קרנות נאמנות (גרוק)
קרנות נאמנות (גרוק)

אחרי הירידות בת"א: כ-5.5 מיליארד שקל נפדו מקרנות המניות המקומיות ביוני

הירידות בבורסה תורגמו במהירות לפדיונות: לפי מיטב, כ-5.5 מיליארד שקל יצאו ביוני מקרנות מניות ישראליות, מתוכם כ-4.8 מיליארד שקל מקרנות הסל; מנגד, הקרנות הכספיות גייסו כ-4.5 מיליארד שקל והמשיכו לשמש חוף מבטחים למשקיעים
מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

תעשיית קרנות הנאמנות סיימה את המחצית הראשונה של 2026 עם גיוסים של כ-40.9 מיליארד שקל, כאשר סך נכסי התעשייה עלה מכ-757 מיליארד שקל בתחילת השנה לכ-826.5 מיליארד שקל בסוף יוני. לצד כניסת הכספים, התעשייה נהנתה גם מעליית ערך של כ-28.6 מיליארד שקל, כך שבסך הכול נוספו לנכסי הקרנות כ-69.5 מיליארד שקל במחצית. כך עולה מסקירה של נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב, המסכמת את חודש יוני ואת המחצית הראשונה של השנה בתעשיית הקרנות. 



הנתון הבולט ביותר ממשיך להיות עוצמת הקרנות הכספיות. אלה גייסו מתחילת השנה כ-22.8 מיליארד שקל, כלומר יותר ממחצית מהגיוס הכולל בתעשייה. הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-18.4 מיליארד שקל, והקרנות הכספיות הדולריות הוסיפו כ-4.35 מיליארד שקל. לפי מיטב, רצף הגיוסים בקרנות הכספיות נמשך מאז 2022, ובארבע וחצי השנים האחרונות הן גייסו יחד כ-170 מיליארד שקל. היקף נכסי הקרנות הכספיות הגיע בסוף יוני לכ-203.2 מיליארד שקל, שיא במונחי סוף חודש.

גם הקרנות האקטיביות המסורתיות רשמו מחצית חזקה, עם גיוס של כ-18.9 מיליארד שקל. קטגוריית אג"ח כללי הייתה המגייסת המרכזית עם כ-8.2 מיליארד שקל, ואחריה אג"ח מדינה עם כ-5.7 מיליארד שקל. כלומר, המשקיעים המשיכו להעדיף אפיקים סולידיים יחסית בתוך עולם הקרנות, על רקע ריבית שעדיין גבוהה, תנודתיות בשווקים ומרווחים נמוכים יחסית באג"ח הקונצרני.

מנגד, התעשייה הפסיבית הציגה תמונה מעורבת יותר. הקרנות המחקות גייסו במחצית כ-7.7 מיליארד שקל, אך קרנות הסל רשמו פדיונות של כ-8.4 מיליארד שקל, כך שבסך הכול התעשייה הפסיבית סיימה את המחצית עם פדיון קל של כ-0.7 מיליארד שקל. לפי הסקירה, אחת הסיבות המרכזיות לכך היא היחלשות הדולר, שפגעה באטרקטיביות של מוצרים פסיביים רבים החשופים לשוק האמריקאי ולמט"ח, בעיקר בקרב גופים מוסדיים.

בחודש יוני לבדו גייסה תעשיית הקרנות כ-3.9 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות הובילו עם גיוס של כ-4.5 מיליארד שקל, והקרנות האקטיביות המסורתיות גייסו כ-2.4 מיליארד שקל. מנגד, קרנות הסל פדו כ-4.3 מיליארד שקל, בעוד הקרנות המחקות גייסו כ-1.3 מיליארד שקל. בסיכום החודשי נרשמה ירידה בהיקף הנכסים המנוהל בענף, מכ-834.9 מיליארד שקל בסוף מאי לכ-826.5 מיליארד שקל בסוף יוני, בעיקר בשל ירידת ערך של כ-12.3 מיליארד שקל בשווקים.

הפדיון הבולט ביותר ביוני נרשם בקרנות המתמחות במניות בישראל. לפי מיטב, מהקרנות המתמחות במניות בישראל, אקטיביות ופסיביות יחד, יצא סכום של כ-5.5 מיליארד שקל. בקרנות הסל בלבד נרשם פדיון חריג של כ-4.8 מיליארד שקל מקטגוריית מניות בישראל, נתון שמיוחס בסקירה להקטנת פוזיציה של גוף מוסדי אחד או יותר. במקביל, נרשם מעבר מסוים למניות בחו"ל, כאשר בקרנות המחקות קטגוריית מניות בחו"ל גייסה ביוני כ-750 מיליון שקל.

התשואות בבורסה

ברקע הנתונים עמד חודש תנודתי במיוחד בשווקים. מדדי ת"א 35 ות"א 125 ירדו ביוני בכ-8.7% ובכ-9.5% בהתאמה, בעוד מדדי האג"ח המקומיים דווקא סיימו בעליות קלות. במחצית כולה, למרות הירידות החדות ביוני, שוק המניות המקומי עדיין נותר חיובי: מדד ת"א 35 עלה בכ-12%, ת"א 125 עלה בכ-9.5%, ות"א 90 סיים בעלייה שולית של כ-0.3%.

בסוף יוני עמד היקף נכסי התעשייה על כ-826.5 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה, כ-463.5 מיליארד שקל נוהלו בתעשייה האקטיבית, מהם כ-260.3 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות וכ-203.2 מיליארד שקל בקרנות כספיות. התעשייה הפסיבית ניהלה כ-363 מיליארד שקל, מהם כ-218.6 מיליארד שקל בקרנות סל וכ-144.4 מיליארד שקל בקרנות מחקות.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה