אלפי שירים, מיליארדי האזנות ו-8 מיליון דולר: כך עבדו על ספוטיפיי

כמה כסף אפשר להרוויח משירים שאיש כמעט לא בחר לשמוע? במקרה של מייקל סמית', התשובה היא יותר מ-8 מיליון דולר. המוזיקאי והמפיק האמריקאי הצליח במשך שנים לגרוף סכומי עתק ממערכות התמלוגים של שירותי הסטרימינג, באמצעות שילוב של שירים שנוצרו בבינה מלאכותית, אלפי חשבונות מזויפים ותוכנות שהשמיעו את המוזיקה שוב ושוב. מבחינת הפלטפורמות, מיליארדי ההאזנות שנרשמו במערכות נראו כמו פעילות של מאזינים. בפועל, מאחורי חלק עצום מהן עמדו מכונות.

בתחילת אוקטובר נגזרו על סמית' 18 חודשי מאסר וחילוט של יותר מ-8 מיליון דולר, אבל הפרשה רחוקה מלהסתיים מבחינת תעשיית המוזיקה. ב-7 באוקטובר הודיע משרד זכויות היוצרים האמריקאי על פתיחת בדיקה רחבה של הונאות סטרימינג, בעקבות פנייה מהקונגרס. הרשויות מבקשות להבין כיצד פועלות ההונאות, כמה כסף הן גורעות מהיוצרים ומה אפשר לעשות כדי לצמצם אותן. הבדיקה נפתחה בנפרד מההליך הפלילי נגד סמית', אך העיתוי ממחיש עד כמה הפכה התופעה לסוגיה כלכלית ורגולטורית.

הבעיה אינה מסתכמת בהאזנות מזויפות. סוני מיוזיק דיווחה לאחרונה כי ביקשה להסיר יותר מ-260 אלף שירים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית והתחזו לאמנים שלה, לעומת כ-135 אלף בסוף מרץ. מדובר בתופעה שונה מהונאת ההאזנות של סמית': במקרה של סוני, הפגיעה נובעת מהתחזות לאמנים ומשימוש בזהותם ללא רשות, ואילו במקרה של סמית' מדובר בניפוח מלאכותי של מספר ההאזנות כדי לקבל תמלוגים. שתי התופעות ממחישות כיצד האפשרות לייצר ולהפיץ מוזיקה בכמויות עצומות מציבה בפני תעשיית המוזיקה אתגרים כלכליים חדשים.

איך הפך מוזיקאי אחד למכונת תמלוגים

מייקל סמית', בן 54 מצפון קרוליינה, לא היה צריך להקים חברת תקליטים גדולה, להחתים אמנים או להוציא מיליוני דולרים על קידום שירים. הוא הבין שכדי להרוויח משירותי הסטרימינג, מספיק לגרום למערכות שלהם להאמין שמישהו מאזין למוזיקה. וכאשר אפשר להפעיל אלפי מאזינים מלאכותיים במקביל, גם שירים שאינם זוכים לביקוש אמיתי יכולים להתחיל לייצר הכנסות.

לפי משרד המשפטים האמריקאי, ההונאה התרחשה בשנים 2017-2024 בשלושה שלבים. תחילה יצר סמית' אלפי חשבונות מזויפים בשירותי סטרימינג, ובהם ספוטיפיי, אפל מיוזיק, אמזון מיוזיק ויוטיוב מיוזיק. לאחר מכן הפעיל תוכנות שגרמו לחשבונות להשמיע ברציפות שירים שהיו בבעלותו. לבסוף גבה את התמלוגים שנוצרו בעקבות ההאזנות.

הוא השתמש בכתובות דואר אלקטרוני מזויפות ובכרטיסי חיוב שהושגו במרמה כדי לפתוח את החשבונות, ובתקופות מסוימות הפעיל עד 10,000 חשבונות בוטים במקביל. כל חשבון כזה יכול היה להשמיע מוזיקה לאורך שעות, בלי להתעייף, בלי להשתעמם ובלי לעבור לשיר אחר כי נמאס לו.

