ספייסX סטארשיפ  (ספייסX)
ספייסX סטארשיפ (ספייסX)

מאסק רוצה להפוך את סטארלינק לרשת סלולרית - אבל הדרך עוד ארוכה

רכישת התדרים החדשה של ספייסX כבר מלחיצה את AT&T, ורייזון וטי-מובייל, אך כדי להפוך למפעילת סלולר אמיתית היא עדיין תצטרך יותר ספקטרום, תשתית קרקעית וקיבולת לוויינית גדולה בהרבה

אדיר בן עמי |

הרכישה האחרונה של תדרים סלולריים בתדר נמוך על ידי ספייסX SpaceX -3.76%  הספיקה כדי להלחיץ את המשקיעים בחברות התקשורת האמריקאיות. מניות AT&T, ורייזון וטי-מובייל ירדו לאחר העסקה, על רקע החשש שאילון מאסק מתכוון להפוך את סטארלינק משחקנית אינטרנט לוויינית למתחרה ישירה גם בשוק הסלולר. אלא שבוול סטריט מזכירים שהמרחק בין רכישת ספקטרום לבין הקמת רשת סלולרית מלאה עדיין גדול. ספייסX בנתה לעצמה בסיס חשוב, אבל כדי לאיים באמת על המפעילות הוותיקות היא תצטרך לפתור במקביל בעיות של תדרים, כיסוי קרקעי וקיבולת לוויינית.

80 מגה-הרץ זה עדיין לא מספיק

לפי טי-מובייל, ספייסX מחזיקה כיום בכ-80 מגה-הרץ של ספקטרום. זהו היקף משמעותי, אבל טי-מובייל עצמה מחזיקה בערך פי חמישה, נתון שממחיש את הפער שעדיין קיים בין ספייסX לבין מפעילת סלולר ארצית גדולה.

התדרים הם למעשה הצינורות שדרכם עובר המידע האלחוטי. ככל שלמפעילה יש יותר ספקטרום, כך היא יכולה להציע יותר קיבולת, מהירות וכיסוי. לכן גם אחרי הרכישה האחרונה, ספייסX עשויה להידרש לרכוש נכסי תדר נוספים. גם אם ספייסX תרחיב את הספקטרום שלה, תקשורת ישירה מלוויין לטלפון עדיין מתמודדת עם מגבלות פיזיות. האתגר בולט במיוחד בתוך מבנים ובאזורים עירוניים צפופים, שבהם לרשתות קרקעיות יש יתרון ברור.

זו הסיבה שחברות מגדלי סלולר עשויות דווקא להרוויח מהכניסה של ספייסX. הן משכירות מקום לציוד תקשורת של AT&T, ורייזון וטי-מובייל, וספייסX יכולה להפוך לשוכרת נוספת אם תחליט לבנות שכבת כיסוי קרקעית משלימה.

אנליסטים גם מצביעים על ציוד שאינו מנוצל כיום אצל DISH, שיכול להפוך לנכס מעניין עבור ספייסX אם תבחר להאיץ את הכניסה שלה לשוק.

אולי בכלל עדיף לשתף פעולה

אפשרות נוספת היא שספייסX לא תנסה לבנות את כל הרשת בעצמה. כמה אנליסטים מעריכים שהחברה עשויה לבחור במודל MVNO, שבו היא תמכור שירות סלולרי תחת המותג שלה אך תשתמש בתשתית של מפעילה קיימת. תרחיש כזה יכול לחסוך לספייסX השקעות עתק ולתת לה גישה מהירה יותר לכיסוי ארצי. מבחינת מפעילות הסלולר, הוא יכול להפוך יריבה פוטנציאלית ללקוחה או לשותפה.

וולס פארגו מעריך כי ורייזון נמצאת בעמדה רגישה במיוחד. אם ספייסX תבחר לעבוד עם חברה אחרת, ורייזון עלולה להיפגע יותר מתחרות מצד שחקן חדש. מצד שני, אם דווקא היא תסגור הסכם עם ספייסX, היא עשויה ליהנות מהכנסות נוספות ואף להפחית את הצורך לרכוש תדרים נוספים.

