681 שעות שבהן מחיר החשמל בספרד ירד מתחת לאפס, והסוללות שעדיין חסרות

בין תחילת 2026 ועד ה-4 בספטמבר נרשמו בספרד 681 שעות שבהן מחיר החשמל הסיטונאי היה שלילי, כלומר יצרנים שילמו כדי להזרים חשמל לרשת. המספר הזה כבר עובר את כל שנת 2025. הסיבה אינה משבר אלא הצלחה: המדינה מייצרת בשעות מסוימות הרבה יותר חשמל סולארי ממה שהיא מסוגלת לצרוך או להעביר.

אנרגיה מתחדשת מספקת היום כ-60% מהחשמל ברשת הספרדית, מול כ-50% בממוצע באיחוד האירופי וכשליש ברמה העולמית. ספרד עומדת בקצב שיביא אותה ליעדי 2030, והיא גם הכלכלה הגדולה שצומחת הכי מהר באירופה. חשבון החשמל שם זול היום ממה שהיה לפני המלחמה באוקראינה ולפני הסבב האחרון במזרח התיכון, וזו הוכחה מעשית שמעבר מהיר לאנרגיה נקייה וצמיחה יכולים לדור יחד.

הבעיה מתחילה בשלב הבא. הספק האגירה המותקן בספרד עמד ב-2025 על כ-400 מגה-וואט בלבד, פחות מ-2% מהיעד של 22.5 ג'יגה-וואט שהמדינה הציבה לעצמה ל-2030. ההערכות מדברות על יותר מפי שלושה במהלך 2026, אבל הפער נשאר עצום. רגולציה שהתעכבה והיעדר מנגנון שמתגמל על זמינות הספק הרחיקו משקיעים מהתחום.

מה קורה כשאין איפה לשמור את החשמל

סוללה גדולה עושה שני דברים בו זמנית. היא בולעת עודף ייצור סולארי בצהריים ומחזירה אותו לרשת בערב, וכך מרככת את המחירים לשני הכיוונים. במקביל היא מייצבת את התדר ברגע שבו הייצור צונח, למשל כשמזג האוויר משתנה. תחנות גז וגרעין ממלאות היום את התפקיד הזה, אבל הן צריכות זמן כדי להתרומם, בעוד שסוללה נכנסת לפעולה מיידית.

בלי היכולת הזו נוצר מצב שבו הצלחה מייצרת נזק. פארקים סולאריים בספרד איבדו מערכם, משקיעים מחפשים דרך לצאת, וחלק מהיזמים הקטנים נשברו. יצרנים גדולים מוגנים בחוזים ארוכי טווח במחיר קבוע, אבל חברות קטנות חשופות לשוק המיידי. לפחות ארבעה פרויקטים או חברות בספרד הוצעו למכירה בחודשים האחרונים.

ההאפלה שהעלתה את השאלה

באפריל 2025 חוותה חצי האי האיברי את ההאפלה הגדולה באירופה בשנים האחרונות. יותר מ-50 מיליון בני אדם נשארו בלי חשמל במשך כמעט חצי יום, מערכות תשלום דיגיטליות קרסו ועסקים נסגרו. הבדיקות עדיין נמשכות, וממצאים ראשוניים מצביעים על כך שהרשת הספרדית לא הייתה בנויה להתמודד עם התנודות החדות בתדר שהגיעו מחוות סולאריות בדרום המדינה.

הרשת עצמה היא צוואר הבקבוק השני. ההשקעה בה מוגבלת ל-0.3% מהתוצר, היחס הנמוך ביותר בין השקעה ברשת לבין היקף המתחדשות מבין מדינות האיחוד ובריטניה. הקיבולת הפנויה כמעט אזלה, ופרויקטים חדשים של ייצור, אגירה וחוות שרתים מתקשים להתחבר. הממשלה הודיעה על השקעה של 13.6 מיליארד יורו ברשת עד סוף העשור, שתגדיל את קיבולת המתח הגבוה פי 14 ותשחרר פרויקטים תעשייתיים בהיקף של כ-7 מיליארד יורו שתקועים כיום.

הפרדוקס של הסוללות

כאן נמצא הקושי המעניין ביותר במודל העסקי. חברת אגירה מרוויחה מהפער בין מחיר נמוך בצהריים למחיר גבוה בערב. ככל שנכנסות יותר סוללות למערכת, כך הפער מצטמצם והמחירים מתייצבים, ואיתם נשחקת הכדאיות של המתקן הבא. מנהלים בענף מתארים את זה כאלמנט של קניבליזציה, שבו כל שחקן חדש מקטין את הרווח של כולם.

לצד זה יש מגבלה טכנולוגית. סוללות שמאחסנות חשמל לשעתיים עד ארבע שעות כבר מתחרות בגז מבחינת עלות, אבל אגירה לטווח ארוך יותר נשארת יקרה. הכלכלה צפויה להשתפר עם הזמן ועם גודל השוק, ובינתיים ברוב השווקים אגירה ארוכה עדיין מפסידה מול חלופות מבוססות דלק פוסילי.

• מנכ"ל סטארק פאוור: "ב-2028 נגיע ליותר מ-30 מיליון דולר EBITDA" - ומה עומד מאחורי עסקת הענק
• אחרי העיכובים בחיבורים: אקונרג'י מחברת אגירה ברומניה - וצופה תוספת של כ-8 מיליון אירו ל-EBITDA

הצעד הבא הוא הביקוש

כרבע בלבד מהמשק הספרדי מחושמל. כל השאר, מרכבים ועד דודי חימום בבתים, בתעשייה ובכבשנים, עדיין רץ על דלקים. הממוצע באיחוד עומד על כ-23%, והיעד לשנת 2030 הוא 32%. טורקיה, שמארחת השנה את ועידת האקלים, מקדמת יעד עולמי של 35% עד 2035.

המשמעות היא שהמשך ההשקעה תלוי בגידול בצריכה. ללא ביקוש שגדל, האותות הכלכליים שמצדיקים התקנה של עוד סוללות ועוד רשת נחלשים, וזה בדיוק הסיכון שמרחף מעל המדינה עם שיעור החדירה הגבוה ביותר. יש סימנים חיוביים, בהם חברת הנפט הפרטית הוותיקה בספרד שמכרה 70% מנכסי הפקת הנפט שלה והציגה תוכנית השקעה של 8 מיליארד יורו בטכנולוגיות נקיות.

הרקע לכל זה היה קיץ אירופי קשה במיוחד. שריפות בערו בפאתי מדריד, והחום תרם למותם של כ-5,000 בני אדם בספרד. זו התזכורת שהלחץ לזרז את המעבר אינו נובע משיקולי מחיר בלבד.

עבור ישראל, שמגדילה בקצב מהיר את ההספק הסולארי המותקן, ספרד היא מקרה בוחן מוקדם. היא מראה שהשלב הראשון של המעבר, ההתקנה עצמה, הוא החלק הפשוט. השלב שבו נקבע אם ההשקעה משתלמת נמצא באגירה וברשת, ומי שמאחר בהם מגלה שעודף הייצור שיצר הופך לחסם על ההשקעה הבאה.