אבל גם מערך של אלפי בוטים לא היה מספיק כדי להבטיח שההונאה תמשיך לפעול. כאשר שיר אלמוני צובר לפתע מיליוני האזנות, הנתונים החריגים עלולים לעורר חשד. סמית' היה צריך לפזר את הפעילות בין מספר עצום של שירים, כך שכל רצועה תצבור מספר האזנות שנראה סביר יותר.

כאן נכנסה הבינה המלאכותית לתמונה. ההונאה החלה כבר ב-2017, אבל ב-2018 החל סמית' לעבוד עם מנכ"ל חברה שפיתחה טכנולוגיה ליצירת מוזיקה בבינה מלאכותית ועם מקדם מוזיקה. השניים סייעו לו לבנות קטלוג עצום של שירים, ובתוך זמן קצר הוא כבר קיבל אלפי רצועות חדשות מדי שבוע. ככל שהטכנולוגיה התקדמה השתפרה גם איכות המוזיקה: באוגוסט 2020 דיווח לו שותפו שאיכות השירים השתפרה פי 10 עד 20, וכי המערכת כבר מסוגלת לייצר גם שירה מלאכותית. כך הצליח סמית' לפזר מיליארדי האזנות מזויפות בין מאות אלפי שירים, בלי שכל שיר בנפרד יציג מספר האזנות חריג שיעורר חשד.

באפריל 2023, למשל, רשמו חשבונות הבוטים של סמית' 80.9 מיליון האזנות מזויפות ביוטיוב מיוזיק באמצעות מינויים משפחתיים. באותו חודש, כל קטלוג השירים של טיילור סוויפט צבר 9.3 מיליון האזנות באותו מסלול. ההשוואה ממחישה את היקף הפעילות המלאכותית: רשת הבוטים של אדם אחד ייצרה כמעט פי תשעה האזנות מאלה שנרשמו לאחת הזמרות המצליחות בעולם.

• עשרה מיליון תושבים, בורסה של 1.4 טריליון דולר: שוודיה היא מעצמת שוק ההון שנכנסה לנאט'ו
• ספוטיפיי עברה את רף 300 מיליון המנויים המשלמים, למה המניה יורדת?

בסך הכול הניב המנגנון יותר מ-8 מיליון דולר בתמלוגים. במרץ השנה הודה סמית' בקשירת קשר לביצוע הונאה באמצעים אלקטרוניים, וב-6 באוקטובר נגזרו עליו 18 חודשי מאסר, שנתיים של פיקוח לאחר שחרורו וחילוט של 8.09 מיליון דולר. עם זאת, צו החילוט אינו מעיד שכל הכסף כבר נגבה בפועל. לא פורסם כמה מהסכום הצליחו הרשויות לאתר ולהשיב, ולכן אי אפשר לקבוע אם סמית' נותר עם חלק מהרווחים שהפיק לאורך השנים. מבחינה משפטית הוא נדרש לוותר על סכום התואם בקירוב את ההכנסות מההונאה, אך השאלה כמה מהכסף אכן הוחזר נותרה פתוחה.

ומה לגבי האמנים שנפגעו? אף שהרשויות קבעו שסמית' שלשל לכיסו תמלוגים שהיו אמורים להגיע ליוצרים אחרים, בהודעת גזר הדין לא נמסר על פיצויים ששולמו להם. מכיוון שהתמלוגים מחולקים מתוך מאגרי הכנסות משותפים, קשה לחשב כמה כסף הפסיד כל אמן בנפרד. המשמעות היא שגם לאחר הרשעתו של סמית', אין עדיין תשובה פומבית לשאלה אם הכסף שנגרע מהיוצרים אכן יגיע אליהם בחזרה.

הכסף שהבוטים מקבלים נגרע מהיוצרים האמיתיים

כדי להבין מדוע ההונאה פוגעת במוזיקאים אחרים, צריך לדעת כיצד פועל מנגנון התמלוגים של שירותי הסטרימינג. בניגוד למה שנהוג לחשוב, אין תעריף אחיד וקבוע שכל אמן מקבל בכל פעם שמישהו משמיע שיר שלו. סכום התמלוגים תלוי בין היתר בהכנסות הפלטפורמה, במדינה שבה התבצעה ההאזנה, בסוג המינוי ובחלק היחסי של השיר מתוך כלל ההאזנות הזכאיות לתשלום.