לפי סטיפל, כניסה אמיתית של ספייסX לשוק ה-direct-to-cell תלויה בשלושה מרכיבים: לוויינים, ספקטרום ותשתית קרקעית. בנייה של כל שלושת המרכיבים מאפס עלולה לעלות יותר מ-100 מיליארד דולר. זו בדיוק הסיבה לכך ששיתוף פעולה עם מפעילה קיימת נראה הגיוני יותר. ספייסX כבר מחזיקה ביתרון משמעותי בצד הלווייני, ולכן היא יכולה לנסות להשלים את החסר דרך עסקאות תדרים והסכמי תשתית במקום לבנות הכול לבד.



בלי Starship, קשה להגדיל את הקיבולת

עם זאת, גם שותפות עם מפעילת סלולר לא תפתור את כל הבעיה. ספייסX עדיין צריכה להגדיל משמעותית את הקיבולת בחלל, וכאן Starship הופכת לחלק מרכזי בתוכנית. החברה מתכננת להשתמש ב-Starship כדי לשגר את לווייני Starlink V3, שאמורים להציע קיבולת גבוהה יותר מהדורות הקודמים. ככל שספייסX תרצה להעביר יותר תעבורת סלולר ישירות למכשירים, היא תצטרך להציב יותר לוויינים חזקים במסלול.

Starship עדיין נמצאת בפיתוח, וספייסX מקווה להגיע לפעילות מסחרית מלאה ב-2027. היכולת לשגר מטענים גדולים במחיר נמוך יותר היא תנאי מרכזי להפיכת סטארלינק לרשת שיכולה לתמוך בשירותי סלולר בקנה מידה רחב.

המטרה: 456 שיגורי Starship בשנה

ספייסX מבקשת להגדיל בצורה דרמטית את פעילות Starship בבסיס Starbase שבדרום טקסס, ולהגיע בעתיד לעד 456 שיגורים ו-912 נחיתות בשנה. רשות התעופה הפדרלית בארה"ב, FAA, הודיעה כי תבחן את התוכנית במסגרת תסקיר השפעה סביבתית ותערוך דיונים ציבוריים בנושא. נכון להיום ספייסX מורשית לבצע עד 25 שיגורים ו-50 נחיתות בשנה מ-Starbase, וב-2026 בוצעו עד כה שלושה שיגורים בלבד.

לפי ה-FAA, התוכנית אמורה להתבצע בשני שלבים. בשלב הראשון ספייסX תוכל להגיע לעד 100 שיגורים ו-200 נחיתות בשנה, שיתבצעו בכל יום ובכל שעה. אם המערכת תבשיל והאמינות תשתפר, החברה תוכל לעבור לשלב השני ולהעלות את הקצב לעד 456 שיגורים ו-912 נחיתות בשנה. שלב זה עשוי להיכנס לפועל בתוך כמה שנים, כאשר השיגורים יוכלו להתבצע לאורך כל שעות היום אך רק בימים שני עד שישי.

מספר הנחיתות הגבוה נובע מכך שבכל משימה יכולות לחזור ל-Starbase שתי יחידות נפרדות - חללית Starship והמאיץ Super Heavy. ה-FAA גם מבהיר שהספירה כוללת נחיתות של כלי רכב ששוגרו מאתרים אחרים.

קיראו עוד ב"גלובל"

הרחבת הפעילות כרוכה גם בסיכונים. ה-FAA יבחן את ההשפעה האפשרית על איכות האוויר, חיות הבר ומשאבי החוף, לצד ההשלכות על התעופה האזרחית באזור. יותר שיגורים משמעותם גם יותר סגירות מרחב אווירי ושינויים במסלולי טיסות, במיוחד במקרה של כשל או פיצוץ שמוביל לנפילת שברים.

עדיין רחוקים משימוש חוזר מהיר

החזון של ספייסX מבוסס על כך ששני חלקי המערכת יהיו ניתנים לשימוש חוזר במהירות ועם מינימום עבודות תחזוקה בין משימות. בפועל, החברה עדיין לא הוכיחה שהיא מסוגלת להפעיל את Starship בקצב כזה. 

מאסק אמר בעבר כי בתוך פחות מעשור Starship תוכל לשגר יותר מפעם בשעה, והחברה גם מתכננת להשקיע עד 100 מיליארד דולר באתר שיגורים נוסף בלואיזיאנה כדי לתמוך בקצב פעילות גבוה בהרבה.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה