רבעון שלישי קרנות מנייתיות: פערי ענק בקרנות המניות, מ־9.4%+ ועד 12%- ברבעון אחד

כמדי רבעון נסכם את ביצועי הקרנות הישראליות ברבעון האחרון, ואגב כך גם מתחילת השנה, תוך התמקדות בשלוש הקרנות הבולטות לחיוב ולשלילה בכל תקופת זמן. בנוסף, אחת לזמן מה אנחנו בודקים גם את התשואות לטווח ארוך יותר, הפעם של חמש שנים, וגם בהן נציג את הקרנות הבולטות לחיוב ולשלילה. הכתבה הראשונה בסדרת סיכום הרבעון השלישי מתמקדת בקרנות המנייתיות, בקטגוריה "כל גודל שוק".

הרבעון השלישי היה סוער במיוחד בבורסה הישראלית, עם סלקטיביות גבוהה מאוד, בדומה להתנהגות הבורסה מתחילת השנה. כלומר, היו סקטורים שצנחו וסקטורים שזינקו, מה שהופך את עבודת מנהלי הקרנות האקטיביות לקשה יותר. אפקט הסלקטיביות בא לידי ביטוי בבירור בביצועי הקרנות, עם פערים משמעותיים מאוד בין הקרנות הטובות לגרועות.

ניתן לראות את ההבדל גם במדדים המרכזיים. בעוד ת"א 35, מדד הדגל של ת"א, עלה ב-3.37% ברבעון השלישי, מדד ת"א 90, מדד המניות הבינוניות, ירד בשיעור דומה (3.35%), במה שנראה כתמונת מראה. מדד ת"א SME60 ירד בצורה חדה אף יותר ברבעון, ב-6.17%. כלומר, המניות הקטנות ספגו ירידות חדות במהלך הרבעון.

גם המדדים הסקטוריאליים מציגים שונות יוצאת דופן. בעוד ת"א ביטוח זינק ברבעון בכמעט 25%, ת"א בנייה איבד 10% והביטחוניות איבדו 13.7%. עוד בין המפסידות ברבעון: טכנולוגיה (9.11%), מניב חו"ל (10.79%) וקלינטק (15%). בצד המרוויח ברבעון נמצאים שאר הסקטורים הפיננסיים: הבנקים (14.53%) ות"א פיננסים (16.86%), בנוסף לסקטור "תקשורת וטכנולוגיית מידע" עם 11.12%.

תופעה מעניינת נוספת ברבעון היא סקטורים עם שינוי חד לעומת שני הרבעונים הקודמים בשנה. כך הבנקים איבדו 7.71% במחצית, אך זינקו, כאמור, ב-14.53% ברבעון השלישי; נפט וגז איבדו 13.3% במחצית אך טיפסו ב-6.49% ברבעון; ות"א תקשורת וטכנולוגיית מידע איבד 19% במחצית והשיב 11.12% ברבעון.

מצד שני, כמה מהכוכבות של המחצית הראשונה תיקנו בחדות ברבעון השלישי. הבולט ביותר הוא ת"א קלינטק, שזינק ב-41.62% במחצית ונתן בחזרה 15% ברבעון השלישי. גם סקטור התעשייה רשם מחצית יפה, עם עלייה של 18.39%, אך איבד 9.94% ברבעון, ות"א טכנולוגיה עלה ב-22.76% במחצית ואיבד 9.11% ברבעון.

כלומר, לא רק שנדרשה סלקטיביות גבוהה, כדי להצליח באופן עקבי היה צורך להחליף את מיקוד ההשקעות בתדירות גבוהה. זו משימה כמעט בלתי אפשרית לכל משקיע, ואפילו למנהלי תיקים: לחזות שינויי מגמה חדים כל כך בטווח זמן כה קצר. זה מה שהופך את ניהול ההשקעות האקטיבי בתקופה זו למאתגר כל כך.

לסיכום, הנה התשואות של המדדים המרכזיים בת"א בשלושת הרבעונים הראשונים, בתוספת כמה מדדים סקטוריאליים:

• ת"א 35: 15.76%
• ת"א 90: -3.08%
• ת"א 125: 11.25%
• ת"א SME60: 4.99%
• ת"א ביטוח: 46.5%
• ת"א בנייה: -12.54%
• ת"א ביטחוניות: -17.04%
• ת"א מניב חו"ל: -15.67%
• ת"א פיננסים: 23.11%
• ת"א קלינטק: 20.38%

• כמה מס משלמים על רווח בקרן נאמנות - והאם אפשר לקזז הפסדים מקרן אחרת?
• קרן נאמנות עם דמי ניהול של 0% באמת בחינם? העלויות שכדאי להכיר

אז מה עשו הקרנות בתקופה מאתגרת כזו?

כאמור, השונות בתוצאות גבוהה מאוד. במהלך הרבעון הקרן הטובה ביותר עלתה בכמעט 10%, בעוד הגרועה ביותר ירדה ביותר מ-12%. שאר 105 הקרנות בסקטור מפוזרות על פני כל הטווח הזה, כאשר 55 קרנות רשמו תשואה חיובית ו-52 תשואה שלילית, מה שממחיש את הפיזור הרחב של הביצועים.

פיטנגו – הבלחה חד פעמית?

הקרן המובילה ברבעון היא פיטנגו, הידועה לשמצה כקרן השנייה היקרה ביותר בקטגוריה (בפער של 0.01% מהיקרה ביותר), עם דמי ניהול של 2.83%. פיטנגו השיגה תשואה של 9.42% ברבעון השלישי, כמעט שני אחוזים מעל הקרן השנייה בטבלה. התוצאה הטובה הקפיצה את מיקומה גם בתשואה מתחילת השנה עד סוף הרבעון השלישי, והביאה אותה למקום ה-8. יחד עם זאת, חשוב להבין שהתוצאה רחוקה מלכפר על הביצועים הגרועים בטווח הארוך, שנובעים בין השאר מדמי הניהול המוגזמים. בטווח הזמן של 5 שנים פיטנגו היא בין 3 הקרנות הגרועות ביותר בקטגוריה, עם תשואה של 44% בלבד. דמי ניהול סבירים היו מקפיצים אותה כמה וכמה מקומות בדירוג.

מה עבד לפיטנגו ברבעון?

הנתונים הזמינים הם מסוף יולי, והם מראים שהקרן מחזיקה הרבה מאוד תעודות סל. 6 מתוך 10 האחזקות הגדולות הן תעודות סל על מדדים בבורסה בתל אביב, 4 מהן על מדד ת"א 125, ויחד הן מהוות יותר מרבע מהנכסים. בנוסף, בין 10 האחזקות הגדולות נמצאות גם תעודות סל על הבנקים ותעודת סל על ת"א 35. את הרשימה משלימות מניות ספציפיות: בז"ן, בית זיקוק אשדוד, מגדל ביטוח ומגדלי הים התיכון.

מדובר בבחירה טובה למדי, כך מתברר. בתי הזיקוק עלו בכמעט 30% ברבעון וגם הבנקים, כאמור, נתנו תשואה טובה. מדד ת"א 125 לא עלה כמו ת"א 35, אבל גם רשם רבעון סביר. בסך הכל החזיקה הקרן ב-33% במדדים רחבים, 20% בסקטור האנרגיה, 14% בבנקים, 5% בתעשייה ו-4% בביטוח. בנוסף, לקרן חשיפה של 12% למט"ח, בעיקר דרך אחזקה בתעודת סל על מדדים אמריקאיים ואחזקה באיתקה.

הקרן העקבית: הראל מניות ערך Buy Side ישראל

בדרך כלל אנחנו מעדיפים עקביות על פני ביצועים חד פעמיים. בין המובילות עד כה השנה ישנן גם קרנות שמצליחות בטווח הארוך יותר. הקרן של הראל נמצאת במקום השני ברבעון, אך גם במקום הרביעי בטווח של 5 שנים.

• קרן סל או קרן מחקה: אותו מדד, פער של מאות שקלים - מה עדיף?
• הקרנות הכספיות הניבו 3.9% בשנה; דירוג ספטמבר והשוואה למוצרים אחרים

הקרן של הראל השקיעה בעיקר בחברות מתחום הפיננסים והאנרגיה. הבנקים מהווים 23% מהקרן לפי הפרסום האחרון, כאשר לאומי ופועלים כל אחד מהם עם מעל 9.5%; האנרגיה 18%, בהובלת בז"ן (3.55%) וניו-מד אנרג'י (3.46%). הנדל"ן תופס 14% מהקרן וחברות צריכה 8.6%. עוד בתחום הפיננסים בולט סקטור הביטוח עם 8.4%, בהובלת הפניקס עם 3.82%.

מיטב מניות LONG RUN – נפילה חד פעמית?

גם קרנות שמציגות תוצאות טובות באופן עקבי יכולות להציג רבעון אחד לא טוב, במיוחד ברבעון קשה כל כך להשקעה כמו הרבעון האחרון. עם זאת, רבעון כזה צריך לפחות להוות נורת אזהרה, והמשקיעים צריכים לבדוק שהקרן חוזרת למסלול במהירות.

הקרן של מיטב היא השנייה בטיבה בטווח הארוך של 5 שנים (אחרי הקרן של תמיר פישמן, שכתבנו עליה בעבר). היא גם החמישית בשלושת הרבעונים האחרונים, אבל רק במקום ה-84 ברבעון, עם תשואה שלילית של 3.25%.

אז מה מסביר את הירידה בקרן? שתי האחזקות הגדולות ביותר הן אמנם פועלים ולאומי, אך בשיעור נמוך יחסית (קצת מעל 3% כל אחת). ברשימת 10 הגדולות ישנן כמה מניות שירדו ברבעון השלישי בשיעור משמעותי, בהן אפקון, פריורטק, אלביט ואלקטרה. בנוסף, הפיזור הסקטוריאלי כנראה לא היה מוצלח. לקרן אחזקה גבוהה יחסית במניות טכנולוגיה שסבלו מירידות ברבעון האחרון (הסקטור הגדול ביותר, עם 12.7% מאחזקות הקרן), ולצד זאת אחזקה בסקטור התעשייה; ייתכן שאלה מסבירים חלק גדול מהכישלון היחסי.

לסיכום: רבעון כמו השלישי מזכיר כמה קשה להסתמך על תוצאה אחת. פיטנגו, שדמי הניהול שלה הם מהגבוהים בקטגוריה ותשואותיה לחמש שנים בין הגרועות, זינקה לראש הטבלה, ואילו קרן שנחשבת לאחת הטובות בטווח הארוך, מיטב LONG RUN, ירדה מקומות רבים. הראל מניות ערך הייתה שנייה ברבעון ומדורגת גבוה גם בטווח הארוך יותר, ובכך הציגה את התמונה היציבה ביותר. המסקנה למשקיעים פשוטה: במקום לרדוף אחרי הקרן הטובה של הרבעון, כדאי לבדוק עקביות לאורך שנים ואת גובה דמי הניהול, ולעקוב אחרי קרנות טובות שפיגרו ברבעון אחד עד שיתברר אם הן חוזרות למסלול.