בספוטיפיי, למשל, ההכנסות ממינויים ומפרסום משמשות בסיס למאגרי תמלוגים, שמהם מחולק הכסף לבעלי הזכויות לפי חלקם בהאזנות. החברה משלמת לבעלי הזכויות, ובהם חברות תקליטים ומפיצים, והם מעבירים את הכסף ליוצרים בהתאם להסכמים שלהם.

נניח שבמאגר תמלוגים מסוים עומדים לחלוקה 10 מיליון דולר, ושירים של בעל זכויות אחד אחראים ל-1% מההאזנות הזכאיות. חלקו במאגר יהיה 100 אלף דולר. אם לתוך אותו מאגר נכנסות גם האזנות מזויפות, חלקם היחסי של השירים האחרים קטן. כך יכולים מפעילי בוטים לקבל כסף שהיה מתחלק אחרת בין בעלי הזכויות של מוזיקה שהושמעה בידי מאזינים אמיתיים.

• קנו ארנק כדי להגן על הקריפטו - וגילו שהכסף נעלם: חשד לגניבת 86 מיליון דולר
• ה-AI כבר מתמקח עם חברות ומחזיר כסף ללקוחות - מי עומד להפסיד?

הפגיעה לא מתבטאת בהכרח בחיוב נוסף של המשתמשים, וגם אין פירושה שכל דולר שהרוויח סמית' נגרע ישירות מחשבונו של מוזיקאי מסוים. מדובר בשינוי מלאכותי של חלוקת הכנסות. מי שמייצר האזנות פיקטיביות ומצליח לגרום להן להיכלל בחישוב, מגדיל את חלקו על חשבון אחרים.

עבור אמנים עצמאיים, שהכנסותיהם מסטרימינג עשויות להסתכם בעשרות או במאות דולרים בחודש, גם שחיקה קטנה בתמלוגים יכולה להיות משמעותית. אבל הבעיה רחבה יותר: אם הפלטפורמות אינן מצליחות להבחין בין פעילות אמיתית למזויפת, גם הנתונים שעליהם מתבססות החלטות עסקיות של חברות תקליטים, מפיקים ומפרסמים עלולים להיות מעוותים.

260 אלף שירים מזויפים: סוני חושפת את ממדי התופעה

בזמן שסמית' נשלח למאסר, חברות המוזיקה הגדולות ממשיכות להתמודד עם היקפים גדלים של תוכן מזויף. בתחילת אוקטובר חשפה סוני מיוזיק כי עד סוף ספטמבר ביקשה להסיר מפלטפורמות דיגיטליות יותר מ-260 אלף שירים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית והתחזו לאמנים שהיא מייצגת. בסוף מרץ עמד המספר על כ-135 אלף. בתוך חצי שנה כמעט הוכפל מספר השירים המזויפים שסוני ביקשה להסיר.

בין האמנים ששמם וקולם נוצלו נמצאים הארי סטיילס, אדל ומייקל ג'קסון. באמצעות כלי בינה מלאכותית אפשר לייצר שירים שנשמעים כאילו הוקלטו בידי זמרים מוכרים, אף שהם כלל לא השתתפו ביצירתם. השירים האלה יכולים להגיע לשירותי הסטרימינג, לרשתות חברתיות ולפלטפורמות וידאו, ולעיתים המשתמשים אינם יודעים שמדובר בחיקוי.

מבחינת סוני, הנזק חורג משאלת התמלוגים. שירים שמתחזים לאמנים מוכרים עלולים לפגוע בזכויותיהם, להטעות מעריצים ולייצר תחרות על תשומת הלב ועל ההכנסות. החברה דורשת מהפלטפורמות להסיר את התכנים במהירות ולמנוע העלאה חוזרת שלהם, אך המאבק נעשה קשה יותר ככל שכלי הבינה המלאכותית משתפרים.

חשוב להבחין בין התופעה הזאת לבין ההונאה של סמית'. במקרה שלו, המוזיקה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית שימשה בעיקר ליצירת קטלוג עצום שעליו הופעלו האזנות מזויפות. במקרה של סוני, מדובר בשירים שמתחזים לאמנים מוכרים ללא רשותם. בשני המקרים, היכולת לייצר מוזיקה במהירות ובהיקפים גדולים מקשה על הפלטפורמות לזהות פעילות בעייתית לפני שהיא מגיעה למאזינים.

