המירוץ למיליון”

"המירוץ למיליון" היא לא רק תוכנית ריאליטי. מדובר באחת מהפקות הטלוויזיה היקרות, המורכבות והשאפתניות שנעשו בישראל. צילום בעשרות לוקיישנים ברחבי העולם, מאות אנשי צוות, לוגיסטיקה של טיסות, ביטוחים, אבטחה, אישורי צילום, עריכה מסיבית וימי צילום מסביב לשעון - כל אלה הופכים את התוכנית למפלצת הפקה בקנה מידה ישראלי.

אבל מאחורי התמונות האקזוטיות, הדרמות והמשימות מסתתרת שאלה כלכלית גדולה הרבה יותר: האם "המירוץ למיליון" באמת רווחית? עונה אחת יכולה להגיע גם ל-8.5 מיליון דולר העונה האחרונה של "המירוץ למיליון" כללה צילומים ב-9 מדינות, מסלול של יותר מ-47 אלף קילומטרים וכ-40 פרקים.

לפי הערכות בענף הטלוויזיה, עלות הפקת "המירוץ למיליון" בישראל היא מהגבוהות שנראו בטלוויזיה המקומית. עונות מוקדמות של התוכנית הוערכו בתחילה בעלות של כ-5 מיליון דולר לעונה, אך בפועל חריגות תקציב, לוגיסטיקה בינלאומית ועלויות צילום הובילו לכך שחלק מהעונות הגיעו גם לאזורי ה-8.5 מיליון דולר - כפי שפורסם בעבר ב"גלובס".

במונחים שקליים, מדובר בהפקה שיכולה להגיע לעלות של 30 עד יותר מ-50 מיליון שקל לעונה, תלוי במספר המדינות, משך הצילומים ורמת ההפקה. המשמעות היא שעלות ממוצעת לפרק יכולה לנוע סביב 1 עד 1.5 מיליון שקל, ולעיתים אף יותר בפרקי פתיחה וגמר. לשם השוואה, פרק של תוכנית אולפן רגילה או ריאליטי מקומי מצולם בישראל עשוי לעלות מאות אלפי שקלים בלבד.

• "המירוץ למיליון" טסה לפסגה: הגמר של קשת הוביל בפער גדול
• "המירוץ למיליון" בורחת קדימה ומהפך נרשם בלייט נייט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 לאן הולך כל הכסף?

הסעיף הכבד ביותר הוא הלוגיסטיקה הבינלאומית. צוות של "המירוץ למיליון" כולל עשרות צלמים, מפיקים, עורכים, אנשי סאונד, אבטחה, רופאים, נהגים, מפעילי רחפנים וצוותי הפקה מקומיים בכל מדינה. לכך מתווספות טיסות בינלאומיות לעשרות אנשים, בתי מלון, ביטוחי הפקה, השכרת ציוד צילום, אישורי צילום מול רשויות מקומיות ותשלומים לאתרים תיירותיים.

בנוסף, מדובר בהפקה שמצטלמת במשך שבועות ארוכים כמעט ללא הפסקה. לפי נתוני ההפקה, צילומי העונה האחרונה נמשכו ממאי ועד יוני 2025. גם שלב הפוסט-פרודקשן נחשב יקר במיוחד: מאות שעות צילום נערכות לכדי פרקים דרמטיים עם פסי קול, גרפיקה, אפקטים, כתוביות ותרגומים.

כמה מרוויח יהודה לוי?

בקשת 12 לא מפרסמים רשמית את שכרו של יהודה לוי כמנחה התוכנית, אך לפי הערכות בתעשייה, מנחה בכיר ברמתו בתוכנית דגל בפריים-טיים עשוי להרוויח בין 1.5 ל-3 מיליון שקל לעונה - תלוי בהיקף ימי הצילום, הסכמי בלעדיות, קמפיינים נלווים ושיתופי פעולה מסחריים.

• הצופים חוזרים לבתי הקולנוע ובוחרים באולמות הפרימיום
• האימפריה של טיילור סוויפט: מוזיקה, מעריצים והרבה כסף
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "המירוץ למיליון" טסה לפסגה: הגמר של קשת הוביל בפער גדול

יהודה לוי אינו רק מנחה, אלא גם חלק מרכזי מהמיתוג החדש של התוכנית. המעבר מהנחיית רון שחר ליהודה לוי נועד לחזק את החיבור לקהל צעיר יותר ולהעניק לתוכנית תדמית נוצצת ויוקרתית יותר.

 המשתתפים כבר לא מגיעים "רק בשביל החוויה" - אבל גם לא באמת מתעשרים

מאחורי הזוהר הטלוויזיוני, הצילומים בחו"ל והחשיפה בפריים-טיים, מסתתרת מציאות כלכלית הרבה פחות נוצצת עבור חלק מהמשתתפים.

