קרנות נאמנות

מחקר SPIVA מודד את מנהלי הקרנות בארצות הברית כבר 25 שנה ומגיע לאותה תוצאה בכל חלון זמן ארוך. בישראל 29% מקרנות המניות עברו את ת״א 125 בחצי שנה חזק במיוחד. ויש שלושה אפיקים שבהם לניהול אקטיבי יתרון מדיד

80% מניות בגיל 30, הפקדה חודשית של 2,000 שקל והחלטה אחת בשנה - שלושת השלבים של תיק פסיבי אמיתי, והטעויות שגובות מהמשקיעים החדשים אחוזים שלמים.

מניה בודדת יכולה לרדת 90% בזמן שהכלכלה סביבה צומחת. 20 עד 30 מניות מסקטורים שונים מסלקות את מרבית הסיכון הספציפי, וקרן אחת מספקת את זה בפעולת קנייה יחידה

שלושה מוצרים שנראים כמעט זהים בדף החיפוש ומתנהגים אחרת לגמרי במועד הקנייה, בעלות, במיסוי ובנזילות. טבלת ההבדלים המלאה, המספרים שמאחוריה, ומתי כל אחד מהם מנצח

תיק של 300 אלף שקל, 30 חברות למעקב ושתי שורות עלות שונות לגמרי - מה מקבלים בכל מסלול, ואיך שילוב של ליבה פסיבית עם מניות בודדות עובד בפועל.

תיק של 300 אלף שקל, תשואה שנתית של 7% ועשרים שנה על השעון. ההפרש בין קרן שגובה 0.2% לקרן שגובה 1.5% מסתכם ב-242,942 שקל, וזה עוד לפני שכר נאמן, שיעור הוספה והוצאות נלוות

23 טריליון דולר מנוהלים היום בקרנות סל בעולם, כ-214 מיליארד שקל בישראל. מה עומד מאחורי המחיר שרץ על המסך, מי מחויב לצטט לכם קנייה ומכירה בכל רגע, ולמה אותו מדד בדיוק עולה פי עשרה בקרן ישראלית

תקרת משקל של 7% בת״א 35, עשר מניות שמחזיקות כ-36% מ-S&P 500 ותיקון משקל אוטומטי בנאסד״ק 100 - מה שקורה מתחת לשם של הקרן

פיזור על מאות ניירות בפקודה אחת, סכום פתיחה של מאות שקלים ונזילות יומית עומדים מול דמי ניהול שמכרסמים עשרות אלפי שקלים בעשור וחצי, ומול גלי פדיונות שמכריחים את המנהל למכור בתחתית

שכפול מלא מול דגימה מייצגת, שלושה מקורות קבועים לטעות עקיבה, ומה עובר על הקרן ביום שבו הבורסה מחליפה את הרכב המדד