עד 2.2 מיליארד דולר בשנה: כמה עולה תעשיית ההאזנות המזויפות?

הסכום שסמית' הצליח להוציא ממערכות הסטרימינג גדול, אבל הוא חלק מתופעה רחבה בהרבה. לפי הערכות בענף שדווחו בפייננשל טיימס, הונאות סטרימינג עלולות לגרום לתעשיית המוזיקה הפסדים של עד 2.2 מיליארד דולר בשנה. מדובר באומדן ולא בסכום הפסדים מאומת, אך הוא ממחיש את החשיפה הכלכלית של הענף.

נתונים של שירות הסטרימינג הצרפתי דיזר ממחישים את ממדי הבעיה. לפי דיווח החברה במרץ 2026, בינואר אותה שנה הועלו לפלטפורמה כ-60 אלף רצועות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית מדי יום, כ-39% מכלל הרצועות החדשות שהתקבלו בשירות. החברה דיווחה כי עד 85% מההאזנות למוזיקה שנוצרה כולה באמצעות בינה מלאכותית זוהו כהונאתיות, והוסרו מחישובי התמלוגים.

הנתון הזה אינו אומר ש-85% מכלל ההאזנות בדיזר מזויפות, או שכל מוזיקה שנוצרת באמצעות AI משמשת להונאה. הוא מתייחס להאזנות לקטגוריה מסוימת של מוזיקה שנוצרה בבינה מלאכותית, ומבוסס על מערכות הזיהוי של החברה. ובכל זאת, מדובר בשיעור חריג שממחיש מדוע שירותי הסטרימינג משקיעים יותר משאבים בזיהוי פעילות אוטומטית.

העלות לתעשייה אינה מסתכמת בתמלוגים שהועברו למי שאינם זכאים להם. חברות הסטרימינג צריכות להשקיע בפיתוח מערכות זיהוי, בניטור חשבונות, בבדיקת העלאות חשודות ובטיפול בתלונות של בעלי זכויות. חברות התקליטים נדרשות לאתר שירים שמתחזים לאמנים שלהן, לדרוש את הסרתם ולעקוב אחר העלאות חוזרות. כל אלה כרוכים בהוצאות ובמשאבים שהיו יכולים לשמש לפיתוח אמנים ולפעילות עסקית אחרת.

ספוטיפיי מנסה לסגור את הפרצות, אבל גם יוצרים קטנים משלמים מחיר

ספוטיפיי כבר שינתה את הכללים כדי לצמצם את האפשרות להרוויח מהעלאות המוניות ומהאזנות מלאכותיות. מאז אפריל 2024, שיר צריך לצבור לפחות 1,000 האזנות במהלך 12 חודשים כדי להיכלל בחישוב התמלוגים בגין הקלטות. נוסף על כך נדרש מספר מינימלי של מאזינים ייחודיים, שהחברה אינה מפרסמת.

השינוי נועד להתמודד בין היתר עם שיטה שבה גורמים שונים מעלים כמויות עצומות של רצועות, שכל אחת מהן מייצרת הכנסה זעומה. ספוטיפיי הסבירה כי עשרות מיליוני רצועות שצברו פחות מ-1,000 האזנות בשנה הניבו בממוצע כ-3 סנטים בחודש לרצועה. במצטבר, מדובר בכ-40 מיליון דולר בשנה, שהחברה החליטה להפנות לבעלי זכויות בשירים שעומדים בתנאי הזכאות.

אלא שהכללים החדשים יוצרים גם קושי עבור יוצרים קטנים ולגיטימיים. מוזיקאי שהוציא שיר חדש וצבר כמה מאות האזנות אמיתיות אינו זכאי לתמלוגי הקלטה בגינו בספוטיפיי, גם אם לא ניסה לרמות את המערכת. מבחינת החברה, מדובר בסכומים קטנים שבמקרים רבים ממילא אינם מגיעים ליוצרים בגלל ספי תשלום ועמלות של מפיצים. מבחינת אמן בתחילת דרכו, זו עוד מגבלה בדרך ליצירת הכנסה מהמוזיקה.