בשנים האחרונות אכן חל שינוי מסוים במודל ההתקשרות מול המתמודדים, וכיום חלקם מקבלים תשלום מסוים עבור תקופת הצילומים - אך בענף מדגישים שלא מדובר במשכורות גבוהות, אלא בעיקר ב"דמי קיום" או פיצוי בסיסי על אובדן ימי עבודה.

לפי מידע שפורסם בשנים האחרונות בתעשיית הבידור והריאליטי בישראל, משתתפים בתוכניות ריאליטי גדולות מקבלים לרוב כמה מאות שקלים בודדים ליום צילום, כאשר בחוזים רבים ההגדרה אינה "שכר" אלא פיצוי עבור התקופה שבה הם אינם יכולים לעבוד בעבודתם הרגילה.

בהפקה מורכבת כמו "המירוץ למיליון" שמצטלמת לאורך שבועות במספר מדינות, הסכום המצטבר לרוב אינו משתווה למשכורת ממוצעת במשק, ובוודאי שלא מפצה על עצירת החיים האישיים והמקצועיים לתקופה ממושכת. גורמים בתעשייה מספרים כי חברות ההפקה יודעות שהמוטיבציה המרכזית של רבים מהמשתתפים היא החשיפה הציבורית, האפשרות להפוך למשפיענים, לקבל קמפיינים, להיכנס לעולם הבידור ואף להתחיל לבנות קריירה תקשורתית לאחר התוכנית.

במובן הזה, הריאליטי הפך בשנים האחרונות למעין "מקפצה שיווקית", ולעיתים המשתתפים רואים בתקופת הצילומים השקעה אישית בקריירה עתידית - גם אם בטווח המיידי היא אינה משתלמת כלכלית. גם הזוכים עצמם אינם מקבלים בפועל מיליון שקל מלאים. הפרס הגדול אמנם עומד על מיליון שקל, אך לאחר מס של כ-35%, הסכום נטו עומד על כ-650 אלף שקל בלבד. 

 הכסף הגדול באמת: פרסום וחסויות

 כאן נכנס מנוע הרווח האמיתי של התוכנית. "מירוץ למיליון" נחשבת לאחת מתוכניות הפריים-טיים החזקות בישראל, עם רייטינג דו-ספרתי גבוה. פרק פתיחת העונה הגיע ל-21.6% רייטינג, ובהמשך רוב הפרקים שמרו על נתונים של סביב 17%- 20% ולעיתים אף יותר. להרחבה "המירוץ למיליון" טסה לפסגה: הגמר של קשת הוביל בפער גדול

בתעשיית הפרסום מעריכים כי מחיר ספוט פרסום של 30 שניות במהלך "המירוץ למיליון" יכול לנוע סביב 80 אלף עד 150 אלף שקל - ולעיתים אף יותר בפרקי גמר או פרקים חזקים במיוחד. בפרק ממוצע משודרות לעיתים 15 עד 20 דקות פרסום נטו. המשמעות היא שהכנסות מפרסום בלבד עשויות להגיע לכ-2 עד 4 מיליון שקל לפרק, עוד לפני חסויות ותוכן שיווקי.

בנוסף, התוכנית מייצרת הכנסות עצומות דרך שיתופי פעולה מסחריים ופרסום סמוי. במהלך השנים שולבו בתוכנית מותגים גדולים, בהם חברות אשראי, מזון, אופנה, ביטוח, טכנולוגיה ותיירות.

לפי גורמים בענף, חלק מהחברות משלמות מיליוני שקלים עבור חסויות עונתיות, שילוב במשימות, אזכורים בתוך הפרק וחסויות פתיחה וסיום. גם שיתופי פעולה מסחריים יוצאי דופן - כמו שיתוף הפעולה עם הכנסת באחת העונות - הפכו למקור הכנסה משמעותי נוסף עבור ההפקה.

 אז האם "המירוץ למיליון" באמת רווחית?

 למרות העלויות העצומות, ההערכה הרווחת בענף היא שכן - מאוד. אם עונה עולה עשרות מיליוני שקלים, אבל מייצרת הכנסות של עשרות מיליונים מפרסום, חסויות, תוכן שיווקי, VOD, דיגיטל ושיתופי פעולה מסחריים, קשת 12 יכולה בהחלט להגיע לרווחיות גבוהה - במיוחד כאשר מדובר בתוכנית שמחזיקה חודשים ארוכים של פריים-טיים חזק.

אבל מעבר לרווח הישיר, "המירוץ למיליון" היא גם נכס אסטרטגי עבור קשת. תוכנית כזו מחזקת את לוח השידורים, מייצרת באזז עצום ברשתות החברתיות, מושכת מפרסמים גדולים ומסייעת לערוץ לשמור על מעמדו כמוביל הפריים־טיים בישראל.