ביהמ"ש המחוזי: פרשנות נרחבת לעבירה של הטרדה באמצעי תקשורת

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קובע, כי יש להעניק פרשנות נרחבת ליסודות העבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק. על פי פרשנות זו, העבירה תתקיים גם אם המטריד לא משתמש בעצמו במתקן בזק, או שההטרדה אינה מגיעה למתקן בזק. עוד נקבע, כי גם הטרדה של קבוצה יכולה להוות עבירה על פי סעיף זה.

סעיף 30 לחוק התקשורת קובע: "המשתמש במתקן בזק או בציוד קצה באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים". השופט יובל ליבדרו מציין, כי "הפסיקה הרחיבה בשנים האחרונות את משמעות התיבה 'מתקן בזק' וקבעה כי זו כוללת גם ציוד קצה בדמות אמצעי תקשורת מודרניים כמו הודעות וואטסאפ, מסרונים (SMS) ודואר אלקטרוני, וכן תוכנות שאינן פיזיות. זאת, מתוך פרשנות תכליתית של החוק, המבקשת להתאים אותו להתפתחויות הטכנולוגיות בתחום התקשורת. המונח 'רשת בזק' מתייחס כיום לכל מערכת  אלקטרונית להעברת אותות, לרבות רשתות סלולריות ואינטרנטיות וציוד נלווה כמו מכשירי טלפון ניידים".

עוד מזכיר ליבדרו, כי על פי הפסיקה - "המבחן לקיומה של הטרדה הוא אובייקטיבי. הווה אומר, השאלה אם מדובר בהטרדה לא מוכרעת בהתאם לתפיסתו הסובייקטיבית של המטריד או המוטרד, אלא בהתאם לאמת מידה של התנהלות סבירה כללית. מסננת אובייקטיבית זו מבטיחה שרק הטרדה החוצה רף מסוים תוכל לבוא בחשבון לצורך ביסוס אחריות פלילית...  השילוב בין היקף ההודעות לבין תוכנן הוא שיוצר את אי-הנוחות הגורמת ללחץ, מבוכה ודאגה, כשהערך המוגן הוא הגנה על שלוותו של האדם".

כאשר מדובר בקבוצה של עובדי ציבור

בנוגע למתקני הבזק, קובע ליבדרו: "הדרישה היא שהנאשם ישתמש במתקן בזק או בציוד קצה כדי שניתן יהיה להרשיעו בעבירה ואין דרישה שגם מושא ההטרדה ישתמש במתקן בזק או בציוד קצה, או שיצירת הקשר תיעשה דווקא למתקן הבזק או לציוד הקצה שלו". כלומר: די בכך שהמטריד או המוטרד משתמש במתקן בזק (על פי ההגדרה הנרחבת הנוכחית) כדי לקיים את העבירה, כפי שנלמד הן מלשון החוק והן מתכליתו.

בנוגע להטרדת קבוצה, ליבדרו קובע: "האפשרות להרשיע בעבירה כאשר מדובר בחבר בני אדם, קבוצה או תאגיד קיימת, אך היא לא חפה מקשיים, משפטיים וראייתיים. אפשרות זו קשורה גם לגודל הקבוצה, אופייה, צורת ההודעות, מספרן ותוכנן, והזיקה שבין ההודעות לקבוצה ולפרטיה. יכול שדווקא בהקשר שבו עסקינן ישנה חשיבות מוגברת בהגנה על 'קבוצה', בהינתן שכיחות השימוש בעידן הנוכחי באמצעי מדיה שונים במסגרת קבוצתית". הוא מוסיף, כי כאשר מדובר בקבוצה של עובדי ציבור, ובמיוחד כאשר התוכן מתייחס לאיכות עבודתם, יש להביא בחשבון גם שיקולים של חופש הביטוי והביקורת על רשויות השלטון.

ליבדרו דחה את ערעורו של רותם אומגה, אשר הורשע בעבירות של הטרדה במתקן בזק, בשל סדרה של הודעות גסות ובוטות במיוחד (כולל קונוטציות מיניות) ששלח לעובדות במשרד מבקר המדינה ובמשרד הבריאות, כמו גם לקבוצות נרחבות של עובדים במשרדים אלו. הוא קובע, שיסודות העבירה התקיימו במקרים אלו. בית משפט השלום נמנע מעונש מאסר בשל נסיבותיו האישיות של אומגה, והסתפק בקנס של 3,000 שקל ופיצוי של 1,500 שקל לכל אחת משתי הנפגעות. ליבדרו דחה גם את הערעור על חומרת העונש. השופטות פאני גילת-כהן ונועה חקלאי הסכימו עם ליבדרו. את אומגה ייצגו עוה"ד רות לוין ועדי שפיגל, ואת המדינה - עו"ד תהילה גלנטה.