ספוטיפיי גם החלה לחייב חברות תקליטים ומפיצים במקרים של הונאות האזנה חריגות במיוחד, כדי ליצור תמריץ למנוע את העלאת התוכן הבעייתי מלכתחילה. בספטמבר 2025 הודיעה החברה על החמרת הכללים נגד התחזות לאמנים ועל מסנן חדש שנועד לזהות העלאות המוניות, שירים כפולים וניסיונות לנצל את מערכות החיפוש וההמלצות.

באותה הודעה חשפה ספוטיפיי כי הסירה יותר מ-75 מיליון רצועות שסווגו כתוכן ספאם במהלך 12 חודשים. זהו נתון רחב יותר ממספר השירים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, והוא כולל סוגים שונים של תוכן שנועד לנצל את הפלטפורמה.

האתגר מבחינת החברה הוא להבחין בין שימוש לגיטימי בבינה מלאכותית לצורך יצירת מוזיקה לבין שימוש בטכנולוגיה להטעיה ולהונאה. יש מוזיקאים שמשתמשים בכלי AI להפקה, לעיבוד או לכתיבת שירים, ואין סיבה לפסול את יצירתם רק בשל הטכנולוגיה שבה השתמשו. מנגד, כאשר מערכות אוטומטיות מייצרות גם את התוכן וגם את ההאזנות, מנגנון התמלוגים עלול להפוך למקור הכנסה למי שאינם מצליחים להגיע לקהל אמיתי.

ההתפתחות החדשה ביותר הגיעה ב-7 באוקטובר, כאשר משרד זכויות היוצרים האמריקאי פרסם הודעה רשמית על פתיחת בדיקה בנושא הונאות סטרימינג. ההליך נפתח בעקבות בקשה של הקונגרס, ומטרתו לאסוף מידע על היקף התופעה, דרכי הפעולה של מבצעי ההונאות, השפעתן על תעשיית המוזיקה והיעילות של אמצעי המניעה הקיימים.

המשרד מבקש לקבל מידע מחברות סטרימינג, מפיצי מוזיקה, בעלי זכויות, גופי ניהול תמלוגים, גורמי אכיפה ובעלי עניין נוספים. בין השיטות הנבחנות נמצאות רשתות בוטים, חוות הקלקות, ניצול רשימות השמעה והשתלטות על חשבונות משתמשים. הבדיקה אמורה לסייע לקונגרס להבין האם הצעדים שנוקטות החברות מספיקים, או שנדרשת התערבות נוספת באמצעות חקיקה או רגולציה.

המועד האחרון להגשת תגובות ראשוניות נקבע ל-23 בנובמבר 2026, ותגובות המשך יתקבלו עד 21 בדצמבר. בשלב זה מדובר בהליך לאיסוף מידע, ולא בהחלטה על חקיקה חדשה או על הטלת חובות נוספות על שירותי הסטרימינג.

מבחינת חברות הסטרימינג, התערבות רגולטורית עשויה להוסיף דרישות לדיווח, לבקרה ולשקיפות בנוגע לאופן שבו הן מזהות האזנות מזויפות ומחלקות תמלוגים. עבור חברות התקליטים והיוצרים, היא עשויה להוביל לכלים נוספים להגנה על הכנסותיהם. השאלה המרכזית תהיה מי יישא בעלויות האכיפה, וכיצד אפשר יהיה למנוע הונאות בלי להכביד על יוצרים קטנים ועל מפיצים לגיטימיים.

פרשת סמית' ממחישה עד כמה רחוק אפשר להגיע כאשר מצליחים לנצל חולשה במנגנון כלכלי דיגיטלי. במשך שנים הוא הפעיל אלפי חשבונות, ייצר מאות אלפי שירים וצבר מיליארדי האזנות מזויפות שהניבו יותר מ-8 מיליון דולר. כעת, כשהבינה המלאכותית מאפשרת לייצר מוזיקה בהיקפים גדולים עוד יותר, תעשיית הסטרימינג נדרשת להגן על המערכת שממנה מתפרנסים היוצרים. גזר הדין סיים את ההליך הפלילי נגד סמית', אבל המבחן הכלכלי והרגולטורי של הענף עדיין בעיצומו.