לא רק תשואה: איך משפחות עשירות בארה"ב משלבות ערכים בתיק ההשקעות

מה עושים עם הון משפחתי של עשרות ומאות מיליוני דולרים? במשך שנים התשובה של משפחות עשירות רבות הייתה פשוטה יחסית: את הכסף משקיעים במניות, באיגרות חוב, בנדל"ן ובקרנות פרטיות כדי להגדיל את ההון, וחלק מהרווחים מפנים לתרומות ולפעילות פילנתרופית. אלא שבקרב חלק מהמשפחות העשירות בארצות הברית מתפתחת גישה אחרת, שלפיה גם הכסף שמושקע במטרה להניב תשואה צריך לשרת מטרות חברתיות וסביבתיות.

את השינוי הזה מתאר ענר בן-עמי, מייסד שותף ומנהל ההשקעות הראשי של חברת Candide Group, שמייעצת בין היתר לבני משפחת פריצקר, אחת המשפחות העשירות בארה"ב, המזוהה עם הקמת רשת מלונות הייאט. בריאיון לפודקסט "השקעות אימפקט בתכלס", בהנחיית אירה פרידמן, במסגרת תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב ומכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול ע"ש קולר, הוא מספק הצצה לאופן שבו משפחות בעלות הון גדול מבקשות לחבר בין השקעות פיננסיות להשפעה חברתית.

"המגמה החדשנית הזאת מתפתחת דווקא בקרב המשפחות האולטרה-עשירות בארצות הברית", אומר בן-עמי. "דור ההמשך, ובמקרים רבים נשים במשפחה, מבקש לחבר בין הערכים שלו לבין האופן שבו מנוהל ההון המשפחתי".

הגישה שהוא מקדם מכונה "100% אימפקט". המשמעות אינה לתרום את כל הכסף או לוותר על תשואה, אלא לבחון כל השקעה בתיק גם לפי השפעתה על החברה והסביבה. מניות, איגרות חוב, קרנות השקעה, נדל"ן ואפילו פיקדונות בנקאיים יכולים להיות חלק מהמהלך.

הגישה הזאת עדיין רחוקה מלהיות ברירת המחדל בעולם הפמילי אופיס. סקר גלובלי מ-2025 מצא כי 26% מהגופים שנבדקו שילבו שיקולי קיימות ואימפקט בהשקעות נבחרות, בעוד 16% שילבו אותם ברמת הקצאת הנכסים הכוללת. בקרב הגופים שכבר עסקו בתחום, 46% ראו בו מקור להזדמנויות השקעה, לעומת 42% שנה קודם לכן.

הנתונים העדכניים ל-2026 ממחישים במקביל עד כמה ההון המשפחתי הופך פעיל יותר. סקר שכלל 307 פמילי אופיס ביותר מ-30 שווקים, עם הון משפחתי ממוצע של 2.7 מיליארד דולר, מצא כי 60% מתכננים שינוי בהקצאת הנכסים במהלך השנה הקרובה. בינה מלאכותית, תשתיות ואנרגיה נמצאות כיום בין מוקדי העניין המרכזיים, בזמן שסוגיות של דור המשך וממשל משפחתי מקבלות משקל גדול יותר בניהול ההון.

מאג"ח לבתי ספר ועד העברת חברות לעובדים

אחד המאפיינים של מודל האימפקט הוא האפשרות ליישם אותו באפיקים שונים בלי להפוך את התיק לקרן פילנתרופית. במניות סחירות אפשר לקבוע סינון ענפי ולהשתמש בזכויות הצבעה כדי להשפיע על מדיניות של חברות. באג"ח מוניציפליות בארה"ב ניתן לממן פרויקטים כמו בתי ספר, פארקים ותשתיות קהילתיות, כך שהמשקיע מקבל תשואה ומקשר בין ההון לפרויקט מוגדר.

באפיקים הפרטיים התמונה רחבה יותר. אחת האסטרטגיות מממנת העברת חברות בינוניות לבעלות העובדים. בעל עסק שמתקרב לפרישה מקבל תמורה עבור החברה, מימון חיצוני מאפשר לעובדים להפוך בהדרגה לבעלים, והחוב מוחזר מתוך תזרים הפעילות לאורך מספר שנים. מבחינת המשקיע מדובר בחוב פרטי או השקעה הונית, בעוד רכיב האימפקט מתבטא ביצירת בעלות והון לעובדים ובהמשכיות של העסק המקומי.

תחום נוסף הוא חקלאות. קרנות רוכשות קרקעות, משנות את שיטות העיבוד, מקטינות צריכת מים וחומרי הדברה ומנסות להעלות את איכות היבול ואת שווי הנכס. כאן הקשר בין אימפקט לתשואה עובר דרך התייעלות בהוצאות, תמחור גבוה יותר של תוצרת ושיפור ערך הקרקע.

האתגר המרכזי נמצא במדידה. מנהלי הון מבקשים כיום נתונים על תעסוקה, דיור, פליטות, שימוש במשאבים ותוצאות קהילתיות, לצד תשואה, תנודתיות ונזילות. כבר ב-2025 שליש מהפמילי אופיס שנבדקו הגדירו איכות מידע טובה יותר כאחד התנאים המרכזיים לקידום השקעות מהסוג הזה.

המודל מושך תשומת לב גם בגלל חילופי הדורות. בדוח העולמי ל-2026 נמצא כי 27% מהפמילי אופיס מחזיקים תהליך מסודר להכנת היורשים לתפקידים עתידיים, נתון שמחדד את הפער בין היקף ההון שעובר בין דורות לבין רמת המעורבות של הדור הבא. עבור משפחות שמבקשות לחבר בין הון, זהות ומורשת, השקעות אימפקט הופכות בהדרגה מאפיק צדדי לשאלה שנוגעת למבנה התיק כולו.