שוק הסקנדרי הישראלי רץ למיליארדים, אבל מי שומר על השחקנים הקטנים ואיפה הרגולציה?

2025 הייתה שנת השיא של עושר ההייטק הישראלי. לפי נתוני כלכליסט, עובדי הענף מימשו כ-50 מיליארד שקל, ומרביתם לא דרך פעמון הבורסה אלא דרך עסקאות סקנדרי: מכירה מסודרת של מניות עובדים ומשקיעים מוקדמים. אבל ככל שהשוק הזה גדל, מתחוור שהוא רץ הרבה יותר מהר מהכללים שאמורים להגן על מי שפועל בו. וקנה המידה כבר אינו שולי. 

שבוע אחד ביולי 2025 בלבד הניב כ-750 מיליון דולר שחולקו לבעלי מניות ב-DriveNets וב-Armis, וב-2026 נמשכו עסקאות ענק גם ב-VAST Data וב-Cyera.

מאחורי המספרים מסתתר שינוי מבני. חברות נשארות פרטיות זמן רב יותר, גיל החברה הממוצע בהנפקה עלה מכ-11 שנה לכ-15, וכ-80,000 עובדים בחברות ישראליות ציבוריות מחזיקים אופציות בתוך הכסף שטרם מומשו, בשווי מוערך של כ-67 מיליארד שקל. הלחץ לממש נזילות מוקדם רק יגבר, ואיתו נפח הסקנדרי.

בארה"ב השוק הזה כבר עבר תהליך התבגרות ארוך. עסקאות במניות פרטיות מתנהלות ברובן דרך ברוקר-דילרים מורשים ופלטפורמות מסחר מפוקחות תחת עינה של רשות ניירות הערך, עם חובות שקיפות ורישום, בדיקת התאמה של המשקיע והגבלות ברורות על מי רשאי לקנות. מי שניסה לפעול מחוץ למסגרת הזו נענש. 

כבר ב-2012 העמידה הרשות האמריקאית לדין את SharesPost, פלטפורמה שחיברה קונים ומוכרים של מניות טרום-הנפקה, על פעילות ללא רישיון ברוקר-דילר, והחברה נאלצה לשלם קנס, לרכוש ברוקר-דילר ולקבל אישור רגולטורי. המסר היה חד: גם השוק הפרטי כפוף לכללים.

ובדיוק כאן ישראל מפגרת מאחור. חלק ניכר מהפעילות המקומית עדיין מתנהל דרך מתווכים ומבנים עוקפים, עסקאות קטנות שנסגרות הרחק מעיני הרגולטור, לעיתים בלי ידיעת החברה שאת מניותיה מוכרים ובלי בדיקה אמיתית של תוקף העסקה. 

הסכנה אינה תיאורטית. באוגוסט 2025 הזהירו OpenAI ו-Anthropic במפורש שכל רכישה של מניותיהן דרך SPV לא מאושר, חוזה פורוורד או "טוקן" ללא הסכמת החברה בכתב, תבוטל ולא תישא שום ערך כלכלי. אלפי רוכשים ברחבי העולם גילו שהם אולי מחזיקים בהבטחה חסרת תוקף ולא במניה, ועסקאות מהסוג הזה מגיעות היישר גם לרוכשים ולעובדים ישראלים.

התוצאה היא שוק דו-מעמדי. בעוד שחברות גדולות מנהלות תוכניות נזילות מסודרות מול משקיעים מוסדיים, עובד או משקיע קטן שמנסה למכור או לקנות מניה פרטית עלול למצוא את עצמו מול מתווך אנונימי, מחיר שרירותי ומבנה משפטי שאיש אינו ערב לו. 

הפער הזה, בין מי שיש לו גישה לשוק מסודר ובין מי שנדחק לשוליים האפורים, הוא בדיוק מה שרגולציה טובה אמורה לסגור.

• סקיוריטייז מביאה את מניות אפל, אנבידיה וטסלה לסולאנה
• רובינהוד מתכננת לאפשר מסחר במניות גם במהלך סופי השבוע

נפח הסקנדרי המקומי ימשיך לצמוח, וייתכן שיעקוף בקרוב את הכסף שמחולק דרך הנפקות. ישראל יכולה לתרגם את זה ליתרון של ממש, אבל רק אם הפיקוח יצמח יחד עם השוק ולא שנים אחריו. 

רשות ניירות הערך כבר מקדמת הסדרה של תחום הברוקר-דילרים, וזה הכיוון הנכון. שוק סקנדרי מוסדי, עם תמחור שקוף, דאטה אמין ומתווכים מורשים, הוא שיבדיל בין הזדמנות כלכלית אמיתית ובין שדה מוקשים שגובה את מחירו דווקא מהשחקנים הקטנים.

הכותב הוא מנכ"ל קבוצת הסקנדרי אלפנט.